"לשון נדרים משונה"

רב הירשמן, ייש"כ על המחקר. ( וכן לדער לץ על המ"מ.).

לעניות דעתי עיסוק בלשונות ושיפוט על פיהם, לאור הנתונים הקיימים, ישליכו את כל מעיין לעבר עולמות אין סוף של תהו וספקולציות .

גם התבטאות הראשונים בדבר "לשון נדרים משונה" לא התיימר לקבוע מסמרות בטיב אותו שינוי וגורמיו, וכנראה מפני התסבוכות העללות לעלות לכל מי שינסה לחרוץ דין ומשפט בתחום.

אם ישנו איזה דבר שממנו ניתן יהיה להסיק משהו, הרי הוא לא במבנה החיצוני של מהלכי סוגיא ולשונות המשמשות בו, כי הכל מעורבב. אלא דווקא בכיוון הערכי של המסכת. כלומר באופן היחס של הגאונים אל המסכת הזו ומסקנותיה. דווקא התייחסותה הקצרצרה של רב האי גאון יכולה ללמד יותר מכל על הכיוון אותו צריך לחקור.

יחס ערכי דומה מצאנו אצל הגאונים לירושלמי, סיבת הדבר לפי הרי"ף היא ראשוניותו ביחס לבבלי. אם אכן יוברר שהיחס לנדרים הוא באופן דומה או דומה לדומה, יש להניח באותה מידה שהסיבה זהה. כלומר מסכת נדרים נטולת עריכה והיא גרסא ראשונה שלא עברה ביקורת חכמים עד תומה יותר מאשר הסיבה שנוספו לה דברים אחרים שאינם ברי סמכא.

בין כך ובין כך לדעתי הכיוון הנכון לפתואר את החידה הוא הכיוון שמתגלה בהתייחסותם של הראשונים ובעיקר הגאונים לסוגיות המסכת הזו. ולדרכי ההכרעה בכל היכא שמהלכיה סותרים סוגיות אחרות.