|
|
| נשלח ב-31/12/2012 10:41 |
 |
| |
נתגלגל לידי קטע ממאמר ביקורת על ספרו של בנימין בראון 'החזון איש', שעתיד
להתפרסם בזמן הקרוב, והוא נוגע לעניין הנידון כאן והוא גם קשור למה שנדון
כאן באשכול אחר, וזה לשונו:
אולם קשה יותר מה שכתב בהמשך (עמ' 177): את הגר"א ראה כמי שלמד את תורת הנסתר מפי אליהו ... אולם כבר בדור שלאחריו 'היו כמדומה שני אנשים שעליהם העיד הגר"ח [מוולוז'ין] שהבינו הנמשל (ע"פ יברוב), וביניהם מנה מן הסתם את זקנו [של החזו"א] ר' אריה לייב אפשטיין'. ועוד שם: לפי דבריו הנזכרים, שר' חיים מוולוז'ין העיד על שניים בלבד בדורו שידעו את ה'נמשל' של חכמת הקבלה, ברור לגמרי שגם את ר' חיים מוולוז'ין עצמו הוא ראה כמי שעדיין הבין את הקבלה לאשורה'. ובכן, זה לא קרה בדור שאחר הגר"א, זו לא עדות של ר' חיים מוולוז'ין, ואין טעם לשער מי היו השניים הללו והאם ר' חיים ג"כ כמותם, ובעיקר אין צורך לסמוך על ספר סיפורים, הלוא הדבר הזה נמצא בפירוש במכתב שכתב אחיינו של ר' חיים, ר' אברהם שמחה מאמצ'יסלוב, אל הרב יהושע בישקאוויטש, שפרסמו בספרו של הרמח"ל דרך תבונות במהדורתו, ירושלים תר"מ. המכתב נדפס גם בדרך ה' מהדורת הר"י מאלצאן, ירושלים תרע"ד, ושוב לאחרונה בספר דעת תבונות לרמח"ל, מהדורת הרב פרידלנדר, תשנ"ח, עמ' רלו. במכתב מוסר הגרא"ש בשם דודו הגר"ח, שהגר"א אמר לו שהרמח"ל ידע את הנמשל, ושגם הוא עצמו (הגר"א) יודע את הנמשל (על הר"ח ויטאל היה לו ספק עד שנתברר)! למותר לציין כי ל'דעת את הנמשל' אין משמעה סתם לדעת קבלה לאשורה, זהו עניין קבלי מסוים ומוגדר, עד שהגר"א לא היה בטוח בעניין זה על הרח"ו! אין כאן המקום לפרט. מסתבר שאין קיצורי דרך (גם אם מציינים עליהם 'ברור לגמרי'!) ואין תחליף לעיון במקור, שיכול לפזר הרבה ענני ספקולציות! [התעוררתי לברר עניין זה ע"פ הערה ברשת הוירטואלית על ספרים וסופרים].
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2013 00:38 |
|
| |
| מוטיבןשלום כתב: |  | | הגאון בעל הלש"ם שהלך בדרך קבלת הגר"א לא היתה דעתו נוחה מאלו ההולכים בשיטת הרמח"ל בכל דבר ועניין. זה גם מה שמחזק אצלי את הסברא שהגר"א לא הלך בדרכו של רמח"ל , לא מפני שכך חשקה נפשו סתם אלא מפני שסבר שהיא אינה הדרך הנכונה ביותר בהבנת דברי רבנו האר"י, ועל כן אני נוטה להאמין שהמכתב שפורסם לראשונה בשמו של תלמיד תלמידו של הגר"א, כאילו הגר"א האמין שהרמח"ל הוא מבין הבודדים שירדו לעומק כוונת האר"י והגדיל מעלתו ביותר ( עד שכתבו שאף לגבי המהרח"ו הגר"א היה מסופק אם ירד לעומק כוונת רבו במאמר פסיעותיו של אברהם אבינו, אך לא כן לגבי הרמח"ל, שלא היה אצלו ספק כלל... ), כל אלו מחזקים אצלי את החשד כי המכתב הנ"ל הוא זיוף . ( ולא שחלילה הרב שעל שמו מיוחס המכתב שהתפרסם הוא כזבן, כפי שהבין בטעות אליהו את כוונתי ) |
|
אתה קשקשן תסלח לי על הבוטות לא הייתה דעת הלשם נוחה הצחקתני ,גם בדורו של הרמח"ל לא היו דעותיהם של גדולים "נוחות" ומחילה מכת"ר של הלשם, מהרמח"ל עצמו בגוף ונפש,עד שהכריחו אותו לשרוף את ספריו כידוע,והלש"ם הפך למעין שיטה ללמדנים להצדיק את עיקר עיסוקם בקבלתו עצמה ולא בגלל התוכן הנאמר בה,אלא בגלל עצם פופלריותה בקרב ציבור "בני התורה" הבאים בשערי מרן פאר הדור הרב אלישיב,ואינה מצויה כלל רק בקרב הליטאים והפופלריות שלו נפוצה בעקבות הרב אלישיב וסבו בעל הלש"ם -ותו לא, מעין שיוך לאן אתה שייך ,ולא אל התוכן, ומה אתפלא ואשתומם עליך עם כה למדת כתבי האר"י עצמם,טרם ששמעת על עניני "נוחות", והשדברים היו יודעים לי עוד בהיותי בן 20 ומטרם זאת, שהאר"י ז"ל אמר טרם מיתתו שהתלמידים לא הבינו דבריו כלל, ולא ילמדו אחרים ,ואפילו רבי חיים לא ילמד אלא לעצמו בלחישה,בגירסא ,ואני יבארם שוב, ואז שאלהו רבי יצחק הכהן,איך?הרי אתה מסתלק מהעולם, ענה לו,אין לך עסק בנסתרות! צא כי הינך כהן,ויצא נשמתו,כידוע, ומכן גם גילה בהבנת המהרח"ו שהשיג אם כי ולא בשלימות,וכמו כן מובא מעוד מקובלים שמהרח"ו לא השיג בשלימות בגלל היותו טרם גיל ארבעים,ומה אשתומם כי ראה ראיתי שמי שקלע אל המטרה בהבנת האר"י הוא ממש מרן הרמח"ל ועצומה קדושתו-ומגודל סמיותך אצטרך לגלות ולהאיר חשכת הלילה בו כולם נמצאים בעניני נ"וחות",והנה גודל עצמת כבודו של הגר"א הייתה מטעם שהרמח"ל כיסה במסילת ישרים את כל עניני הספירות,והגר"א שידע את זה התפעל מאד ועל מסילת ישרים אמר שהיו הולך ברגל לקבל פניו.ויש סימוכין לזה מהספר שיצא כעת ע"י הרב הופמן ,וכמו כן מהספר דרך חדשה בהבנת מסילת ישרים שגילה כי הוא מבוסס ומיוסד על עשר ספירות מה שהרבה לומדים לא יודעים ולא יבינו אם לא ילמודו עעניין עשר הספירות. בברכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2013 11:14 |
|
| |
נצל,
האם בעל המכתב עצמו, הוא זה שהדפיסו בספר, או שהמדפיס טוען שזה מכתב מהרב ?
ואני שואל זאת, מחשש שמא המכתב מזוייף,( או שנכתב מנסיבות וסיבות צדדיות וכו') ולא הדפיסו המדפיס בראש ספרו אלא להשביח מקחו או לסיבה אחרת ( למנוע התנגדות, לגייס תומכים לשיטה החדשה , וכו' ).
אמת אשלג,
כולי תקוה שאת האמת של אשלג אתה מבין טוב יותר מאשר את מה שאני כותב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2013 15:18 |
|
| |
כפי שכתבתי, המכתב מובא בספר דרך תבונות, תר"מ, והובא לדפוס
ע"י מו"ל הספר ומהדירו הרב יהושע בישקאביטש, שאליו כתב הרא"ש
מכתב זה.
וכך כתוב במהדורות גולדבלט:
המכתב הובא בהקדמת הגר״ח פרידלנדר לספר הכללים (מצורף לספר דעת
תבונות מהדורת בני ברק עמ' רלה) והעתקנוהו משם, לפני המכתב נצטט
דבריו של הגר״ח פרירלנדר (בהערותיו שם הערה 9) מה שכתב אודות המכתב: מכתב זה הובא בסוף ספר ״דרך תבונות״ שנדפס בירושלים בשנת תר״מ ע״י הרב
יהושע כהן בישקאוויטש עם פירושו ״דעת לנבון״, הוא מקדים למכתב זה: למען
דעת הקוראים מעלת הרב המחבר ז״ל, אמרתי להעתיק מכתב הכתוב אלי זה שנים מהרב הגאון זקן הקבלה כמו״ה אברהם שמחה ז״ל אב״ד בק׳ מאסטילאוו בן אחיו של מרן הרב הגאון מוהר״ח וואלאזין ז״ל, בעהמ״ח שו״ת שלמים של שמחה. מכתב זה הובא גם ב״פתח דבר" לספר דרך ה׳ שהובא לדפוס ע״י הגר״י מאלצאץ זצ"ל כמוזכר לעיל, אבל מקוצר מעט, מפאת החשיבות הגדולה של המכתב הננו מביאים אותו בשלמות. גם מה שבסוגרים הוא מאת כותב המכתב.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2013 09:51 |
|
| |
מעניין איך היה הגר"א מגיב למקרא חיבוריוו ה"חילוניים" של הרמח"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2013 22:44 |
|
| |
ככל ספרי משלים שמחברם סבור שיש בהם סודות עמוקים. ( המגדל, בת מלך, וכו' ).
מבחינתי יותר מעניין מה היה הגר"א מגיב על ה"מזמורים"( כחיקוי למזמורי תהילים ) שכתב הרמח"ל בנערותו. וראה בספר ירים משה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2013 08:08 |
|
| |
ידועה המחלוקת בין חוקרים האם אמנם נקברו ונגנזו ספרי הרמח"ל כמצוות הרבנים
אז. והלוא לנגד עיננו מתגלים והולכים עוד ועוד מכתבי הרמח"ל, מאלו שאמורים היו
קבורים בפרנקפורט.
והיה מעשה שפרופ' בניהו ביקר בביתו של הרב בוקסבוים, ולפתע זיהה בין כתבי היד
אצלו כתב יד של הרמח"ל ובו ספר התפילות שלו (כמנין 'ואתחנן'). בפגישת אקראי
ברחוב סופרו הדברים לפרופ' ישעיהו תשבי. הפרופ' אץ רץ מיד לביתו של הרב בוקסבוים,
לראות את כתב היד. שבוע לאחר מכן, בפגישה נוספת ברחוב, נשאל הפרופ' על התרשמותו,
ויש לדעת כי הפרופ' תשבי, מלבד חוקר קבלה ומחשבת ישראל, היה בעצמו גם משורר
ואיש ספרות, השיב תשבי, מעתה הנני מאמין כי לרמח"ל היה מגיד, כי בלעדי זאת אין
להבין כיצד הצליח ליצור יצירות מופלאות כאלו ...
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2013 08:36 |
|
| |
עד כמה שאני יודע, שני כתבי יד בלבד היו אמורים להיות בתיבה ונמצאים בידינו. זוהר רמח"ל ושבעים תיקונים.
יש לציין שכבר באיגרות רמח"ל נזכרת שמועה שהסתובבה כי התיבה נפתחה. ככל הנראה השמועה היתה נכונה.
תוקן על ידי לוצאטי ב- 17/01/2013 08:37:44
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2013 20:01 |
|
| |
הזוהר שלרמח"ל אין בידינו אלא דפים בודדים (אינני זוכר אם הם בכת"י הרמח"ל עצמו). ומכלל זה היה גם הזוהר על קוהלת שהיה כאלפיים דפים לפי הרמח"ל באיגרת.
|
|
|
|
|
