מי היו רבותיו של המשנה למלך

אציע כאן מה שאני נבוך בענין זה, ואודה מי שיכול לעזור בפתרון.

בעל ה'משנה למלך' התנא רבי יהודה רוזאניס שחיבר גם הפרשת דרכים היה מגדולי הדור בקושטא, שלא כמו הרבה מגדולי עולם משנים ההן (מי מכיר למשל את ר' יוסף קצבי , ר' משה בנבשתי בעל פני משה שהיו אדירי תורה בדור סמוך?) הוא נשאר חקוק בתודעת כל לומדי תורה עד לימינו בעקבות ספרו שהורכב משרידי תורתו - המשנה למלך ופרשת דרכים. מקובל לומר שנולד בשנת תי"ז ונפטר בשנת תפ"ז

החיד"א כותב עליו בחרדת קודש  בשם הגדולים ממה ששמע מזקנים ואחיו שהכירו אותו, וקובע שם שהיה תלמיד מהר"ש הלוי ור"י טראנו.

השבשן הגדול (שמאז שהחלותי לאחרונה לקרות ספריו בעקבות מחקרים שאני זקוק לו בחיי גדולי תוגרמה - אני שם לב שפשוט טעיותיו וסילופיו הן רבו מספור, כמעט בכל צעד ושעל! וכבר העיר לי כך צאוטניג בעבר ואינו דומה שמיעה לראיה) בעל קורות היהודים בתורקיה, או בשם אחר: דברי ימי היהודים בתורקיה לשלמה רוזאניס (הכרכים מצויים בכל המאגרים) החליט לפענח את הר"ת "מהר"ש": ר' שלמה הלוי ואף הוסיף "הזקן" להבדיל בין מהר"ש הלוי הזקן זקנו (והכונה לבעל שו"ת מהר"ש הלוי שהובא הרבה בפוסקים וכמפורסם גם בחמדת ימים בנוגע פסקו המפורסם לאכול  עוגה שעליה כתוב מלים. וספרו נדפס בשנת תי"ב) וכמדומני שכמה הוטעו בעקבותיו.

אך באמת כוונת החיד"א לרבי שמואל הלוי, ובערך ר' שמואל הלוי בשם הגדולים אכן כותב שהוא היה רבו של המשנה למלך. ואף מביא שבמשנה למלך הלכות מכירה פכט מכנה אותו מורי "כך היו מורי מהר"ש הלוי מלמדנו", הרי ברור שהיה תלמידו של ר' שמואל הלוי. (בינתיים אין לי הרבה פרטים עליו, החיד"א מציין לכמה שו"תים בימיו שמביאים אותו ואכן שם כותבים עליו בהערכה גדולה)

אך דא עקא, שכאמור מקובל לומר המשנה למלך נולד בשנת תי"ז ורבי שמואל נפטר לפני תל"א, ולפי זה צ"ע לומר שר' שמואל היה רבו של המשל"מ, שכן בספר פני משה לר' משה בנבשתי ח"ב סי' כח שנדפס בתל"א כבר כותב שם "כסליו שנת תט"ו קונטרסי החכם השלם הדיין המצויין הרב כמוה"ר שמואל הלוי זלה"ה ששלח אלי"!? ואם כן היה עכ"פ פחות מארבע עשרה בפטירת ר' שמואל הלוי

(אולם באמת לא ברור לי כעת המקור שנולד בשנת תי"ז למרות שכולם כותבים כך, וכנראה שזה מבוסס על קטע חידתי של ר' יעקב כולי מסדר המשנה למלך ופרשת דרכים שכותב "כי זה שנתיים ימים ביום פקדי לחזות בנועם ה חזיתיה לרבי מצער נפשיה ברחמי טובא אמר מר קרבא שנת השבע שנת השמיטה" ואחר כך נאמר שם שהוא נפטר ביום שמיני של פסח משנת תפ"ז, ואלי הבינו ששנת השבע הוא רמז לשנות השבעים? , ואולי החיד"א לא ידע שנות לידת המשנה למלך? שכן כותב שנפטר זקן ושבע ימים והרי שבעים שנה אינו זקן ושבע ימים לכאורה)

ולכאורה מוכרחים לומר כך, שהרי החיד"א הביא במפורש מהמשנה למלך שמכנה את ר' שמואל רבו?

אך אין זה פשוט כפי שאכתוב בהודעה הבאה (מסיבות טכנית אני חייב לשלוח הודעה זו באמצע)

תוקן על ידי אתנחתא ב- 22/09/2009 16:54:14

בפנקס איסור והתר של ביה"ד קושטא (הוצאת מקובצקי עמוד107), בתעודה א' משנת ת"ע חתום הר' שמואל הלוי, ובתעודה שאחריה שמאששת התעודה הראשונה (מאותו תאריך) חתום הר' יאודה רוזאניש.

ואולי תרי שמואל הלוי הם.

אכן, נראה לי סביר ביותר שבאותו זמן גיל שבעים היה גיל שיבה.
אינני זוכר כרגע מקורות מדויקים, אבל אין ספק שבדורות קודמים תוחלת החיים הייתה בוודאי פחותה משבעים או סמוכה לשבעים.   

תודה רבה למגיבים.

ברור שקשה להזיז את דברי החיד"א שאכן ידע את משפחת הרב והכיר את אחיו, לכן נרתעתי ביותר לקבוע משהו בענין זה.

לגבי שנת פטירת מהר"ש הרי תל"א הוא הגבול, אך לא מסתבר שנפטר ממש לפני שהספר יצא מדפוס (ולוקח זמן ממשוך של הדפסת הספר) ועוד זאת כמדומני ברור שכבר מזכירו בברכת המתים בספרו הראשון שנדפס בשנת תכ"ט, אז היה בן  12  והנה אכן יכולים לכנות מי שלמד אצל מלמד שלו ובפרט אם היה עילוי כרבו (קשה לי למצוא מקרים דומים) אך בוודאי לא רבו העיקרי.

אך באם נאמר שנולד אכן הרבה לפני תי"ז - מובן הדבר. (כעת ראיתי שהראי' מקרבה שנת השבע הוא של שלמה רוזאניס, ואם זה כך אכן אין זה שווה הרבה)

אך באמת יש לי עוד קושי בדברי החיד"א שכותב שרבו השני היה רבי יוסף ב"ר ישעי' מטרוני נכדו של מהרימ"ט, לא מצאתי מאומה עליו (לחיד"א אין עליו ערך!) והנה מצאנו אותו בשנת תפ"ו חותם ביחד עם המשנה למלך בנוגע פרשיית חיון ביחד עם שמואל הלוי השני כאילו הוא בן דורו ועמיתו של המשנה למלך. וצל"ע בינתיים להבין מי היה בדיוק מורו.

לגבי הפסוק שהביא אליהוא, הרי גם לגבי שמואל נאמר ויהי כאשר זקן שמואל והיה רק חמשים ושתיים כמבואר בתענית ה', והשאלה היא אם לשון בני אדם הוא בזה כבמקרא, (ויתכן שבכל תקופה ותקופה זה שונה, ובתקופה ששמואל מת בנ"ב אז שבעים היה זקן ובע ימים, מאידך לגבי גלעדי הברזלי הגמרא אומרת שהזקנה בגיל שמונים הוא בגלל ענין אחר)

לצמח,

אכן זה כך היה שני רבי שמואל הלוי, אחד שדברנו כאן ושנפטר לפני תל"א והשני אכן בן דורו וחבירו ואף ממלא מקומו של המשנה למלך והחיד"א כותב שהיה נכדו של הנ"ל)

אכן כדבריך. תודה.

  בספר "שמות בארץ" למהר"ם בן חביב, הוצאת בלוטניק (אשדוד תשנ"ח), ישנה הקדמה ותולדות של המחבר ובני דורו מאת יהודי חסידי בשם ר' אברהם מרדכי אלברט. הלה עשה מחקר עצמאי והגיע לכמה מסקנות ובהן הוא לא נמנע מלהשיג על שורה של חוקרים ידועים, למן החיד"א דרך ס' תולדות חכמי ירושלים מ. בניהו ועד אטלס עץ החיים ועוד כמה.

 שם למדתי על מהר"ש הלוי – רבי שלמה הלוי (מח' שו"ת לב שלמה, כמדומה) מאיזמיר וקודם בא"י, שהיה ריעו של רבי משה ן' חביב ונסעו עמו יחדיו בשד"רות מארה"ק למדינות הבלקן, שם ביקרו בין השאר ולפי המתועד בשו"ת "עדות ביהוסף" בבלגרד ולפי המתועד בשו"ת "שער אפרים" בקרו אח"ז גם בבודן היא בודפסט דהיום (שהיתה אז תחת האימפריה התורכית). בזיווגו השני של הרב בן חביב, הפך להיות גיסו – שניהם היו חתנים אצל רבי יונתן גאלנטי (אביו של המג"ן – רבי משה גאלנטי).

תיקון והבהרה להודעה הקודמת.

הנה החיד"א ברור מללו (בערך מה' שמואל הלוי) שרבו של המל"מ היה רבי שמואל הלוי (אגב בשם הגדולים החדש שנדפס ע"פ מהדורותו של בן יעקב, וילנא, נשמטה שורה ונכתב שם כאילו היה תלמידו של המשנה למלך, אך זוהי טעות הניכרת, באשר הדבר נסתר מיניה וביה מהמובאה מהמל"מ: "מורי", כן מהערך הבא של נכדו, רעו של המל"מ, שנקרא גם הוא רבי שמואל הלוי - ומכאן תשובה לצמחיוסיפון) וטעיתי איפוא במה שכתבתי שצריך לפענח את 'מהר"ש' הלוי שכתב החיד"א בערך של המל"מ - כרבי שלמה הלוי.

 עם זאת, לולי דברי הרב חיד"א, רציתי להציע פענוח למה שכתב המל"מ (בעצמו או חותנו): מורי מהר"ש הלוי - שהכוונה למהר"ש הלוי בעל שו"ת "שם שלמה" שפעל בשניו של המל"מ ובעירו. (גם בקובץ מוריה כתבו באיזה מקום שהמל"מ שמע לקח מבעל לב שלמה - אך בלי שום ציון מקור). 

(אגב, אתעניין לקבל סקירה קצרה אודות דיוקו של הרב חיד"א בספרו "שם הגדולים", ובפרט לפי המפורסם, שרובו התחבר תוך כמה ימים בעת ששהה בהסגר באחד הנמלים. זאת, לאור קושיות המתעוררות על דבריו, ובהן גם המובאות בהקדמת "שמות בארץ" שהזכרתי, שם בין ההשגות שמשיג על החיד"א, מראה הכותב כיצד  לא דק החיד"א באיזה פרט: בערכו של רבי משה גלאנטי המג"ן כותב החיד"א שהיה חתנו של מהר"ם בן חביב, ובאמת היה גיסו, כפי שכתב בערכו של מהר"ם חביב).

אתנחתא
נראה שאתה בכל אופן צודק.