על זהירות של מהדירים

ידוע שישנם שני סוגי מהדירים, אלא שרוצים להביא את דברי המחבר ואלה שרוצים להראות שגם הם יכלו לכתוב את הספר של המחבר
הסוג הראשון נמנע לרוב מלתקן בגוף הטקסט גם טעויות דמוכח והסוג השני עיתים שאפילו לא משאיר עקבות...
ברם גם אנשי הסוג הראשון יש מהם שפעמים אינם מתאפקים ומתקנים בגוף הטקסט
אני רוצה להעלות דוגמה אחת, במשנה תרומות ט,א עוסקים בזורע תרומה, המשנה אומרת שהדין הוא "יופך". בפירוש ר' יצחק בן מלכיצדק כתב בנוסח הפנים: "פי' יותר מחודש כדי שלא תגדל", ואין לדבריו פשר. והמהדיר ר' ניסן זק"ש כתב שצ"ל: פי' יופך יחרוש וכו' ".
דוגמה אחרת שלא מצאתי כעת אך זכורני כד הוינא טליא שכתוב בריטב"א ה"פסוק": ויפן ה' אל הסלע, והמהדיר לא נגע בפסוק רק תיקן: צ"ל ויפן ה' אלקים אל הצלע. וכן הוא בגמרא
אשמח אם באשכול זה יעלו החברים דוגמאות להנ"ל וידונו בתפקידו של המהדיר

[חיפוש קל מוצא את הריטב"א בחידושיו לכתובות ו' ע"ב: "דכתיב ויבן את הצלע",
ואילו בפסוק הלשון "ויבן ה' אלקים את הצלע"]

עכ"פ אלו דברים קטנים וכמוהם יש אלפים

ולגופו של נושא האשכול, אורך חיי הנידון - כאורך חיי הכתב והעתקותיו.

כידוע דברי ר"ת על הגהות בספרים ללא עקיבות, או על הגליון וכו'

המקובל היום אצל הרוב, להשאיר הנוסח ה"משובש" לדעתו של הסופר/ ובזמנינו ה"עורך", ורק בסוגר או בהערה
להציע את הגהתו וכיוצ"ב

ומה עם הדוגמה של הריבמ"ץ? האם זה גם דבר קטן?

ביחס לנושא האשכול - כן

כי השאלה הרי היא כללית: איך על מהדיר לנהוג ? להתערב בפנים הטקסט או לא ? - ומקרים כאלה יש אין ספור.

אין כוונתי לריטב:א שהבאת שכן על המהדיר לכתוב: "ויבן... את הצלע". ותו לא מידי

נתחיל מבראשית.
שני סוגי העורכים הם ממש צווי דינים לגמרי! וכדלהלן:
הסוג הראשון, אכן שייך ומתאים לעורכי הספרים של רבותינו הראשונים או ראשוני האחרונים.
והסוג השני שייך ומתאים לרבותינו מצוקי ארץ אשר מפיהם אנו חיינו ועדיין חיים, כאשר על פי רוב המשמעות היא המכריעה, וכל עורך וסופר שייטיב להסביר - יבורך! משום שאין כאן (כמעט) כלום עם המילה הכתובה כי אם למשמעות הרעיון והאמרה.
מכיר אני סופר שערך כתבים של רב מפורסם שהלך לפני זמן לא רב לעולמו, וברוך ה' שהיה לו את השכל להוסיף מדילי' נופך הסברתי, כן כן, עד שממש כל פניו השתנו לבלי הכר, אבל סוף סוף דבריו מובנים ומוגשים לכלל הציבור בצורה היפה והברורה והספרותית ביותר.
זו דעתי בכל אופן.

תוקן על ידי תלמידים ב- 30/09/2012 05:50:26

מסתבר שפרופ' ברודי האריך בעניין זה בקונטרס בית הוועד תשס"ג