בית פורומים בצלצלי שמע

++ שאלת גשמים ++

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/3/2011 23:12 לינק ישיר 

בבחינת "חסידים הראשונים וכו' " מכיר?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/3/2011 23:18 לינק ישיר 

וכי מאחר וכו תורתן וכו




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/3/2011 23:20 לינק ישיר 

 . יורדים  לך דמעות מהתרגשות?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/3/2011 23:21 לינק ישיר 

יורדים לי גשמים.

(איזו התרגשות, הלווווו?)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/3/2011 23:23 לינק ישיר 

רגע_קט כתב:

א. הגמ' אומרת " מאי גבורות גשמים? א"ר יוחנן: מפני שיורדין בגבורה. 
שנאמר: "עשה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר"(איוב ט, י) וכתיב "הנותן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות"(איוב ה, י). מאי משמע? אמר רבה בר שילא: אתיא 'חקר' 'חקר' מברייתו של עולם. כתיב הכא: עושה גדולות עד אין חקר וכתיב התם "הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו" (ישעיהו מ, כח)וכתיב "מכין הרים בכחו נאזר בגבורה"(תהלים סה, ז)".

מה הכוונה יורדים בגבורה?
מה מפריע לך לפרש את זה במבט המטפאורי? יורדים חזק! יש כאן משהו מרשים! גדולה, כח (עי' בתוס' שם)! אם כוונתך לשאול 'מה הנפק"מ בזה'- התשובה: נפק"מ שמזכירים זאת בברכת הגבורות (אתה גבור).
(-יש בריטב"א משמעות לקשר את ענין הגבורה עם מימרא אחרת המובאת בהמשך הגמ', שמפתח הגשמים לא נמסר בידי שליח)

איך מסייעים הפסוקים להבנה של העניין, מלבד הוכחה שגם בפסוקים יש את המשוואה הזו, של גשמים- גבורה?
אולי את שואלת זאת משום שאינך מורגלת בכגון דא, אך הגמ' כאן משתמשת עם 'גזירה שוה', שהיא אחת מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם. כשדורשים כן, זה כאילו שיש פסוק מפורש אם נשוא הדרשה (בענינינו- כאילו יש פסוק מפורש שגשמים קרויים גבורות)
ומבחינה מהותית, גשמים לא מזוהים יותר עם חסד? מה פתאום גבורה? 
זו לא שאלה מהותית אלא שאלה שקשורה לתורת הסוד. מבחינה מהותית- גשמים הם אכן חסד גדול, אך אין זו סתירה לירידתם בגבורה.

ב."מאימתי מזכירין על הגשמים רבי אליעזר אומר משעת נטילת לולב ר' יהושע אומר משעת הנחתו ...  ר' יהודה בן בתירה אומר בשני בחג הוא מזכיר ר' עקיבא אומר בששי בחג הוא מזכיר... 
מה מהות הויכוח מתי בדיוק מתחילים להזכיר גשמים?
את מתכוונת למהות אחרת מזו המוזכרת מפורש בגמ'? "מאימתי מזכירין על הגשמים - רבי אליעזר אומר: משעת נטילת לולב, רבי יהושע אומר: משעת הנחתו. אמר רבי אליעזר: הואיל וארבעת מינין הללו אינן באין אלא לרצות על המים. וכשם שארבע מינין הללו אי אפשר בהם בלא מים - כך אי אפשר לעולם בלא מים. אמר לו רבי יהושע: והלא גשמים בחג אינו אלא סימן קללה! אמר לו רבי אליעזר: אף אני לא אמרתי לשאול, אלא להזכיר. וכשם שתחיית המתים מזכיר כל השנה כולה ואינה אלא בזמנה - כך מזכירים גבורות גשמים כל השנה ואינן אלא בזמנן. לפיכך, אם בא להזכיר כל השנה כולה - מזכיר".. 

ג. מה העניין שמחכים עד ז' חשוון, עד שאחרון העולים יגיע לביתו? הרי:
1. ממרחק כזה לא חייבים כלל להגיע, אז מדוע מתחשבים באדם שכלל לא היה חייב לעלות.
מה ?? (כנראה התבלבלת עם קורבן פסח, שמי שנמצא בדרך רחוקה פטור מפסח ראשון).
2.  מסתמא שבו' חשוון כבר לא נותרו עולים רבים, ומה ההבדל בינם לבין סתם יום, שבו אנשים רבים נמצאים בחוץ והגשם מפריע להם?
קידמני שוניקו בתשובתו, אך ניתן לומר בפשטות, שכשדחו את הזכרת שאלת גשמים מפני עולי הרגל, דחו כבר עד שכולם יהיו בבתיהם. אך סתם לעוברי דרכים, לא תיקנו כלל דחיה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/3/2011 00:24 לינק ישיר 

 
מתוך דברייך  השאלה העיקרית היא, מה המיוחד בגשם? במה זה שונה מכל אירוע אחר בטבע, ואם כן יש כאן משהו מיוחד אז לכאורה זה חסד ולא גבורה.

הרמ"א כותב שהפלא בבריאתו של אדם הוא כליאת הנשמה בתוך הגוף, ההרכבה בין רוח וחומר הוא הפלא הגדול של הבריאה כשהביטוי החזק ביותר של זה בעולם הוא באדם עצמו ועל זה מברכים באשר יצר את האדם "מפליא לעשות".

יצירת הגשמים מתקיימת על ידי אדים שנוצרים מהים ועולים למעלה ויוצרים עננים וכו', בטבע החומר אדים וגז עולים למעלה ולא יורדים, הגבורה כאן הוא הכוח שמוריד אותם בחזרה לארץ.

בספרים כתוב שמים הוא החומר המזוקק ביותר והכי קרוב למושג רוח ולכן הפיכתו לאדים והחזרתו לארץ משמים מבטאת את הצורך של עולם החומר בעולם הרוח, ללא מים שיורדים משמים הארץ מתה ולא מצמיחה ולא יוצרת דבר, ולכן גשמים יורדים בגבורה שמידת הגבורה היא לחבר את הרוח והחומר.

ולגבי הפסוקים, זה אף פעם לא סתם, כל הפסוקים מדברים על הכוחות שקשורים לשילוב של רוח בתוך החומר, פלא – תבונה – גבורה, ועל זה נאמר אין חקר..




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/3/2011 00:35 לינק ישיר 

המביט יקר,

בהחלט יש צורך בגבורה, כדי להוציא לפועל שירותי חסד אלוקיים לבריותיו.

השאלה היא: האם זה הדבר שראוי לבטא כשבח האלוקים בזה, או החסד
שהוא תוכן הדברים כאן.

כדי שיהיה שווה לזנוח את ה יבט החסד שיש כאן, ולהלל את היבט הגבורה,
יש צורך בגבורה עוצמתי המאפילה על היבט החסד כאן...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/3/2011 09:36 לינק ישיר 

המביט,
אכן, לכיוון הזה חתרתי....
(מים הם החומר המזוקק ביותר וקרוב למושג רוח? חדש לי. אני ידעתי תמיד שמים הם החומר הכי חומרי, כי הם 'חומר בלי צורה', כיון שמקבלים את צורתו של הכלי... או שזה לא סותר)

הוסף לכך את צורתו המיוחדת של הגשם, שאין טיפה אחת נוגעת בחברתה, ולא נשפכים עלינו דליים מהשמיים, שזה תוצאה של גבורה, לא של חסד.

נו, עכשיו נראה אותך מקשר את זה למקדש, שאף הוא משלב בין רוח לחומר... (עבודת הקרבנות)

יש מצב לומר שלכן, החוזרים מהמקדש, שבעצם התעלו בעניין הזה, של שילוב רוח וחומר, הם באותה דרגת חשיבות של ירידת גשמים, ולכן יש להם זכות לעכב אותה? (שביב רעיון בלתי מעובד)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/10/2012 18:20 לינק ישיר 

עטד מעט מזכירים גבורות גשמים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > בצלצלי שמע > ++ שאלת גשמים ++
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 סך הכל 2 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.