המפגש המסתורי שלי עם אריאל שרון בימי הבראשית של מודיעין עילית

לפחות תמצא עילה יותר מוצלחת.

אבל זה גם לא במניב תהילה.

למרות שהתחלפו מאז הבעי, לא נס ליחם של צלותא ובעותא.


באיזה שנה אני התאבקתי בעפרות קרית ספר מול הנוף של אריק ורביץ זכרם לברכה - וקראתי פרק תהלים בלי לפגוש שום נמשה, [עוד לא היו עגלות ולא נצרכו לביביסיטר]. רק את ר' נתן זוכובסקי ור' יגאל רוזן ור' אברהם יצחק קוק ועוד כמה שאני כבר לא זוכר, ומולם ר' דוד שרייבר ויצחקלה להבדיל בין חיים לחיים... בהנחת אבן הפינה לבית הכנסת המרכזי. אני חושב  שזה היה בסביבות תש"ן או תשנ"א.

לא בדיוק התחלפו, כי אם הבעי המקורי התמנה מטעם עצמו לכבוד של נשיא בצל"ש המרחבית לשלל סיווגיה,
ומכיוון והמינוי העצמי הזה לא כרוך בגרגר חול של טובת הנאה של ממש, נפטר זה מעולן של וויכוחים ודיונים
על דיונות מאביקות...

במקביל, גם במוסד המהולל מעייני הישועה התחלפו המנהלים.
ולא שד"ר משה רוטשילד הפסיק להציא נשמות ב"אחד", או להספיד בבית החולים באירועים מיוחדים...
יש מנכ"ל אחר, אז ד"ר משה רוטשילד נעשה לנשיא הכבוד של כל הפעקאלך של קופות החולים וקופות העיר וכדומה.

כתיבה יפה. תודה על המסר.