מקרא כפשוטו

יש לי את הספר מהיברו בוקס. אעלה בהמשך אי"ה.

הקובץ המובטח.

מן הראוי לציין ולהדגיש כי מדובר במין ואפיקורס גמור רשע מרושע לכל הדעות. [גם אי נימא שיש לפעמים לקיים בו מנהג הראב"ע ולאכול מתוכו, או כמו ששמעתי מחכ"א לאכול קליפתו ולזרוק תוכו].

מרחביה,

תודה רבה.

אליהוא,

ודאי שהדברים נכונים, אך מיהו אותו חכ"א?

מי הוא:

http://www.nechama.org.il/commentators/8.html
 
_____________

מסוף העמוד (520) כאן:

United States Jewry, 1776-1985: The Germanic Period

שמעתי את הביטוי על ספר אחר

ראה בקיצור גם כאן.

אייזנשטיין (בקישור לזכרונותיו שהבאתי באשכול במקושר דלעיל), לאחר שכתב שארליך נשתמד וחזר בתשובה, העיר שכנראה היתה תשובתו רק מן השפה ולחוץ, לאור דרכו בחיבורו.
עתה נתקלתי בדברים שכתב החוקר רפאל ויס אודותיו. בערך עליו באנציקלופדיה יודאייקה (באנגלית) שויס כתב עליו בשנת 1971 הוא מציין:
"בלייפציג נתקרב אל החוקר הגרמני פראנץ דליטש ונתיידד עמו, ואף עזר לו בתרגום הברית-החדשה לעברית (1877). כנראה בשל כך, ואולי גם בגלל השתתפותו בעתונו המיסיונרי של דליטש saat auf hoffnung , העלילו עליו שהמיר את דתו".
ערך זה תורגם לעברית ונכלל באסופת מחקריו "מחקרי מקרא", מאגנס תשמ"א, עמ' 281-2.
בהערת המערכת לדברים הנ"ל צויין, שלאחר שמאמר זה הודפס, סיפר וייס למקורביו שבינתיים מצא עדות מהימנה לכך שהתנצרותו של ארליך לא היתה עלילה אלא אמת. בספרו האנגלי של ריצ'ארד גוטהייל, חייו של גוסטאב גוטהייל, מובא שארליך נתקבל חזרה ליהדות ע"י בי"ד של שלושה רבנים, בנ"י במרץ 1876, לאחר שמסר בכתב (בגרמנית) הצהרה הכוללת וידוי מרגש ונוגע ללב (המילים האחרונות שלי. נוסח ההצהרה ימצא המעונין באסופה הנ"ל).
את השערתו של אייזנשטיין שכפי הנראה היתה תשובתו מן השפה ולחוץ, השערה מבוססת בהחלט, יש לתלות בעובדה שצויינה בהערה הנ"ל ע"י מלה אחת שהשמטתי. לאחר המילים "בי"ד של שלושה רבנים" נוספה המלה : רפורמים.
[מי שמכיר, נשוא הספר, גוסטאב גוטהייל, היה אחד הרע-בנים של התנועה הרפורמית בנ"י במאה התשעה עשרה, שעבר "רפורמה" גם ביחסו לציונות, מהתנגדות לאהדה].

נשלח

אם יש לך מייל, אשלח לך דרך שם. גם אני הורדתי ושמרתי. ספר מעניין, ונראה שהמחבר היה אומלל גדול.

יש מצב להעלות שוב את הקובץ לאתר? אינני מוצא אותו בשום מקום ודווקא המליצו לי עליו בשל רעיונות הניתוח הלשוניים שבו.