קושיה על הפיוט מעוז צור ישועתי ופורים

בשם הגאון רק אריה זאב גורביץ זצ"ל ראש ישיבת גייטסהעד:

בתוספות (שבת צב. ד"ה אישתכח) כתבו שמכתפו של אדם עד לארץ שלש אמות, "כדאמר בתרגום מגילת אסתר, פרשנדתא אצטליב על תלת אמין, וכן כולהו, דראשיהם היו קטועים", והיינו שבני המן ניתלו ללא ראשיהם אלא רק הגוף בלבד.
ולפי"ז י"ל ש'רוב בניו' לא קאי על הבנים שהיו להמן, אלא קאי על גופם של בני המן, אלו שניתלו, שניתלה רק רוב הגוף שלהם ללא הראש, שראשיהם היו קטועים.

(יקרא דאורייתא בראשית עמ' שיג, הו"ד בקונ' על הלכות חנוכה מהגרי"א דונר מב"ב)

דרך אגב:

מה הפירוש "וקניניו", איזה קנינים נתלו?

ורב בניו מבואר במגילה דהו"ל מאתים ושמנה בנים, כגימטריא, ורב, וזה הכוונה גם כאן.

באשר לקניניו, הכוונה לבניו משפחותיו, כך זכור לי.

מסתבר שאכן תפס הפייטן לשון הכתוב 'את כבוד עשרו ורב בניו' וכדי להשוותו לחרוז הפנימי הפכו ל'רוב בניו, וקניניו'. ועל העץ תלית פירושו שנהרגו הוא ובניו ונתלו על העץ. וקניניו מוסב על לשון הכתוב וליופי המליצה, ובכוונה בו שבית המן ניתן לאסתר ולמרדכי היהודי.

להעיר מתפילת נשמת, שבנוסח אשכנז אומרים, המהולל ברוב התשבחות, ובנוסח ספרד אומרים, המהולל בכל התשבחות.