צבעים בספר הזוהר

מאמרים רבים נכתבו בעניין הזה ויש גם בספר התכלת של הראדזינר

לוצאטי,

גם בדבריי תמצא שתפיסת האחדות קדמה, אך אני תולה זאת בגילוי שמיימי וליחידים שהלך והתרחב כפי שמגלה לנו התורה. אך אחדות כעיון פילוסופי היא ודאי שלב מתקדם הרבה יותר מהגישה הפאגאנית האוחזת בריבוי ולא חושפת את הבסיס המשותף לכל. ( ואם ב"שמות" עסקינן, כדאי לבחון גם את אסכולת בולטימור ואת דברי רייט בספרו " המקרא לעומת סביבתו "  על ייחודה של האחדות היהודית לעומת כל השיטות שנפוצו אז. ועל כך שאין היא אבולוציה מתוך סביבתה.)

שנרב, 

כן. כתבת והערת זאת במאמר הנ"ל.
( את דחיותך אני לא מוצא משכנעות)

לא כולן מתורצות. הראיה מהתוספתא 'איזהו ירוק שבירוקין' עודנה קיימת. אם ירוק הוא כל צבע פרט לאדום, מדוע יש צורך לתת בו דוגמאות?
ובמה זכה האדום שלא זכו בו שאר הצבעים?

גם ירוק נגזר מירק, כשם שאדום נגזר מדם. ויש לי כמה ראיות שהמילה 'ירק' נתייחדה במקומות מסויימים לירקות-עלים בלבד, אלא שאיני בטוח בזה עדיין.

תוקן על ידי לוצאטי ב- 03/05/2012 20:49:32

אתרוג הירוק ככרתי 
מקובל לפרש שהוא ירוק כהה כל כך כמו כרתי אבל סתם ירוק כשר
בראשונים כמה נסיונות לתרץ איך אתרוגים שלנו כשרים למרות המשנה "הירוק ככרתי..." תירוץ אחד של רבינו תם שכרתי הוא הרי דומה לתכלת כמ"ש בברכות ט' ע"ב (נ.ב. וכן הלבן דומה לו.... שם) ותכלת הוא כמראה שמים וא"כ זה הירוק ככרתי כחול אבל אתרוג "ירוק" כשר,  
ואת זה העתיקו בתר"י ברכות שם מתוס' "והנכון כמו שפירש בעל הערוך שכרתי הוא גוון דומה לתכלת שקורין הינדי(- כחול)". והוא הבין בתוס' שכל זה בשם הערוך ולא היא עיי"ש.
ואת זה העתיק מהר"ם ומשם ליו"ד קפ"ח.
וכל זה בהתעלמות מדברי רש"י שלעז כרתי (מין ירק).

בזוהר בכל מקום מתייחס לגוון תכלת כשילוב של שחור ולבן (כקדמונים שסברו כן ולכן קרא הרמב"ם לכחול כהה שחור בהלכות ציצית ועוד ובביאור הלכה ריש סימן ל"ב רצה עפי"ז להכשיר ס"ת בכתב כחול "שלא באה ההלכה אלא למעט האדום והירוק וכדומה" (מהרמב"ם) וזה לא ממעט כחול שהוא "באמת" (לשעתה...) שחור.

בזוהר יש שבקשת יש ג' גוונים וכן יש בספר כתר תורה לאהרן הקראי .....