| נשלח ב-22/11/2011 09:44 |
 |
| |
"הלכה בימינו" מאת הרב יעקב אריאל שליט"א
לפני כשנה יצא הספר: הלכה בימינו :מורשתה, לימודה, הוראתה ויישומה : קובץ מאמרים / מאת הרב יעקב אריאל ; עורך: הרב יעקב אפשטיין.אשקלון :מכון התורה והארץ, תשע"א.
למרות המגמה האפילוגטית המוצהרת שלו, אין בו נימת התנצלות צורמת, ניכר שהמחבר מציג משנה סדורה בה הוא מאמין בכל לבו. המחבר, הרב יעקב אריאל שליט"א, גדול בתורה שנענה לאתגרים שונים שהזמן גרמם, אינו מציב את עצמו בעמדת מגננה של מותקף תמידי, אלא פורש בטוב טעם ודעת את משנתו ההלכתית והמטא הילכתית. לעניות דעתי, לפחות, זהו אחד הספרים החשובים ביותר שיצאו בשנים האחרונות. במידה מרובה ניתן להגדירו כ"ספר חובה" הפוקח עיניים ותורם רבות לעיצוב תפישת עולם ברורה ומיושבת. דווקא משום חשיבותו הרבה של הספר, הקהל הרחב אליו הוא פונה והפוטנצייאל הטמון בו יש להעיר על כמה ליקויי עריכה, שיתכן שניתן להגדירם כקשים, שישנם בו, ליקויים שמן הסתם יבואו על תיקונם במהדורות הבאות [יש להעיר שגם העורך הוא תלמיד חכם בעל שיעור קומה, שהוציא כבר סדרת שו"ת גדולה בכמות ובאיכות בשם "חבל נחלתו"].
א. חסרה עריכה לשונית מדוייקת, דבר הניכר, למשל, בהעדר עקבי של אותיות יחס במקום שיש להוסיפן [לדוגמא - בעמ' 133 "העברת מים ממקום למקום והתפלתם" - צ"ל ומהתפלתם, וכהנה וכהנה לכל אורך הספר].
ב. הפיסוק מופרז ולפעמים אף משובש [כך, למשל, בעמ'190 - או שהאוירה, במקום אינה רצינית, וגם כאן הדבר חוזר על עצמו לכל אורך הספר, אם כי בדרך כלל בצורה פחות קיצונית]
ג. ההפניות אינן מפורטות דיין [למשל - עמ' 187 הערה 26 - "ראה צהר (כז כסליו תשס"ז עמ' 142)" ללא ציון שם המאמר וכותב המאמר, וכהנה וכהנה ישנן דוגמאות בספר כולו].
ד. העדר מפתחות
ה. העדר ביביליוגרפיה מסודרת.
תקוותנו היא שהדברים יתוקנו במהדורות הבאות, דבר שיסייע בלא ספק לכך שהספר אכן יתפוש את מקומו הראוי לו [והוא ראוי למקום מרכזי, אולי אפילו מרכזי ביותר] בבית המדרש ובציבור בכלל
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 13:52 |
|
| |
המשך העיון בספר מחזק עוד יותר את דעתי - זהו ספר חשוב מאד, בעל תכנים חשובים מאד, כמעט ספר חובה, דווקא חשיבותו מעצימה את הצורך הדחוף לערוך אותו מחדש, אחר בקשת המחילה אלף פעמים הן מהמחבר שליט"א והן מהעורך שליט"א, ממש ניתן לקרוא על הספר, מצד צורתו, לא מצד תכניו חלילה, "מלא כולו קמשונים כסו פניו חרולים".
ליקויי העריכה קשים עוד יותר ממה שחשבתי תחילה, כך, למשל, פרק שלם, "טוהר התואר" [עמ' 234- 244] מוקדש לביקורת על ספר, שהפרטים הביביליוגרפיים היחידים אודותיו הנזכרים באותו פרק הם שחברה אותו אשה ושלשונו אנגלית, שמו של הספר, שם המחברת, ועל אחת כמה וכמה מקום ותאריך פרסומו, אינם נזכרים!! האם על הקורא לנחש באיזה ספר מדובר? תופעה דומה נמצאת גם בעמ' 217 ושם הערה 4, נזכר "ספר חדש שיצא לאור: רובו באנגלית ומיעוטו בעברית", ללא שם הספר וללא שאר פרטים ביבליוגרפיים.
ישנן בספר לא מעט שגיאות לשון, ניתן למצוא משפטים עלגים עד כדי חוסר מובן. כך למשל בעמ' - 273 "בהקמת מדינת ישראל יש גם ערך דתי נוסף, בסתירתה את התיאולוגיה הנוצרית, הרואה בעם ישראל, הסובל והנרדף, עונש על אי הכרתו באותו האיש ועל אי אמיתותה כביכול של הנצרות" משמעותם המילולית של הדברים הכתובים כאן היא שהנוצרים רואים בקיומו של עם ישראל עונש, אך לא מוסבר כאן למי וכיצד מהווה הקיום היהודי עונש עבורו, יתר על כן, לא מוסבר כאן גם כיצד הקמת מדינת ישראל סותרת טענה זו, שכן אותה ישות, שטיבה לא נתפרש, שעבורה מהווה הקיום היהודי עונש ודאי אינה שמחה על הקמת מדינת ישראל. ישנן גם טעויות של זכר ונקבה, כך למשל בעמ' 277 - "הרעיון להקים מסגרת רבנית מרכזית אינה [!] נחלת הציונות הדתית", כמובן שצ"ל אינו, ליקוי אחר, לא לשוני, ישנו בהערה 53 שם מצויין כי "רב מנדל כהן רב של קהיר העלה רעיון זה לפני כ-100 שנה" בלא ציון זמן מדויק [האם משפט זה יהיה נכון גם בעוד 50 שנה?] ובלא תימוכין. . ליקויים מסוג זה, כאמור, רבים מאד בהערות לכל אורך הספר.
דוגמא בולטת להעדר "מראה מקום" כראוי ישנה בעמ' 254, שם מובאים דברים בשם "האדמו"ר מלובביץ'". בתולדות עם ישראל ידועים שישה אישים בשם "האדמו"ר מלובביץ", שהותירו אחריהם מאות אם לא אלפי, כרכים, באיזה אדמו"ר מלובביץ' מדובר כאן? באיזה ספר הדברים מופיעים? [המצב היה גרוע עוד יותר לו היה נכתב כאן "האדמור מחב"ד" שכאן אז היה על המעוניין לעיין בדברים במקורם לחפש גם בכתבי אדמור"י בויבריסק, קאפוסט וכו']
דומה שדי בדוגמאות אלה בכדי להצביע על מצבה העגום של העריכה בספר זה.
יובהר, שאין בדברים בכדי לזלזל בכבוד הרב המחבר שליט"א שהוא אחד מגדולי הדור ממש, בתורה ביראה ובהנהגה, והנני מלא תודה לשי"ת שזכיתי ללמוד אצלו בעבר, ולא בכבוד העורך שליט"א, שמספריו ניכר שתלמיד חכם מופלג הוא. הכוונה היא להצביע על הצורך בעריכה חדשה ודקדקנית של הספר, תורה מפוארה בכלי מפואר, כיאות וכראוי לספר חשוב זה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2011 08:50 |
|
| |
הבוקר, בהמשך עיוני בספר הכל כך חשוב הזה נתקלתי בעוד ליקויי עריכה, אציין רק שניים מהצורמים שבהם - בעמ' 232 - "הב"ח מסיק מדבריו: שאין להודיעו כל דקדוקי ההלכה" - הבעיה כאן היא בפיסוק - אם נקודותיים למה שי"ן הזיקה ואם שי"ן הזיקה למה נקודותיים?
באותו עמוד - "נסיונות לייחס למקורות ההלכתיים משמעות אחרת, הסוטה מהמקובל מדורי דורות, לא תצלח". המילה "תצלח" שבסוף המשפט, מתייחסת, כנראה, למילה "נסיונות" הפותחת אותו, ברם, הצורה "נסיונות" היא צורת רבים של "נסיון" שהוא לשון זכר, בעוד תצלח היא צורת יחיד של נקיבה. אם כן, יש לתקן או את המילה שבראש המשפט ל"נסיון" או את זו שבסופה ל"יצלחו".
יודגש, שדווקא ההערכה העמוקה למחבר, הגאון העצום הרב יעקב אריאל שליט"א, מגדולי התורה והיראה שבדור, לעורך, שמספריו ניכר שהוא תלמיד חכם בעל שיעור קומה, ולספר, שתכניו חשובים מאין כמותם, היא המביאה לידי קריאה דקדקנית בו והטעמה חוזרת ונשנית של הצורך בעריכה מחודשת של ספר זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2011 20:09 |
|
| |
ובכן בן אדם, נדמה לי שהבנו את הנקודה (שכחת לציין שבעמוד 138 שורה 22 מלמטה אחרי המילה ה15 משמאל, יש רווח כפול! יאמר, שדוקא משום גדולתו של המחבר שליט"א שאין חולק עליה, הדבר מדגיש את הצורך הבהול בעורך דקדקני בעל שיעור קומה מחודש. או אפשר עריכה מחודשת עם דקדוק בשיעור קומה. וגם שיעור קומה מדוקדק עם חידושי עריכה בא בחשבון). לא פשוט יותר לכתוב ישר ולעניין - "את הספר אפשר להשיג אצלי, במחיר כך וכך, מהרו לפני שייגמר"?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2011 19:21 |
|
| |
פוכ', לא יפה.
דווקא דבריו של שניאורי יפים מאוד - כיף לקרוא ביקורות ספרות על ספרות תורנית. ישר כוח שניאורי!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2011 09:11 |
|
| |
לר' אייל, ברוך תהיה!
ועוד דוגמא - וכאמור זו רק דוגמא אחת, למשפט בלתי מובן -
עמ' 324 - "אך במקביל עליו להבין שמי שבא להתגייר, גם אם אולי אינו עושה זאת לשמה, אך עצם העובדה שהוא מעוניין בגיור אומרת שאינו מסתפק בגיור סוציאלי, שבו די לו בכך שוהא מעורה בחברה הישראלית כמות שהיא". המשפט פותח במילה מי בתוספת שין הזיקה, כלומר משפט זה בא לומר שעליו [על בית הדין המגייר, עליו מדובר במשפטים הקודמים] להבין דבר מה בנוגע למי שבא להתגייר, בהמשך מתואר אותו "מי שבא להתגייר", אך עד סוף המשפט לא נאמר מה על בית הדין להבין.
לר' פוכוויץ -
איני עוסק בסחר בספרים ולא ניתן להשיג אצלי ספרים, גם לא את הלכה בימינו.
הערכתי העמוקה לרב יעקב אריאל נובעת הן מהתקופה שזכיתי ללמוד אצלו והן מהשבחים הרבים ששמעתי אודותיו מתלמידי חכמים, גם כאלה המשתייכים לחוגים שבדרך כלל אינם נוטים לפרגן, בלשון המעטה, לרבנים שאינם שייכים אליהם.
את הרב יעקב אפשטיין איני מכיר, אולם מסדרת ספריו "חבל נחלתו" ניכר שהוא תלמיד חכם מופלג ובעל יכולת פסיקה.
דעתי על חשיבותו העקרונית של הספר "הלכה בימינו" אינה מונעת משיקולים מסחריים, אלא מקריאה בו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2011 09:45 |
|
| |
במחילה משניכם: אייל - הערות נוקדניות שכל עניינן עריכה לשונית אינן יכולות להיקרא "ביקורת ספרות". וכן משה שניאורי, כדי להגדיל בשבח הספר (עם אינטרס או בלי) לא מספיק סופרלטיבים בשבח המחבר שליט"א, וגם בהערות כמו שאתה כותב כאן אין תועלת אלא למי שמחזיק את הספר על מדפו ועיפרון בידו לתקן ה"טעויות" החמורות שאתה מצביע עליהן. מה שהיה מוטב כדי לשכנע או לפחות להמחיש לקוראים כאן את חשיבותו של הספר, הוא להתייחס לתוכן שלו (זה מה שנקרא "ביקורת ספרות"), ולא להיעדר ג' היידוע במשפט הרביעי מלמעלה בעמוד פלוני.
|
|
|
|
|
