לענין יו"ט שני, אני מעדיף להטיל ספק בקביעה של הקורא שלא משמע מהספר שהיתה דעתו לחזור. צריך לומר שדעתו כן היתה לחזור, ויוכיח סופו על תחילתו, וממילא נפלו כל הקושיות. (כולל הפרשנות בקטע האחרון, ובפרט יש לדחות את הנימה העולה ממנו כאילו בגלל הירושלמים "היקים" שלא התפללו עמו ובאו לצפות בהדלקת נרות שלו - עזב את העיר)
אודות הסיפור על הניתוח, לא נמסר על הסיכונים והסיכויים של הניתוח שלפיהם הורה הד"ח שלא לבצעו, וממילא אין ללמוד מכך דבר.
|
|