|
|
| נשלח ב-15/11/2010 20:43 |
 |
| |
הסטייפלר על שש"כ.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 21:02 |
|
| |
מתוך מפעל הבביליוגרפיה:
חלק א:8 עמ': מילואים לשם הגדולים מארץ הגר >מערכת גדולים ח"א<. כוללים גם שמות רבנים ניאולוגים. בגלל רשימה זו חזר בו ר' מרדכי ליב ווינקלער מהסכמתו. עיין: ראובן מרגלית, ציונים ביבליוגרפיים, ארשת, ב, תש"ך עמ' 354, מס' 1609.
| [סופר, משה בן שמואל] להצגת פרטי המחבר | | כותר | חנוני חנוני, שמעוני שמעוני! | | המשך כותר עברי | רבותי... כבר פרסמתי חטא... ומכשלה אשר תחת ידי ליתן כתב הסכמה לדאקטר [אפרים משה] פינר על העתקת ש"ס בלשון אשכנז. וכבר נדפסה אגרתי בהמבורג, שם הודיתי ולא בושתי לומר... טחו עיני מראות... וע"כ דברים שאמרתי טעות הם והנני חוזר ועוקר
הסכמתי... והריני אוסר... להדפיס הסכמתי על ש"ס המועתק ללשון אשכנז... אני מבקש מגאוני הזמן להטיל גודא... שלא ידפיסו ולא יקנו הספרים ההמה ולא יקראו בהם... פרעשבורג... כ"א טבת תקצ"ה... משה סופר מפ"פ [מפראנקפורט] דמיין. | | מקום ההוצאה | [פרעסבורג], | | מקום ההוצאה(אחיד) | ברטיסלבה
Bratislava | | דפוס | חש"מ, | | שנת פרסום עברית | [תקצ"ה, | | שנת פרסום אזרחית | 1835]. | | תאורת (תיאור פיסי) | [1] עמ'. 4°. | | הערות | מקום הדפוס והשנה על-פי נפתלי בן-מנחם, הדפוס העברי בפרעסבורג, השלמות - קרית ספר, כרך לג, תשי"ח, עמ' 529.
ההסכמה עצמה לא נדפסה במסכת ברכות עם תרגום אשכנזי, בערלין תר"ב, אלא פינר כותב עליה בפרוספקט שלו "מבשר טוב", בערלין תקצ"ד, עמ' 1.
את האיגרת [הראשונה], ש"כבר נדפסה... בהמבורג" לא הצלחנו לזהות. את הדפסתה בהאמבורג "במודעה מיוחדת >אין איינער אייגענס היצו געווידמעטען בעקאנטמאכונג< הנדפס בק"ק האמבורג", מאשר גם תלמידו ר' נפתלי בנעט
בספרו אמרי שפר, מחברת א, אבל כבד, Pressburg 1840, דף ח. עיין גם
"איגרות סופרים", מאת ר' שלמה סופר, וויען-בודאפעסט תרפ"ח, עמ' 71-70, מכתב מס' סו. |
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 09:30 |
|
| |
<או שהמסכים לא ראה את כל הספר> ערבה של הסכמה "ממוצעת" על ספר, הוא פחות מערכו של הדיו הנצרך להדפסת ההסכמה, לא אחת המסכים לא ראה את הסופר או את הספר, ותוכן ההסכמה הוא לא יותר מאשר: "הובאו לפני מספר גליונות מהספר ...", ואיך אפשר להתייחס ברצינות ל"הסכמה" שכזו?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 16/11/2010 09:34:55
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 10:11 |
|
| |
אם כן, מן הראוי לומר כשלתי ולא הוכשלתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 11:14 |
|
| |
הנקודה היא שכיום כמעט ולא ניתן למצוא מכתבי הסכמה ממש, משהו מעין זן ההסכמות של דורות עברו, כיום במקרה הטוב יש במכתב מעין עדות אופי על המו"ל, וברוב המקרים אין בו אלא ברכה / אישור קבלה (סגנונות שונים ל'אזכיר על הציון' הדיפלומטי של האדמו"ר מחב"ד זצ"ל, אלא שלא מצאתי עדיין נוסחא המתקרבת ביחודיותה לביטוי הנ"ל).
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 13:08 |
|
| |
כמדומני שהניסוח 'הוכשלתי' לא בא להגן על עצמו, אלא להאשים. ובאמת נסתפקתי מה יותר גרוע, הוטעיתי, שמשמעו שמישהו הטעה אותי, ואפשר שהלז לא עשה כן בכוונה תחילה. או 'הוכשלתי' שלכאורה משמעו יותר שמישהו הכשיל אותי...
ואם תאמר, לא מסתבר שדקדקו כל כך בכל מילה. אף אני אענה את חלקי ואומר, אמנם בהסכמה 'סתם' אין מדקדקים, אבל במכתב חזרה מן ההסכמה, מדקדקים, אוהו מדקדקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 20:35 |
|
| |
ראיתי את הספר ומלמעלה לא מצאתי בו פגם מסוג כפירה וכד'.
המחבר מדגיש תחילה וסוף את דברי האוה"ח הק' שבפשט כ"א יכול לחדש כרצונו.
הגרב"ד כותב שעבר בין בתרי הספר (אם מישהו מעוניין בסריקה של ההסכמות [הגרב"ד, רש"א שטרן וכמובן החזו"א...] או קטעים מסוימים מתוך הספר אשתדל בל"נ). כנראה שהוטעה בכך שלא הראו לו את המראה מקום המדויק של דברי הכפירה (וכך גם אני הוטעתי).
אם כי אני מבין את עיקרון ההתנגדות לספר. הן אמת שלכל אחד מותר להוציא את נפיחותיו ברה"ר אך מומלץ מאוד להודיע על כך לכולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 12:12 |
|
| |
כידוע הנוב"י חזר בו מהסכמתו לספרו של נפתלי הערץ ויזל.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2011 04:30 |
|
| |
לשאלת רבים!
ניתן להשיג את הספר חינם לכל דורש בכל אחת מחנויות האופטיקה של הנ"ל
הספר מאוד יפה וקריא . זה בעצם ליקוט של המפרשים על התורה.
הכל מובא בצורה יפה ובהירה.
רק חבל שהמחבר משתמש הרבה בתהיותיו בפסוקים או מרבה להגיד את דעתו על האבות הק' .
דבר שלא נכון כ"כ לעשותו , ואולי זה חלק מהכפירה שדברו עליה .. ולא משהו ספציפי דווקא..
למרות שבקישור לעיל מובא כמה ציטטות לא ראויות רח"ל....
וה' יצילנו משגיאות!
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2011 11:10 |
|
| |
אינני מתייחס בדברי הבאים לנושא של הרב רפאל הלפרין.
אך באופן כללי, בזמנינו, "כפירה" מכונה כל השקפה ששונה ממה שמלמדים ילדים בחיידר חרדי. והרי רובא דרובא מן החרדים, אינם מתפתחים כלל בנושא השקפת היהדות ויסודי הדת, מאז היותם בחיידר, וזה כולל גם את רובם של "גדולי ישראל" דהאידנא.
אי לכך , כל דעה או ביטוי ששונה ממה שמקובל על ילד בן 10 סטנדרטי מהחיידר הקרוב לביתכם, ייחשב כיום ל"כפירה".
דעותיהם של רוב גדולי הראשונים בנושאים שונים, נחשבות כיום כ"כפירה".
ואני מתכון לרמב"ם ,לרמב"ן, לאבן עזרא לרשב"א , למאירי ועוד ועוד.
כן, כיום, אלה גדוליך ישראל....
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2011 17:23 |
|
| |
להיפך, אם זה לא "כפירה" זה אפילו לא מתחיל לעניין אותי . . .
|
|
|
|
|
