צבע אדום.
ראיתי שהבאת צילום של הקדמת פרידלנדר מהירושלמי שלו למסכת זבחים, וכתבת שזה חלק ב'. יש את העותק ברשת? באוצה"ח יש רק את החלק של חולין, וכתוב עליו שזה חלק ב'. בהיברו בוקר לא הצלחתי למצוא לפי ירושלמי או לפי 'מזוייף', אבל אולי הם קוראים לו בשם אחר?
תודה.
נשלח ב-31/5/2009 10:45
אלייעזר כתב:
ראשית כמה הפניות. מאמרו העיקרי של הרב הילמן בענינים אלו הוא בצפונות גליון ד' תחת השם "מפגעי הצנזורה שלא נודעו ברבים". כאמור מאמר זה חותם סידרת מאמרים שלו. אבל לעניננו קשור רק מאמרו הראשון בצפונות א' "לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים" שם הוא מאריך במישור שגם בדורות הקודמים לגזירות הכנסיה נעשו שינוים והשמטות מפחד זעם האומות. [וראוי להוסיף בזה את דברי הרמב"ם בחתימת אגרת תימן "ותשמר תכלית ההזהרה והשמירה משום רשע שלא יפרסם ולא יגלה הדבר לאומות הישמעאלים, שמא יתחדש דבר שיצילנו השם ברחמיו ממנו. ואף על פי שכתבתי אותו, הייתי מתיירא מזה הרבה מאוד, אבל ראיתי שהצדקת הרבים דבר שאין ראוי לפחד עליו מן הסכנה. ואף בכל זה ששגרתי אותו לכם, סוד ה' אל יראיו"]
כנראה שעיקר ביקורתו הנוכחית מתבססת על שינוי לשון שמקורם ידוע מצווי הצנזורה. [לצערי לא נזדמנו לידי הקבצים האחרונים מבית ישורון ומוריה].
שני המאמרים הנוספים שלו מאותה סידרה ["נוסח ברכת המינים" צפונות ב'. וודאי שהמאמר על "שיבושים בכסף משנה ע"י מעתיקים" בצפונות ג' ] אינם קשורים במישרין לעיניננו.
ואגב מי שמעונין לראות את דברי רז"ו רבינוביץ ואין הספר שערי תורת א"י תח"י [בשבת האחרונה כיתתי רגלי לאוצה"ס גדול ומצאתי שספר זה נעלם משם. ללמדך כוחו של הפירסום בפורום] כמדומה שעיקרי הדברים כבר פורסמו על ידו ב"הצופה לחכמת ישראל" שנה י"א [בודפסט תרפ"ז] עמ' 86 ומצ"ב.
[אגב. בדברים המצוטטים שם מספר גבעת (שאול) [ירושלים] לא נראה דבר שא"א ליחסו בשופ"א לר"ש מורטירה אבל המעיין בספר המשבי"ח גופו יראה עד היכן הדברים מגיעים]
[עוד אגב. מכיון שדברי הביקורות של רזו"ר מבטלים לעפר את טיב המשבי"ח ראוי לציין כי במאסף ישורון כרך יז' ויח' יצאו שני כותבים הרב בקוהפר והרב באב"ד לשבח את המשבי"ח והאחרון אף קורא לצאצאי המחבר (אם ישנם) לבוז כסף וזהב ולהו"ל מחדש את ספרי זקנם]
קצת פלא בעיני שבדיון על הלשון המקורית לשמדות והמרות לא הזכירו את דברי רבי אליהו בחור בספר התשבי ערך שמד [שוב. לא קראתי את המאמרים האחרונים ואפשר קמח טחון אני טוחן]
הרי לפנינו עדות מבן התקופה בה יצאו צווי הצנזורה המשער שמומר היא המילה המקורית ומשומד הוא כינוי מאוחר.
על מ.ח בלוך וזיופיו הזכירו כאן בעבר ויש להאריך בכך עוד ולכשאפנה אשנה
תוקן על ידי אלייעזר ב- 27/05/2009 9:55:28
אולי במקום כל כירוכרי/קירקורי ההתנצלות תשיג את הקבצים גופם ותקרא אותם? [ככלות הכל לא מדובר בספרים נדירים וכידוע יש עולם גם מחוץ לאוצרות התורה]
תודה צבע, לא העליתי בדעתי שהספריה הלאומית תהיה זריזה יותר מאוצה"ח והיברובוקס.
נשלח ב-7/7/2009 00:24
לפני שנים רבות ראיתי את 'ויכוחו' של שלמה צייטלין מפילדלפיה
עם האומרים ש'מומר' הוא מושג חדש, ושלדעתו אדרבה הוא המקורי.
ושאלתי רבים ולא ידעו להחזיר אבידתי, והנה עכשיו זיכנו הד"ר מרק
שפירו בהפנייה למאמרו של הנ"ל, אם כי אין בו חשיבות, מכל מקום
מעניין שצייטלין לא היה ה'סתם עקשן' האחרון, ונמצא לו ממשיך [אגב
הוא גם היה אחרון המתעקשים נגד בן סירא העברי, ונגד המגילות
הגנוזות בכלל, ועוד].
הציון הוא:
Zeitlin, Solomon: Mumar and Meshumad. Jewish Quarterly Review,
N.S. 54 (1963-64), p. 84-86 = Studies in the early history of Judaism,
vol. 3: Judaism and Christianity, N.Y. 1975, p. 246-248
האם יוכל מישהו להעלות את המאמר [הלא ארוך] לרשת?
נשלח ב-19/7/2013 01:22
"..ויהי מקץ ארבע שנים...". למר "דגים": אם עוד יש לך בעולם [ביבשה ולא בים] - עד מאה ועשרים - תרשה לי להמליץ לך בחום לקרוא את ספרו של יונתן מאיר: "שבחי רודקינזון". גם אם יש לך בטן מלאה עליו, שווה לך להתאפק ולקרוא במתינות את כל הספר. גם מעניין וגם פרספקטיבה קצת יותר מורכבת של האיש.
נשלח ב-8/1/2018 01:27
הנה הספר של יורם מאיר הנ"ל באתר ספרית פועלים של הקיבוץ הארצי (אתר נקי מתמונות תועבה, אך כמובן שמלא דברי שיטנה)
מענין אם ר' שלמה הוא קרובו של קרובי הכנר צייטלין שעלה בשנים האחרונות ארצה, יהודי שומר תו"מ קכ"ח.
יורם מאיר, איש המעדר, אינו בוחל בדבר ועודר את האמת, עד שנעשית אכן עדרים עדרים. כדי ללמדנו באלו ימים אנו חיים. הנה חלק מדבריו: (וכבר שמענו כך גם לגבי יעקב פרנק שר"י)
לפנינו סיפורו של החסיד, המשכיל, העיתונאי ומתקן הדת, מיכאל לוי פרומקין-רודקינסון (1904-1845) – גיבור תרבות נשכח, דמות צבעונית ותזזיתית שפעלה כיזם ספרותי, מחבר ומוציא לאור, בכמה ארצות ויבשות. תחילת דרכו של רודקינסון כמחבר חסידי פורה שהיה בין הראשונים שהדפיסו את ספרות השבחים החסידית בשנות השישים של המאה התשע-עשרה. עד מהרה הפך למשכיל לוחם שהמשיך מגמות של תיקונים בדת, הציע פתרונות שונים ומשונים לאנטישמיות הפוליטית הגואה, כתב מחקרים פופולריים על החסידות, ונעשה לעיתונאי מפולפל שאפשר למנותו בין מבשרי העיתונאות היהודית המודרנית בכך שיצר מעין עיתון בלי דגל אידיאולוגי ברור ומוצק. אם לא די בכך, הרי שבסוף ימיו ניסה להציג תרגום אנגלי של התלמוד הבבלי, כמעין בסיס לרפורמה של היהדות שאותה חזה. דמותו המשונה, השינויים שעבר בימי חייו, כמו גם המגמות החדשות שהכניס לעיתונות העברית ודבריו השנויים במחלוקת על דבר האנטישמיות המודרנית, עוררו עליו מחלוקות חריפות והיו שניסו לציירו כאיש צבוע, חסר ערכים ומושחת, כאיש של חילופי תקופות או של שעת דמדומים. מתוך חוסר הבנה מוחלט לעצם מעשה היזמות של רודקינסון, שבא לידי ביטוי בהדפסת ספרות מגוונת כמו גם בנתינת מקום לכל זרם רעיוני בעיתוניו, העלילו עליו עלילות רבות וניסו לציירו כשכיר חרב או כסמאל מודרני. הספר שלפנינו מנסה לצייר תמונה שונה לחלוטין של יזם פורה וצבעוני, שגם אם לא היה תמיד מקורי או מעמיק בדעותיו, הרי בחייו ובפעילותו ניסה לחדש את החברה היהודית באופנים שונים דרך יצירת שדות חדשים של ספרות ועיתונות...
