הנצי"ב האמין כי המחקר והארכיאולוגיה יכולים לסייע לנו בהבנת התורה, לכן גם הקפיד על ידיעת גאוגרפיה בצורה טובה (בניגוד לרש"י וראשונים נוספים, ואכמ"ל). דוגמא לשימוש שלו במחקר ארכיאולוגי הובא כאן בעבר, ולהלן אביאו שוב:
לאחר הדפסת פירוש העמק דבר, הוסיף הנצי"ב הערות על ספרו. בהוספות שנדפסו מכתב ידו של הנצי"ב על ידי בנו הרב מאיר בר אילן ומשם לרוב המהדורות הנפוצות[1], מביא הנצי"ב לא פחות מאשר ראיה ארכיאולוגית מתוך מאמר מחקרי שנדפס ב'הצפירה'. כך היא לשונו:
"ונהר מצרים אינו כעת בעולם, אלא שהיה אז נהר מפסיק שם. כ"ה [=כן הובא] בצפירה תרמ"ב נומר 32 בשם לוחות חרטומי מצרים"[2]
כותב המאמר שממנו הביא הנצי"ב ראיה, הוא לא אחר מאשר נחום סוקולוב[3]. במאמר הנ"ל, שנתפרסם בסדרת המשכים, הוא נעזר בידיעות ההיסטוריה והארכיאולוגיה של מצרים להבנת והוכחת דברי ספר בראשית, ומביא חוקרים ונסמך או מתפלמס עמם, ובקטע הרלוונטי, אליו הפנה הנצי"ב, כותב סוקולוב:
"המקרא הקצר 'לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת', אשר לא מצאו בו המפרשים ידיהם ורגליהם, נתבאר בביאור מספיק ע"י לוחות החרטומים סיפורי נצחונות המלך תותמס (לעפסיוס דענקמאלער III 31) כי הנהר ההוא איננו היאור הנודע, אך פלג מים אשר הגביל בין מצרים ובין כנען בעת ההיא..."
[1] למשל: מהדורת ועד הישיבות, ירושלים תשל"ה, וצילומיה.
[2] בראשית טו יח. עמ' ז' במהדורה הנ"ל. גישתו הריאלית של הנצי"ב גרמה לכך שלא נרתע מלחלוק על פירוש הרשב"ם (בניגוד ללולינות פרשנית שעשה בשמות לט כג, כדי לא להכריע בין רש"י לרמב"ם ורמב"ן) בפירוש מקום גאוגרפי ע"פ הידע הנרחב שכבר קיים בימי הנצי"ב (שמות כג לא, והשווה פירוש הרשב"ם שם ובדברים א א). גישה זו מוסברת על ידו בהרחבה בדברים לב מ.
[3] חתום: נ"ס – אמנם לא בגליון הנ"ל, של ט"ו אלול תרמ"ב, אלא מספר גליונות אח"כ – ובמדורו הקבוע 'הצופה לבית ישראל'.
 |
|
|
