|
|
| נשלח ב-22/1/2011 19:54 |
 |
| |
| שוניקו כתב: |  | עוד יש לדון בזה האם המקום מעל פני האדמה,
היכן שיצאו משם - נחשב למקום הנס - אורק המכרה עמוק למטה. |
|
אולי קצת ראי' ממה שמתפללים על קברי אבות במערת המכפלה, וכן על ציון רשב"י, כאשר הציון עצמו הוא הרבה למטה ממקום עמידת המתפללים, והאבן היא רק ציון מקום, ויש אומרים שגם זה בקירוב ובמשוער.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2011 20:03 |
|
| |
| בעי כתב: | | אדם לווה ממקום עבודתוו (אני - אם אני אדם) שקית של קפה טורקי שעולה בערך 7 שח.
כאשר הלך לקנות בחנות, היה שם את אותו שקית עם תוספת של 20 אחוז בשל מבצע.
האם כאשר קונה את זה בעצם באותר מחיר של שקית רגילה, ומחזיר זאת עם התוספת,
זה נחשב לריבית?
|
|
ואני הק' פעם אירע לי מעשה דומה, וביקשתי ואין פותר לי. וזהו תורף העניין בקיצור גדול:
שחתי לא' מידידי שהנני מתעתד לעלות לירושלימה, והוא ביקשני לטרוח עבורו, לילך אל חנות ספרים פלונית ולרכוש עבורו איזהו סט ספרים שאין בנמצא בעירנו. כן עשיתי, ולאחר ששילמתי, אמר בעל החנות: היום יש לנו מבצע, כל הקונה ספרים בכך וכך מקבל חינם ספר פלוני.
ונסתפקתי, למי שייכת המתנה הזו. מחד, היות שהספר ניתן עבור תשלום, והמשלם הוא פלוני ואילו אני רק שליח וידא אריכתא דיליה, א"כ מן הדין שגם המתנה היא שלו. אבל מאידך, הרי כוונת הנותן היא להתפרסם בקהל, למען ישובו ויקנו אצלו, כלומר, הוא נותן מתנה לכ"א עבור הטירחא בגופו - ואת זה סוכ"ס אני עשיתי, גם אם בתור שליח.
ומתוך שלא הגעתי להכרעת הדין, החלטתי מספק שיהא מונח אצלי עד שיבוא אליהו..
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2011 20:07 |
|
| |
| שוניקו כתב: | | בסימן ת"ו בהלכות תחומין מבואר שהנמצא מחוץ לתחום ונצרך לנקביו (מתאים לגיל הזהב),
יכול להיכנס לתוך העיר אל מקום צנוע כדי להיפנות.
יש לעיין מה יהיה הדין כאשר נכנס שלא ברשות, והתברר לפתע שהוא צריך לנקביו,
באופן שהיה מותר לו להיכנס אם היה יודע מזה, האם הוא מקבל את התחום של בני העיר שהגיע לשם וצ"ע |
|
על כגון דא כבר הכריעו חכמים ואמרו: שב ואל תעשה עדיף..
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2011 20:58 |
|
| |
בעניין הספרים, היה לי מקרה כזה בגרביים שקיבלתי עבור רכישה בסופר לארגון מסויים.
אלא ששם היו שתי ברירות אחרות לא מוצלחות:
או שהבוס יאמץ לעצמו את הגרביים, או שיתלו את זה על הבניין?
זה עניין לא פשוט שהיו עליו מריבות בזמנו כאשר צומת ספרים מכרו ספר שני בשקל, ואז הגיע מישהו והתנדב לקנות לחבר שלו את הספר שכבר מזמן הוא רצה...
אמרתי להם שיחברו על זה ספר ויקראו לו: 'מגדלי השקל'....
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2011 21:18 |
|
| |
פעם הצגתי לפני המג"ש 'חבורה' שעמלתי עליה שעות וימים.
(לסקרנים: בעניין 'שלוחו ש"א כמותו', מבוסס על החקירה הידועה ב'בית הלוי'. וזה היה בישיבת קול יעקב, המג"ש היה הגר"י וינטר).
אחר כמה ימים אמר לי: עיינתי בזה, והוא ראוי ליכנס בספר שתכתוב אי"ה, ולספר תקרא בשם 'גבורת הסוס'.
ואביתי לומר לו: אני אכתוב הס', אתה תכתוב לו פירוש, ונק' לו: עם פי' 'שוקי האיש'.
אבל לא אמרתי.
ככה לא נזרקתי מהישיבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2011 21:29 |
|
| |
כעניין שהיה אצל המלבי"ם שבאו אליו לבקש הסכמה על ספר פירושים לקינות לתשעה באב.
ענה המלבי"ם: הסכמה לא אוכל לתת, לכל היותר, אוכל לתת קינה...
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 14:25 |
|
| |
יש לדון לעניין דין איסור קריאה במקום שיש ספק צואה,
דאמרינן שאם מצא לבסוף צואה במקום שהיה צריך לחשוש,
חוזר וקורא.
מה יהיה הדין אם מצא צואה שהגיע באופן שלא היה צריך לחשוש כלל ועיקר,
אלא שהיה צריך לחשוש מסיבה אחרת וממקום אחר שלבסוף לא הגיע...
וצ"ע
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2011 19:51 |
|
| |
יי"ש דין ויש דיין
מעשה היה לפני קרוב למאה שנה, ביהודי שהיה נוהג למכור יי"ש במדינה שחל איסור חמור למכור
משקאות מסוג זה.
לאותו יהודי היה יריב, שהחליט לשבור לו את חביות היי"ש - חשב וביצע.
לא נותר ליהודי אלא לעשות ספונג'ה ולמלא חביות בדמעותיו.
במקרה, לאחר כמה שעות בלבד, הגיעו בלשים משטרתיים לחפש בחנותו של היהודי
אחר חביות יי"ש, עקב הלשנה.
חיפשו חיפשו ולא מצאו.
הגיע המקרה לפני דייני ארץ, האם חלה עליו חובת תשלומין, שהרי אלמלא הנזק של היריב,
היה נתפס היהודי, סחורתו היתה מוחרמת - והוא היה נזרק אל מאחורי סורג ובריח.
(ואולי גם צריך לשלם לו?)
מה נראה לכם?
(תשובות אפשריות: איזה פירמה היה היי"ש, איזה צבע היו החביות, איזו מדינה זה קרה, באיזה שו"ת מדברים על זה)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 16:36 |
|
| |
שאלה הלכתית
מישהו יודע (בלי השערות..) האם סירים של סולתם (חברה ישראלית) טעונים טבילה? והאם זה משנה אם יוצרו בארץ או בטורקיה?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2011 13:10 |
|
| |
בגמ' ב"מ ק"א איתא: היורד לחורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשות,
יכול לומר לו טוב עציך ואבניך ולך..
ויש לעיין מאי דינא כשההנה לחבירו בעצה או תובנה ששווה ממון (וכמו שרואים אנו, שמשלמים עבור זה ממון רב).
בבחינת היורד לחיי חבירו...
ויש לומר שאומר לו: טול עצותיך ותובנותיך ולך...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2013 14:09 |
|
| |
צביטה בלחי!
איזה אשכול נחמד!
מי ממשיך?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2013 01:40 |
|
| |
יש לעיין אם מותר להתגאות על חברו בשבת, מלבד איסור גאווה, הרי משויץ יוצא מיץ, ויש בזה מלאכה של סוחט. וצ"ע.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2013 01:40 |
|
| |
יש לעיין במי שלא מקיים "ואת בנותיכם תנו לאנשים" כנפסק בגמרא קידושין, ויושבת עד שתלבין ראשה, אם עובר בשבתות משום מלאכת מלבן. וצ"ע.
|
|
|
|
|
