|
|
| נשלח ב-8/9/2011 20:05 |
 |
| |
לגבי יתר מאמרי חז"ל שמביאים כאן, כבר הערתי שכל הוראות והמלצות חז"ל על צניעות ודרך ארץ, מסורות לאשה.בבחירתה המלאה. אבל עדיין לא נמצא מאמר חז"ל המורה לבעל ( שים לב, לבעל ! ) שלא לתת לאשתו לצאת מביתה. או להתיר לה לצאת לרחוב רק ברשותו זהו עניין של האשה, בבחירתה ובהתאם לרמת צניעותה, ולא בבעלותו של הבעל לכפות אותה כיצד לנהוג בעניינים כאלו. לכן, אף אם נמצא שחז"ל ממליצים להיות בצניעות כערביות עם רעלה, לא נמצא להם הוראה לבעל להנהיגה כך. זהו הבדל אחד שבו לדעתי רואים השפעה של תרבות ערבית, ואין לה כל הכרח במקורות ההלכה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2011 21:11 |
|
| |
| מוטיבןשלום כתב: |  | ידועים דברי הרמב"ם אודות הנהגת האשה שלא תצא מביתה וכו'.
אני מחפש את התייחסות הראשונים המסתייגים מקביעותיו הללו,וחולקים על דברי הרמב"ם האלו?
האם מישהו מביניהם העלה את הרעיון שייתכן ודבריו הם לפי ההשפעה התרבותית ( איסלמית קיצונית מטורפת ) בימיו ואינה כלל בהתאם לדעת חז"ל ? ( שזה לפי דעתי האמת, כהמשך ליתר ההשפעות בדעותיו )...
כלומר הרמב"ם מאמץ להלכה את גישת תקופתו שהאידאל הוא שהאשה לא תצא מהבית יותר מפעם פעמיים בחודש ? כעת, אם הנהגת תקופתו היא מהשפעה איסלמית קיצונית מטורפת, הרי שהוא מושפע ממנה. היכן מצינו בחז"ל שלא לתת לאשה לצאת יותר מפעם פעמיים בחודש?
תוקן על ידי מוטיבןשלום ב- 13/07/2011 09:58:46 |
|
לזה כוונו דברי, ונראה לי שהרש"י שהבאתי מתאים לזה במאוד
אכן בהמשך אתה קצת שינית כיוון ועברת לדבר על נושא אחריות הבעל לאשתו
אך גם בזה המסורת היהודית לא ממש מאירה לך פנים, אם תיקח בחשבון שלפי התורה אב יכל לעשות בבתו כרצונה, דבר שלא יעלה על הדעת בימינו, והאשה בכלל רכושו הבלעדי של הבעל (איפוא שולמית?)
סביר להניח שזה לא תקף כיום, והדברים השתנו, כמו שעוד דברים השתנו (למשל: חוקי הבריאות שכתב הרמב"ם, שהתאימו לזמנו בלבד)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2011 21:49 |
|
| |
למוטיבןשלום, תשובות להערותיך:
1- הסגנון כלפי הרמב"ם הוא בוטה.
2- הרמב"ם ראה באיסלם דברים שיש להם יסודות ביהדות (וזאת לפי דבריך, מה שעדיין לא הוכח)
3- כתבת במקומות אחרים שיש לשומע לגדולי הדור בלי שאלות כי הם רואים מה שאנחנו לא רואים, וזאת בודאי שיש לומר כלפי הרמב"ם, ובפרט שהוא פוסק ודבריו מחייבים כל יהודי, כי זהו דבר ה'.
ומעיקרא איני מבין אותך, מה רצית לומר בזה שהרמב"ם מושפע מהאיסלם ולכן לא נשמע בהלכה זו כדומה לו, אם זו היתה כוונתך, האם יש לך ראשון או אחרון שיכול לומר כך על הרמב"ם.
וכיון שבפשטות אנחנו מחוייבים לשמוע לו בהלכה זו כמו בשאר ההלכות, אם כן לפי דבריך אנחנו שומעים ועושים כמנהגי האיסלם, ולא שזה תורת חיים?!
האיך יכול אנוש בן דורנו לכתוב כך על אחד מגדולי גדולי הראשונים, שכל בית ישראל נשען עליו במשך דורות, אם לא שרוח של כפירה בדברי חכמים מפעמת בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2011 01:51 |
|
| |
פורתניק, שאלת החוצפה היא שאלה ערכית ביחס להשפעה. ואילו אני לא מתעניין כרגע בערכיות העניין, אלא בעובדות. האם ייתכן עובדתית שהושפע הרמב"ם או לא. מה הערך של עובדות אלו באם ישנן, ישאל כל אחד את עצמו. אם כבודו מוצא בזה דבר מגונה או חיובי, זה עניינו האישי.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2012 15:29 |
|
| |
פילון האלכסנדרוני כותב בספרו "נגד פלאקוס" אודות הנשים היהודיות באלכסנדריה בזמנו שהן " מסוגרות לבלי צאת מפתח ביתן.והבתולות מסתתרות בחדריהן שמטעמי צניעות נמנעות מראות פני גברים .ואף לא של שאריהן הקרובים ביותר "
וזה מזכיר את גישת הרמב"ם שגם חי במצרים בין פראים. אם כי מה שכתב פילון אודות מנהג הבתולות זה ודאי ההיפך ממה שהורו חז"ל במסכת מגילה כלקח ממעשה תמר.
|
|
|
|
|
