שכולם מתאימות, ותלכנה שתיהם

שן היא שם עצם בנקבה: "שן אחת"
בשפה העברית הריבוי נתקבע בצורת הזוגי ואנו אומרים שיניים.
הריבוי של שן צריך להיות "שנות" אולם ריבוי זה כבר "תפוס" על ידי שנה -> שנות.

למעשה לכל שן יש בת זוג ולכן כאשר מדברים על שן ובת זוגה מופיע "כולם" שמתייחס לזוגי של שן (שתי שיניים)
כאשר מדברים על כל השיניים ולא על זוג בודד חוזר הריבוי בצורת נקבה - מתאימות.

אנו מורגלים לחשוב על כל מה שאינו יחיד כריבוי.
בתקופת המקרא היה הבדל בין יחיד בודד, לזוג שאינו יחיד אולם אינו בבחינת ריבוי, ולריבוי.

כאשר באים לבחון שגיאה דקדוקית צריך לבחון האם מדובר בזוגי.
לדעתי "כולם" מתייחס לזוגות השיניים (לזוגי), ו"מתאימות" מתייחס לשיניים כריבוי.
המבלבל כאן הוא שצורת הריבוי "שיניים" נתקבעה בצורת הזוגי.

בקיצור "כולם" מתייחס לזוגות השיניים, ו"מתאימו"ת מתייחס לכלל ה"שנות" שבפה (אלא שאין צורת ריבוי "שנות" לשן, ולכן: שיניים).
"כולם" אינו בריבוי זכר כי אם בהטיית הזוגי לנקבה - לעניות דעתי, ויש לשאול מומחים לדקדוק, לסברה זו.

מקווה שהבהרתי
 

באותו ענין - בפרשתינו כי תבוא: 

מבקייר יקר

אקצר בתשובתי שהיא נוגעת בעניינים שבסוד.

לדעתי, המזבח היה בנוי כזכר ללוחות הברית משתי אבנים גדולות.
ולכן "עליהם", לשיטת הזוגי, אינו שגיאה.
במקומות בהם המזבחות היו בנויים אבנים רבות מתייחס הכתוב אליהן בנקבה.

בברכה רבה,

ושנה טובה