האם יש מסכתות (בפרט בסדר קדשים) שלא עברו עריכה אחרונה של חותמי התלמוד ?
שאלה זו מנקרת במוחי, בפרט בלמדי בסדר קדשים.
הגירסאות הלא ברורות, הלישנא אחרינא בכל סוגיה שהם רבים לעין ערוך מסדרים אחרים, והאחרון הכביד: אפי סברות ומהלכים בסוגיה שנראים , לא די מלוטשים ולא די בשלים, כפי שאנו רגילים בשאר מס' הש"ס.
ואביא דוגמה מלימוד דף היומי בימים האחרונים:
כל הדיון בדף ה ע"א בסוגיה על הנושא כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני או לא, נראה משונה ומוקשה מאד, בתחילה הקושיה מאונס שגירש, אם ישראל מחזיר ואינו לוקה, שכל מי שלמד פעם מס' מכות מבין מיד שהסיבה היא מחמת לאו הניתק לעשה, וכאן חשב המקשה שהסיבה היא משום דלא מהני מעשיו, וכמ"ש התוס'.
גם קשה , למה הגמ' לא מתייחסת להמשך "אם כהן הוא לוקה ואינו מחזיר", והרי לרבא דאי עביד לא מהני, לא נחשב כלל שגירשה שהרי לא מהני ולמה ילקה ? (אם לא שנאמר שלוקה על העובדה שגירשה מביתו, על אף שאינה מגורשת על פי דין).
וכן בהמשך, בקושיה מתורם ממין על שאינו מינו, מה הקושיה לגבי אי עביד לא מהני, מי לא מבין שתרומה שנתרמה שלא על פי גדרי ההפרשה, אין זו תרומה וכמו במפריש מפטור על החיוב ? מה זה שייך לאי עביד לא מהני ?
וכן בכל מהלך הסוגיה הדברים מוקשים מאד וגם מסובכים בגלל ריבוי הלשונות בגמ'.
ידוע שהיות שהראשונים וגם בישיבות לא למדו סדר קדשים, התבלבלו הגירסאות ולא נשמרו כמו במסכתות הנלמדות, אבל בכ"ז יש לי מחשבה שיתכן ויש מסכתות שלא עברו את העריכה הקפדנית והמוסמכת של רבינא ור' אשי שחתמו את התלמוד.
האם יש משהו במחקר שמאשש מחשבה זו ?
