הודעה של *חכםלעצמו*
שערורייה: עוז והדר נגד מרנן בעל הקהלות יעקב והאבי עזרי זיע"אהוצאת עוז והדר הוסיפה למסכת בכורות שבהוצאת הש"ס שלה את הלכות בכורות לרמב"ן עם פירוש המהרי"ט אלגאזי.
בתחילת המהדורה הם מודים להרב ברוך אוירבעך זצ"ל וליבדלחט"א הרב אהרן מרדכי שדמי שליט"א. על השימוש שנעשה במהדורה המהרי"ט אלגאזי שהם הוציאו לאור בשנת תשנ"ג.
אבל מה השימוש הרב שנעשה במהדורה הנ"ל, היה סלקטיבי לחלוטין.כפי שמראה הטבלה המצורפת בזאת.
השמטות מרן בעל הקהילות יעקב זיע"א במהרי"ט אלגאזי שבמהדורת עוז והדר. | הערה כפי שהיא במהדורת אוירבעך שדמי | הערה כפי שהיא בעוז והדר. | | עמוד א פרק א הערה מס 5.
בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ד ח"ב סימן קפ"ז תירץ דסתם משנה ר"מ, ור"מ ס"ל ביבמות צג,א דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ואם כן יכול להקנות לעובר ללא האם ובכה"ג גם ר"י ס"ל דפטור כיון דאין לישראל חלק באם, אבל התוס' והרא"ש כתבו להלכה דקיי"ל אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. ועיי"ע בחיי אריה (הובא באסיפת זקנים החדש),בראשית בכורים, בקהלות יעקב בכורות סי' א' ובבכורי שלמה (בכורות). ומש"כ המהריט"א תוס' ורא"ש היינו לאפוקי הני דסברי דעובר הוי דבר שאפשר להקנותו. | דף א פרק א הערה ה.
בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ד ח"ב סימן קפ"ז תירץ דסתם משנה ר"מ, ור"מ ס"ל ביבמות צג, א דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ואם כן יכול להקנות ללא האם ובכה"ג גם ר"י ס"ל דפטור כיון שאין לישראל חלק באם, אבל התוס' והרא"ש כתבו להלכה דקיי"ל אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ועיי"ע בחיי אריה (הובא באסיפת זקנים החדש), בראשית ביכורים, ובבכורי שלמה (בכורות) ומש"כ המהריט"א תוס' ורא"ש, היינו לאפוקי הני דסברי דעובר הוי דבר שאפשר להקנותו. | | עמוד כח פרק ה הערה 112.
עיי' בנזר הקודש בכורות לג,ב אות ג' מה שהעיר על זה, ובשו"ת נודע בשערים סי' י"ז ובמנ"ח מצ' רפ"ז אות א' ובשו"ת חסד לאברהם (תאומים) מהדו"ג יו"ד סי' צ"ז וסי' ק"ב, ובסה"מ לרס"ג ח"א עשה פ"ו ובהגהות שם, ובקהלות יעקב ע"ז סי' ז' מה שביאר בדברי המהריט"א, ובשו"ת אגרות משה או"ח א' סי' י"ד. | עמוד קסו פרק ה הערה קז.
עיי בנזר הקודש בכורות לג, ב אות ג מה שהעיר על זה, ובשו"ת נודע בשערים סי י"ז ובמנ"ח מצ' רפ"ז אות א' ,ובשו"ת חסד לאברהם (תאומים) מהדו"ג יו"ד סי' צ"ז וסי' ק"ב, ובסה"מ לרס"ג ח"א עשה פ"ו ובהגהות שם. | | עמוד רצה פרק ד הערה 63.
בספר יד דוד על ב"ק דף י"ב ע"ב כתב דמתני' אתיא נמי כרבנן, ואע"פ דמזיק הקדש פטור, מ"מ התוס' בב"ק ו, ב כתבו דמזיק הקדש משלם קרן מדרבנן, וא"כ י"ל דהכא משלם מחצה מדרבנן. וכ"כ בספר דברי שאול יוסף דעת הל' בכור סי שי"ג סע' ג. ועיי"ע בקהלות יעקב על בכורות סי כ"ה דפירש מתני' כרבנן דר"י הגלילי, ואע"פ דהוי ממון גבוה מ"מ אדם המזיקו חייב לשלם מדינא דגרמי, מאחר והתורה זיכתה לו דלאחר שחיטת הבכור שהומם לכו"ע הוי ממונא דידיה ועיי"ש שהאריך. | עמוד קמד פרק ד הערה נח.
בספר יד דוד על ב"ק דף י"ב ע"ב כתב דמתני' אתיא נמי כרבנן, ואע"פ דמזיק הקדש פטור, מ"מ התוס' בב"ק ו, ב כתבו דמזיק הקדש משלם קרן מדרבנן. וכ"כ בספר דברי שאול יוסף דעת הל' בכור סי שי"ג סע' ג. | השמטות מרן בעל האבי עזרי זיע"א במהרי"ט אלגזאי שבמהדורת עוז והדר. | ההערה כפי שהיא מופיעה במהדורת אוירבעך שדמי | ההערה כפי שהיא מופיעה במהדורת עוז והדר. | | עמוד קג פרק ו הערה 41.
עיין בשו"ת מלבושי יום טוב חלק ב' יורה דעה סימן כ' ובראשית ביכורים בכורות מ, ב מה שהעירו על דברי המהריט"א, ועיין עוד בספר חידושי ברכת הזבח על הרמב"ם כאן הלכה ז' (נדפס באסיפת זקנים סוף מנחות) ובספר הגהות מים חיים (פר"ח) על הרמב"ם שם, מנחת חינוך מצוה רפ"ו סוף אות ב' ובריש מצוה ש"ס,חידושי הגרי"ז חלק ה' תמורה ז, א, אבי עזרי קמא הלכות איסורי מזבח פרק ג' הלכה ה' , בית ישי סימן קכ"ו אות א. | עמוד רג פרק ו הערה מא.
עיין בשו"ת מלבושי יום טוב חלק ב' יורה דעה סימן כ' ובראשית ביכורים בכורות מ, ב מה שהעירו על דברי המהריט"א, ועיין בספר חידושי ברכת הזבח על הרמב"ם כאן הלכה ז'( נדפס באסיפת זקנים סוף מנחות) ובספר הגהות מים חיים (פר"ח) על הרמב"ם שם, מנחת חינוך מצוה רפ"ו סוף אות ב' ובריש מצוה ש"ס, חידושי הגרי"ז חלק ה תמורה ז, א. | | עמוד קנו פרק ח הערה 138.
בנחל יצחק ח"א סימן סי מ"ט ענף ו גם כתב דהרמב"ם סתם דבריו בדין שני יוסף בן שמעון וסמך על מה שפסק בהל' בכורים, וביאורים נוספים בדברי הרמב"ם ראה בשו"ת עונג יו"ט סי' צ"ח וסי' ק', ובנחל יצחק סי' מ"ט ענף ב', ובשו"ת מלבושי יו"ט ח"א דיני ברירה סוס"י י"ד, ובשפת אמת ובראשית ביכורים בסוגיין מח, א, ועיי"ע בקובץ שיעורים ב"ב תרל"ז ובאבי עזרי קמא מדע בהוספות לפי"א מה' ביכורים הי"ז, ושם מהדורא חמישאה הל' ביכורים פי"א ה"כ, ועיי"ע שם מהדורא קמא זרעים הל' ביכורים שם. | עמוד רל פרק ח הערה קלח.
בנחל יצחק ח"א סי' מ"ט ענף ו' גם כתב דהרמב"ם סתם דבריו בדין שני יוסף בן שמעון וסמך על מה שפסק בהל' בכורים, וביאורים נוספים בדברי הרמב"ם ראה בשו"ת עונג יו"ט סי' צ"ח וסי' ק', ובנחל יצחק סי' מ"ט ענף ב', ובשו"ת מלבושי יו"ט ח"א דיני ברירה סוס"י י"ד, ובשפת אמת ובראשית ביכורים בסוגיין מח, א, ועיי"ע בקובץ שיעורים ב"ב תרל"ז. | | עמוד רכה הלכות חלה אות ט הערה 84.
בספר חלת לחם סי' ו' אות י' תירץ הקושיא דהא גופא דאסור לאכול בתבואה קבע היינו גם מטעם זה דשמא יערים עיי"ש ועיי"ע באבי עזרי קמא הל' בכורים פ"ח ה"ו מש"כ בביאור דברי הרשב"א. | עמוד קט הלכות חלה הערה פג.
בספר חלת לחם סי ו' אות י' תירץ הקושיא דהא גופא דאסור לאכול בתבואה קבע היינו גם מטעם זה דשמא יערים. | נ.ב הדוגמאות שהובאו הם מעט מתוך דוגמאות רבות שכל מעיין בשני הספרים ימצא אותם במהרה.
וכאן הבן שואל מה להם לעוז והדר נגד מרן הסטייפלר והרב שך זיע"א.
 |
|
|
