| נשלח ב-5/9/2011 22:38 |
 |
| |
דרושים מזמן גירוש ספרד
אני מחפש ספרי דרוש ופרשנות מדור מגורשי ספרד, מלבד המוכרים כר"י עראמה, אברבנאל ור"י אבוהב השני.
אגב בהקדמה של פירוש של האחרון לטור או"ח כתב הרב הושע רבינוביץ כי הוא מתעתד להוציא את ספרו של ר"י אבוהב "נהר פישון"
מישהו יודע מה עלה בגורל הספר?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2011 03:47 |
|
| |
מה עם החסיד רבי יוסף יעב"ץ?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2011 09:39 |
|
| |
צרור המור
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2011 03:49 |
|
| |
תולדות יצחק לר' יצחק קארו (דודו של הבית יוסף)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2011 20:19 |
|
| |
מדובר בתקופת תור הזהב של ספרות הדרוש. גרוש ספרד היה בשנת רנ"ב, אם נקח לדוגמא את המחברים שפעלו בתקופה ההיא, יש לנו את:
נוה שלום, לר' אברהם שלום.
דרך אמונה, לר' אברהם ביבאג'ו.
ר' משה אלמושנינו.
ר"י בן חביב, שבספרו עין יעקב נמצאים כמה דרושים.
ר' יצחק עראמה, ובנו ר' מאיר.
ועוד ועוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2011 10:38 |
|
| |
מי הם ה"עוד ועוד"? ועוד שאלתי ובקשתי היא האם ידוע לנו על דרושים מודפסים שדרשו בסגנון שאינו של שלמי אמוני ישראל (אבל לא נוצרים).
כמו כן האם יש מהדורות מעודכנות של דרושים אלו?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2011 10:41 |
|
| |
מי הם ה"עוד ועוד", כמו כן האם דרושים אלו נדפסו מחדש בזמן האחרון בדפוס מפואר השווה לכל נפש, ובשלשית האם ידוע לנו על דרושים מודפסים של יהודים משכילים מאותה תקופה שדרשו שלא ברוח ישראל סבא
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2011 11:27 |
|
| |
בתקופה ההיא אומנות הדרוש היתה כמעט בשיא פיתוחה, ולשלימותה הסופית הגיעה תחת ידי ר' שמואל יפה שנפטר בשנת שנ"ה. לא ברור לי כל כך לאיזה תקופה בדיוק אתה מתכוין, האם יש משהו מיוחד בתקופת גירוש ספרד? גם לא ברור לי למה אתה קורה 'דרוש'. האם כל הרצאה שלא על דרך ההלכה נחשבת בעיניך דרוש, גם על דרך המוסר וההתעוררות, או שאתה רק מחשיב מערכות ארוכות שנאמרו על דרך ההיגיון.
כשאתה מתכוין לסגנון של נוצרים, לאיזה סגנון אתה מתכוין? האם אתה מתכוין לסגנון הסכולסטי, כדוגמת אקוינו, או הכוונה יותר לנוצרים הדורשים לפי אמונת דתם, קרי אמונת השילוש, החטא הקדום וכדומה.
דרשות בסגנון הסכולסטי נמצאות לאורכה ולרחבה בספרות הדרוש. הנציגים המובהקים ביותר של גישה זו, הם ר' שמואל ן' תבון, ר' יעקב אנטולי, והרלב"ג, ולאחריהם ר' יצחק אלבלג, ולאחר מכן ר' אברהם ביבאג'ו שספרו כמעט בלתי ניתנת להבנה לקורא של היום, עקב סגנונו הקשה.
מהדורות מעודכנות של דרושים אלו כמעט לא קיימים. חלק מספר דרך אמונה יצא לאור על ידי חוה פרנקל גולדשמידט בהוצאת מוסד ביאליק. יש את תקון הדעות של אלבלג שגם הוא יצא לאור לפני יותר משלשים שנה. אבל אין עוד הרבה. יש להעיר, שר' אביעד שר שלום באזילה מחשיב אלבלג לכופר.
בכל מקרה, בכדי לענות על שאלותיך אתה צריך למקד אותם יותר, ואז אולי אפשר לענות יותר במדה והזמן גרמא.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2011 19:14 |
|
| |
עיקר ענייני הוא לדון לא בצורת הדרשה אלא בסגנון ניתוח הטקסטים של אותו דור, שזכה להנות מאורו של הגאון מקסטיליא הר"י קנפנטון. עד היום סבורים כי השפעתו היתה בלימוד הגמרא, ראה ספרו של בויארין ועוד מחקרים בפעמים. אולם טענתי כי דרושי דור גירוש ספרד מלאים בצורת ניתוח חדשה של מדרשים, ואין זה רק ניתוח הגיוני של משמעות המדרש או הכתובים, כי אם שימוש במתודות פרשניות של העיון הספרדי.
לעניין הוגים שאינם שלמי אמוני ישראל אך יהודים הם כוונתי למשל לציטוט הבא:
וכבר שמעתי בימי חרפי דרשן אחד דורש האחדות בדרך החקירה בדרך הפילוסופים, והיה אומר פעמים רבות: "ואם אינו אחד, יתחייב כך וכך", עד שקם בעל הבית אחד, מהחרדים אל דבר ה', ואמר: "גזלו כל אשר לי בגזירת אישבילייא, והכוני ופצעוני עד השאירוני המכים מת לפי דעתם, וכל זה סבלתי על אמונת: 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד', ועתה אתה בא על קבלת אבותינו מפי חקירת הפילוסוף, ותאמר אם אינו אחד יהיה כך וכך", ואמר בעל הבית: "יותר אני מאמין לקבלת אבותינו ואיני רוצה לשמוע זאת הדרשה", ויצא מבית הכנסת ורוב הקהל עמו...גם ראיתי אחד מהדרשנים והוא מפורסם כחכם מחכמי המלכות, שדרש כל פרשת קדושים תהיו על דרך צורה, עד שאמר בתוך דרשתו: 'את שבתותי תשמרו' הדברים הבטלים אשר לי...רחמנא ליצלן. והיו לי דברים עמו וגיניתי כל מאמריו ובפרט מאמר זה...
( ר' חיים ן' מוסה בעל ספר מגן ורומח מובא אצל בער, תולדות היהודים בספרד הנוצרית, עמ' 369)
ולדברי ר' יצחק אבוהב השני, שכתב על בני דורו (נהר פישון, זלקווא תקסו, יח, ב): "ולזה בעוונותינו אבדה חכמה מבנים נסרחה חכמת בני דורנו בחשבם כולנו חכמים כולנו נבונים". לאיזה בנים כוונתו?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2011 19:43 |
|
| |
קשיא דידיה אדידיה: כעת מדבר לפתע בלשון מחקרית של "סגנון ניסוח הטקסטים" "צורת ניתוח חדשה של מדרשים" "מתודות פרשניות" בער בויארין ופעמים, בעוד שקודם דיבר בלשון יתד נאמנית של "יהודים משכילים מאותה תקופה" "שלומי אמוני רוח ישראל סבא".
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2011 20:54 |
|
| |
הביקורת הנ"ל מופנית אל הסכולסטיים הקיצוניים.
איני רואה קשר ישיר בין בית מדרשו של ר' יצחק קנפטון ובין חכמי הדרוש של הדור ההוא. כמובן שקשר בלתי ישיר קיים, בעיקר בחתירה לפשט הפשוט (יהיה אשר יהיה) של הטקסט הנידון.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2011 21:12 |
|
| |
לפוכוואיץ, יש הנהנים מכל העולמות ועולה בידם ויש שאפילו מעולם אחד לא נהנים. שאלתי ובקשתי היא כזו:
את מבנה הדרשה סיכם ר' יהודה אריה ממודינה, שלחן ערוך על חוקי היהודים ומנהגי חייהם, תירגם מאיטלקית: שלמה רובין, וינה תרכ"ז, עמ' 32: "והרוצה לדרוש ברבים מתעטף בטלית, או גם בלתי מעוטף והוא נשען על העמוד הנ"ל ומתחיל בפסוק מסדר השבוע הנקרא 'נושא' הדרש, ואחר כך איזה מדרש חז"ל המכונה 'מאמר', ובהקדימו גם מצדו איזה מבוא 'הקדמה' ובהציעו לשומעיו איזה ענין המתאים עם תוכן פרשת השבוע הוא מרבה להביא פסוקים ממקרא וביאורים מחכמים, איש איש בסגנון מיוחד השונה מאד בין הקהלות הנ"ל".
אולם זו צורתה החיצונית והיא משתנה בין דורש לדורש על פי ידיעותיו במקצועות התורה והרטוריקה, על פי העיתוי ועל פי הקהל, שהרי אמרו חכמים שאסור לדרוש אל המתים ויש לעורר אותם כמבואר בתענית ו יעקב אבינו לא מת יעויין במהרש"א שם.
ברם יש רובד נוסף והוא פירוק המבנה של הדרשה לכלל הפרטים ולמצוא בדרשן את דרכו כמפרש מקרא, מדרשים ואף ספר המידות לאריסטו ר"ל.
האם דרכו הייתה אחידה או שפירש כפי ההזדמן. בדרך אחידה אני מתכוון למשל לדרכם של חכמי בריסק, ובעיקר לענף של גוש-עציון אשר בכל עת שתדון בפניהם בש"ס, תנ"ך, רמב"ם או אפילו הוויות העולם הזה תמיד תדע מראש מה יענו לך ולאיזה שני צדדים יפרקו את המורכבות שעומדת מולך.
שכידוע כל דבר מתחלק לשנים, ואף אם הוא מתחלק לשלשה הרי שעומדים לפניך שתי קבוצות קבוצה א' וקבוצה לא א' שמכילה את ב' וג'. ואכמ"ל.
על כל פנים את דרכו של רש"י במקרא ובתלמוד ניסו לבאר (לדעתי בחוסר הצלחה), גם דרכו של הרבמ"ם נחקרת, אולם דרכם של בני הגירוש הנורא ובעיקר דרכו של בעל העקידה לא נחקרה כלל, ולצערינו לא נלמדת כמעט.
נ"ב בהקדמתו של הרב הושע רבינוביץ לפירוש מהר"י אבוהב על טור כתב שהוא באמצע להכין את דרשות 'נהר פישון' לדפוס, מישהו יודע מה קורה עם זה? מישהו יודע כיצד אפשר להתקשר את כבוד הרב ד"ר הנ"ל?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2011 21:43 |
|
| |
לא על העולמות תמהתי, אלא שלכשנוכחתי ביכולת ניסוח מחקרית נפלאתי מדוע רכישתה לא היה בה כדי למנוע שימוש כל כך אנאכרוניסטי במילה "משכילים". כלום דשדשו אלבלג ובני חוגו בערבות הקיר"ה ירום הודו, הלא פילוסופים יקרא שמם.
לשאלתך בסוף: זכה הרב הושע רבינוביץ להחזיק בשם ייחודי, שעל כן הכנסתו באתר המתאים (144) תעלה בידך חיש מהר את כתובתו ומספר הטלפון שלו.
נ.ב יש ספר של שאול רגב על עולם הדרשנות ועוסק גם בתקופה שאתה מחזר אחריה. ובנוסף לספר יש לו כמה מאמרים בעניינים קרובים כמו על ר"י אברבאנל, וגם ההדיר כמה ספרים של דרשנים בני אותו דור (ר"י קוריאל, ר' יצחק קארו ועוד). אם אינך מכיר אזי רוץ ועיין, שלא תצא עבודה כפולה מתחת ידיך.
תוקן על ידי פוכאוויץ ב- 25/10/2011 21:49:20
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2011 21:59 |
|
| |
רגב עסק בעיקר בדור שאחרי הגירוש ובאברבנאל שכידוע העתיק מדרושי בעל העקידה, כמבואר במכתב של בנו ר' מאיר עראמה, פורסם לאחרונה על ידי הקר בתרביץ עו, ג-ד. אני מעדיף ללכת למקור ולא אחר הנמושות. נמצא שכשם שזנחו את הדור שאחרי הגירוש (לטענת רגב בדף הבית שלו) ועסקו בדורות שלפניו ובדור העת החדשה שפינוזה, קבלה וחסידות, כך גם דור הגירוש עצמו נזנח לחלוטין והוא כמת מצוה
|
|
|
|
|
