| נשלח ב-3/8/2012 11:53 |
 |
| |
ר' עמוס חכם ז"ל
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-306071-00.html
עמוס חכם, שהיה החתן הראשון של חידון התנ"ך וחוקר מקרא פורה נפטר אמש (ה', 2.8.12) בגיל 91. חכם אשר חי רוב חייו בירושלים נפטר בביתו של בנו, ביישוב אפרת שבגוש עציון
חכם נולד בירושלים בשנת 1921 ונהג לקרוא רבות בתנ"ך. בשנת העשור למדינת ישראל פורסמו מודעות על יוזמת ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, לקיים חידון תנ"ך. שכניו של חכם עודדו אותו להירשם לתחרות.
בתחרות שהתקיימה באוגוסט 1958 זכה חכם במקום הראשון וגם בחידון הבינלאומי שנערך לאחר מכן זכה במקום הראשון.
חכם התבלט בידענותו המופלגת והשלים פסוקים עוד לפני שסיימו לשאול אותו את השאלה. בעקבות ההתפעלות הרבה הזמין אותו בן-גוריון, חובב תנ"ך גדול בפני עצמו, לפגישה ואף אמר לו: "אתה עמוס, הרימות קרן ישראל - ויש להתפאר בך".
בעקבות נצחונו הקדיש חכם את חייו לחקר המקרא ובשנים הרבות שלאחר מכן פרסם מאמרים רבים וכתב פירושים לשישה ספרים בסדרת ספרי דעת מקרא על התנ"ך.
לפני כשנתיים השתתף חכם, שהפך בחייו לסמל, בחידון התנ"ך העולמי כאורח הכבוד.
ערכו בויקיפדיה
===========
הוא אחד המשובחים שבכותבי דעת מקרא. בעל ידע מופלג, בפרט בענייני לשון.
תוקן על ידי לוצאטי ב- 03/08/2012 11:54:37
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2012 15:08 |
|
| |
בד"ה.
חסרים לנו כאלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2012 22:31 |
|
| |
לפני שנים רבות שמעתי את הסיפור הבא, מפי הרב ישראל אשר רוטמן זצ"ל מלמד בת"ת עץ חיים בירושלים, וכה סיפר:
בילדותי למדתי בת"ת עץ חיים ובכיתתי למד ילד יתום מגמגם ומסכן, בשם עמוס קלוגר, (לימים עמוס חכם), השתדלתי לקרבו ולעודדו במידת האפשר, אולם בכיתה היו מספר ילדים רעי לב וסאדיסטים, שהיו מענים אותו ויורדים לחייו, וכל ההשתדלויות שנעשו למנוע זאת עלו בתוהו.
שנים חלפו וכל אחד פרש לעולם משלו, באותם ימים (ימי המחתרות של טרום קום המדינה) רוב הילדים - נערים התפקרו והקשר עמם נותק.
עמוס קלוגר מצא את סיפוקו בלימוד ושינון התנ"ך, וכמובן וכידוע הציג את מועדותו לחידון התנ"ך, ואכן זכה בו. כתוצאה מכך דאגו לו לדירה, ואף למשרה טובה (מנהל בית חינוך עוורים), ומאז התחילה קרנו לעלות.
סיפר רבי ישראל אשר, מאד שמחתי לשמוע על כך, ויום לאחר חידון התנ"ך הלכתי לקיוסק (שלא כהרגלי) וקניתי עיתון, ע"מ לקרוא על פרטי המבחן ועל הזכיה. קראתי על החידון וכמעט שעמדתי להשליך את העיתון כשלפתע צדה את עיני ידיעה נוספת באותו העיתון, על תאונת דרכים מחרידה בה היו מספר הרוגים שניקבו בשמותם, לבי עמד מפעום... בין ההרוגים היה אותו נער סאדיסט שהתנכל לעמוס בהיותו ילד.
ואז ראיתי את יד ה', באותו יום שהחליטו משמים לעלות את קרנו של עמוס, סגרו את החשבון עם כל רודפיו.
כל חשבון בסופו של דבר נסגר בשלמות... מבהיל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2012 15:53 |
|
| |
תמיהני אמאי לא זכר שר שהאי עמוס חכם הוי אפיקורס דמורידין ולא מעלין, מכיון שאינו מאמין בתורה משמים, שהרי הוא המחבר ערך 'תורה' באנציקלופדיה מקראית ושם כתב שהתורה נכתבה בזמנים מאוחרים, לרצות רצון שולחיו הרשעים הארורים. מה לנו ולחכמתו אם את העיקר זנח מאחרי גוו תמורת בצע כסף או פוליטיקל קורקט או כל אלילות אחרת
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2012 16:01 |
|
| |
לא בדקתי.
ועכ"פ מילתא דעבידא לגלויי הוא.
וא"כ הנני חוזר בי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2013 21:23 |
|
| |
| ואמאי כתב: |  | תמיהני אמאי לא זכר שר שהאי עמוס חכם הוי אפיקורס דמורידין ולא מעלין, מכיון שאינו מאמין בתורה משמים, שהרי הוא המחבר ערך 'תורה' באנציקלופדיה מקראית ושם כתב שהתורה נכתבה בזמנים מאוחרים, לרצות רצון שולחיו הרשעים הארורים. מה לנו ולחכמתו אם את העיקר זנח מאחרי גוו תמורת בצע כסף או פוליטיקל קורקט או כל אלילות אחרת |
|
שקר גס!
לא עמוס חכם כתב את הערך 'תורה' באנציקלופדיה המקראית, וראוי לך לעלות על קברו ולבקש מחילה מאדם ענו וישר דרך.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2013 11:45 |
|
| |
| מלח_הארץ כתב: | | שקר גס! לא עמוס חכם כתב את הערך 'תורה' באנציקלופדיה המקראית, וראוי לך לעלות על קברו ולבקש מחילה מאדם ענו וישר דרך. |
|
אצלי באנצ"מ כתוב בסוף הערך ע.ח. ולפי הלוח שבתחילת הכרך הכותב הוא עמוס חכם
ט.ל.ח.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2013 02:39 |
|
| |
לא יודע מה אתה מחזיק בידך, אבל את הערך המחולק לכמה חלקים כתבו מ"ו, הלא הוא משה ויינפלד; מפ"ן, הלא הוא מיכאל פישביין; ויש"ל, הלא הוא יעקב שלום ליכט.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2013 10:37 |
|
| |
מחלוקת !!
ותמיהני על ההוא משמיץ, שמחזיק אצלו אנצי' כפרנית (כלשונו)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2013 18:39 |
|
| |
אכן נתחלף לי בין טיפה לטיפה, וכוונתי היתה לאנציקלופדיה העברית ולא למקראית. באנצ"ע כותב הערך הוא עמוס חכם, ובין השאר כותב שם: "אפשר שהיתה השקפה שחלק מהתורה כתב יהושע.. מה שברור הוא.. שיש רמזים לכך שהכהנים והלויים כתבו בתורה דברים שקיבלו במסורת מדורו של משה מלבד מה שכתב הוא. התורה מספרת בפירוש על מאורעות היסטוריים מבריאת העולם ועד מות משה, ורומזת למאורעות שאירעו בראשית ממלכת ישראל אך לא יותר מזה. התורה ומקורותיה לא היו מיד עם כתיבתם לחוקה המחייבת את העם והמלכות. ההזכרה ההיסטורית הראשונה המלמדת על אישור מלכותי לסמכות התורה היא מימי המלך יהושפט.. לגבי ימי אמציה נאמר במפורש שהמלך ציית לחוק מתורת משה והדבר מסופר כאילו היה זה חידוש וכשבח מיוחד למלך יאשיהו המלך קרא באזני העם את ספר התורה שנמצא בבית ה' וכרת עם העם ברית לקיימו, שני הדברים היו חדשים ולא נעשה כמותם בישראל לפני כן, השלבים הסופיים של התקדשות התורה כחוקת חיים לעם ישראל היו בימי עזרא ונחמיה ומסתבר שעזרא הוא גם שקבע את הנוסח הסופי". כך שבאמת אפשר לפלפל בכוונתו המדוייקת, ונראה שניסה ללכת בין הטיפות לרצות את שולחיו וגם את חברי הפורום הזה. אבל האמירה הסתמית 'הכהנים והלויים כתבו בתורה דברים שקבלו במסורת' נראית כהכללה הנוגדת את האמונה, ובבחינת טיפה סרוחה. וצ"ע.
|
|
|
|
|
|
