|
|
| נשלח ב-27/1/2011 09:27 |
 |
| |
ספר היסוד של העיון הספרדי הקלאסי, כפי שהתפתח בישיבות ספרד שלפני הגירוש, הוא "דרכי התלמוד", לר' יצחק קנפנטון. הספר עוסק בנסיון ליצור מצע שיטתי ללימוד גמרא, באמצעות דקדוק כל מילה ואות בגמרא, רש"י וחידושי הרמב"ן (בדורות יותר מאוחרים החליפו את הרמב"ן בתוס'), ולהבין מה בדיוק סבר המקשן והתרצן, מה הוקשה לו ומה תירץ לו המתרץ לפי שיטתו. זהו ישום שיטתי של דרך הפלפול האשכנזי, שעסקה בעיקר בדקדוק מה הוקשה למקשה ומה סבר מעיקרא, ומה תירץ לו המתרץ לפי שיטתו (אם בהישג ידך תוס' גורניש על מסכת יבמות, תוכל למצוא שם דוגמאות טובות לכך). זהו תורף דברי האנצ' העברית בערך הנ"ל (כשיהיה הספר בהישג ידי אנסה לצטט). אצל הר"י קנפנטון נוסף דגש יתר על דיוק בלשון.
המהר"ם שיף הוא דוגמא מצוינת לחיבור (טוב!) שנעוץ בפלפול האשכנזי. הוא גם מתייחס מדי פעם לחילוקים שאמר בישיבה. המהרש"א גם הוא ספר מצויין, שהורתו בדרך הפלפול באשכנז.
חיבורים אלו הם אבני יסוד ב"עיון הספרדי" דהיום, והוא הפלא אשר אמרתי.
הגר"א, הנצי"ב ובריסק הם ענינים שונים לחלוטין. הגר"א נלחם בשיטת הפלפול המבוארת לעיל וניסה ללמוד בדרך של סידור שיטות הראשונים בסוגיה - איך כל שיטה תפרש כל שלב בה, ולא לעסוק בדקדוק יתר של הלשונות או בהבנת מה הוקשה בדיוק למי. עיון בביאור הגר"א לשו"ע מראה זאת בבהירות - לחילופין, השווה, למשל, בין משמרות כהונה לנחלת דוד על דף כלשהו, ותראה במה עוסק כל אחד.
הנצי"ב ניסה להרחיב את היריעה וללמוד באופן רחבי, לשלב גם ירושלמי ומדרשי הלכה ושם דגש מיוחד על הבנת רש"י והרמב"ם, שרואים את הש"ס לא כמקשה אחת אלא של אוסף של סוגיות שונות. חלקים נרחבים מאוד מחיבוריו (אם לא רובם) עוסקים בסידור מחלוקות האמוראים בסוגיות השונות אליבא דרש"י, או כתירוץ לקושיות תוס'. אין שום דבר דומה לזה. יתרה מזאת - הראי"ה, תלמידו של הנצי"ב, מדבר בפירוש (ב"מאמרי הראי"ה") על התנגדותו של הנצי"ב לעיסוק במהרש"א והעדפתו התפרסות על פני התלמודים ומדרשי ההלכה על פני הצטמצמות ועיסוק בתוס' ומהרש"א.
שיטת הלימוד של ר' חיים היא עיסוק בהגדרות היסודיות בסוגיה, שהיא דבר חדש (אם כי יתכן שאת ניצני השיטה אפשר כבר לראות לפניו), והיא אינה דומה לאף אחת מהשיטות שהוזכרו לעיל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2011 15:21 |
|
| |
שיטת העיון שהזכרת לעיל, היא השיטה הספרדית. הגרב"צ אבא שאול זצ"ל, והגר"ש אטון זצ"ל היו לומדים מהר"ם שיף כמעט על הסדר. אך כל השיטות אמת, שיטת הפלפול שיצאו נגדה, היא הגדרת סברות ללא מקור ודחיסתם בלשון הגמ' אף שהפשט אינו כך. עי' בשער התורה בספר אורחות צדיקים, נגד שיטת לימוד זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2011 19:17 |
|
| |
בניהו,
לא משנה לי אם הרב"צ אבא שאול למד כך או לא. זה שהספרדים בדורות האחרונים למדו כך, זה ודאי נכון. מה שאני אומר הוא שה"שיטה הספרדית" הזו היא שיטה אשכנזית, שנגדה יצאו באירופה, ומתישהו הגיעה אל הספרדים והפכה שם ל"עומק הפשט".
המאבק נגד הפלפול עסק גם נגד הנסיון לדקדק מדי בסברותיהם של המקשן והתרצן, וגם נגד דקדוק יתר בכלל, בגמ' ובמפרשים.
מצחיק לקחת את הגר"א, שהתנגד לדרך זו ויסד דרך חדשה, ואת הר"ח מבריסק, שחידש דרך שונה לחלוטין, שיכלה להיווצר רק לאחר זניחת הפלפול (הרי הוא אינו עוסק כלל בדקדוק הגמ', ובהעמסת סברות בשו"ט, וגם לא תלמידיו, אלא בליבון מושגי היסוד בסוגיה), ולהפנות אליהם את החיצים שהופנו כנגד הפלפול, בעוד שהתוקף לומד בדרך שהיא המשכה הישיר של אותה שיטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2011 15:11 |
|
| |
זו לא שיטה "אשכנזית" ולא "ספרדית", היא השיטה בה למדו לפני כמאתיים שנה באירופה, טרם בא "שיטת החילוקים". ואח"כ עברו לשיטות שונות של פלפול וחילוקים, בהם שיטת בריסק.
לא ברור מניין לקחת את זה , שאותה שיטה של "מהר"ם שיף", "פני יהושוע" "הצל"ח", ו"מהרש"א," היא שיטת הפלפול?
ואכן הספרים הנ"ל, הם הנלמדים ביותר, אצל הלומדים בשיטה הספרדית. ומוזכרים כמעט בכל דף ב"משמרות כהונה" , אותו הזכרת קודם. והיא דרך לימודו הפשטני של הגר"א ושאר גדולי עולם. (-כמובן בשינויים והדגשות המיוחדות לכל גדול).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2011 20:55 |
|
| |
תגיד, אתה רציני?
שיטת החילוקים הומצאה לפני כמאתיים שנה באירופה?
נראה לי שיש כאן חוסר הבנה יסודי של הדבר עליו מדובר.
נתחיל כאן:
אם יש לך השגות על האמור בערך הנ"ל ואתה טוען שהוא לוקה בחסר, אנא פרט את טענותיך. למיטב ידיעתי הוא מסכם בצורה סבירה לפחות את עיקרי הדברים המבוארים בספרו של דב רפל, "הויכוח על הפלפול" - שאתה יכול כמובן לחלוק גם על דבריו, אלא שאז תצטרך להתמודד עם סקירת הספרות התורנית המקיפה שהוא מביא ולהסביר אותה לשיטתך בצורה שאינה קשורה לשיטת הפלפול (דבר שהוא בלתי אפשרי, עד כמה שידי מגעת).
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2011 14:09 |
|
| |
עיק הנכבד, קרא בקישור שהבאת וראה מתי הומצאה שיטת החילוקים. היא שיטת פלפול "משודרגת".. המהר"ל מפראג, אף קרא ללימוד תוספות פלפול, וכתב כי אם היו המדפיסים מכניסים על הדף את הרא"ש, היו לומדים רא"ש וזה היה נכון יותר. ובעצם העדיף את לימוד הבקיאות מעל העיון. ויתכן שגם מה שנקרא "העיון הספרדי" לא היה נראה נכון בעיניו, כי מתעמקים יותר מידי. אך חלק מהלימוד היום שנקרא "פלפול" אפילו התוספות היו יוצאים נגדה..
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2011 16:27 |
|
| |
אכן, שיטת החילוקים, היא "שיטת הפלפול המשודרגת", הומצאה במאה ה-15-16, ור' יעקב פולק נחשב לאחד ממייסדיה. ודאי לא בת מאתיים שנה.
אני לא יודע מה נקרא היום "פלפול" - אם אצה מדבר על הלימוד הישיבתי, אז אני דווקא חושב שהוא רחוק מאוד מפלפול, מאחר שהוא מעביר את נקודת הכובד מדיוק השו"ט שבסוגיה אל מושגי היסוד שלה. זה קרוב יותר לדרך הר"י מיגש והספרדים מאשר לדרך התוס'. כמובן שיש המגזימים גם עם זה, ולא על כך כוונתי - אם במגזימים עסקינן, הרי שהכף נוטה לרעת ה"עיון הספרדי", שמי שמגזים בו הרי שהוא מפלפל בדיוק בדרך נגדה יצאו גדולי ישראל לפני כמאתיים שנה, עת הסתמן סופה של דרך זו.
סוף דבר, אינני מבין מה יוצאים נגד הלמדנות הישיבתית ומכנים אותה "שיטת החילוקים", כאשר אין קשר בין השניים והדבר היותר קרוב לחילוקים הוא דווקא המכונה "עיון ספרדי", שהיא אותה הגברת בשינוי אדרת.
אולי תחכימני.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2011 01:58 |
|
| |
כפי שראית במאמר שם, פלפול נקרא גם, כשלא לומדים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, אך בעיקר הוא תלי תניא בדלא תניא.
סיפור שאולי ימחיש זאת, סיפרו על ר"מ אחד שנקרעו כמה דפים מגמרתו, הוא החל בלימודו ואחר כמה דקות מחשבה קישר בין הדפים בלי להבחין שחסרים כמה.. זה נקרא פלפלן אמיתי.
אך בחזרה לרצינות, האם הספרים הנ"ל, "פני יהושע", "צל"ח", ועל כולם מהרש"א, הם בשיטת הפלפול? הרי הם לחם חוקו של המעיין הספרדי.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2011 08:10 |
|
| |
בתשובה לשאלתך: כן, ודאי. אלו ספרי פלפול.
אם בסיפורים עסקינן, אז מספר "רב צעיר" באוטוביוגרפיה שלו, שבצעירותו סבו, שהיה פוסק מכובד במזרח אירופה, כעס על כך שלמד מחנה אפרים, מאחר שאין לבלות את הזמן בפלפול!
אם ההגדרה של פלפול היא לא לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, הרי שה"עיון הספרדי" עונה על כך היטב - הרי שם מנתקים בין העיון לבין הפסיקה. שיעור עיון בכסא רחמים אינו כהרי שיעור בתשובות. גם בתשובותיהם של חכמי הספרדים אין זכר לצורת עיונם בתוס'.
אם ההגדרה של פלפול היא דקדוק יתר והעמסת דברים בשו"ט בגמרא, הרי שהעיון הספרדי גם כן תואם לכך.
מהו אם כן לימוד שאינו פלפול?
א. נסיון לסדר השיטות בהבנת הגמרא והנפק"מ מהן להלכה - גר"א.
ב. נסין להרחיב את היריעה למדרשי הלכה ולמקורות אחרים, לסדר את הסוגיות השונות מתוך הנחה שחולקות (כשיטת רש"י) - נצי"ב.
ג. עיסוק בהגדרות היסודיות של הסוגיה על מנת להבין מה בכלל קורה בה ועל מה מדובר - ר' חיים ודעימיה.
וכמובן:
ד. לימוד שטחי של דברי הראשונים והפוסקים עד לפסיקת השו"ע. זהו לימוד הלכה למעשה שאינו פלפול מאחר שגם אינו בדיוק עיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2011 13:37 |
|
| |
נמשיך בסיפורי הצדיקים... החיד"א כותב ב"מעגל טוב" שכשהגיע לטוניס לא נתנו לו לפתוח פיו בדרשה ואגדה, על כל דבר היה להם השגה והערה.. עד שדיבר בהלכה.. ואכן אז, היו עוסקים יותר בגמרא ולא בספרי ההלכה, עד שהדבר תוקן ע"י ראשי הדור שם, בשנים מאוחרות יותר.
אלא ששיעור הגמרא נותן כלים לתלמיד להבין בהלכה, משא"כ שיטת הלימוד הישיבתית. יש את שיטת המיצוע שהיא סידור הסוגיות והיוצא מהם על פי שטות המפרשים, וזה נעשה גם בעומק העיון במילות וגם בדרך היסודות וההגדרות. זה בערך, שיטת לימוד של החזו"א וממשיכיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2011 15:08 |
|
| |
בספר "בתורתך" ראיתי שהגדיר את שיטת העיון כך: "לעומת שיטת הפלפול שעיקר תכליתה אינו פשט הסוגיא, אלא בירור מהותם של מושגים שנזכרו בסוגיא ויחסם זה לזה, מגמתה העיקרית של שיטת העיון היא להגיע להבנה ברורה, בהירה ומעמיקה בפשט הסוגיא. היא מדריכה את האדם כיצד לרדת לעומק כוונת התלמוד ומפרשיו, על ידי דקדוק הלשון, סדר הדברים, והתבוננות בכל מלה ותג, להבינו ככתבו וכלשונו. ואם תרצו, תמציתה במלים ספורות: התרכזות בסוגיא, הצמדות למלים ודיוקים בלשון".
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2011 02:55 |
|
| |
האבסורד לא שוה אשכול? או העלון השבועי?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 22:16 |
|
| |
עיק, נראה שהתערבבו היוצרות.
הפלפול שאליו התנגדו הוא הפילפול הפולני בגירסה הקיצונית שלו.
כדי לדעת מהו עיון ספרדי, אין צורך לספרות בנושא. די לפתוח את תשובות הרמב"ם וחידושי הרמב"ן והרשב"א כדי להתרשם ולהתחיל לחקות את פעולתם. ואם לצורך הבנת דבריהם זקוקים בהכרח לסברות דקות, אז יהו אלו סברות של בריסק או של מהרי"ט אלגזי. וכי מוצא ההורים קובע?
|
|
|
|
|
