מנהג פרסי של טבילה כל יום [טבילה לגברים]

באשכול הסמוך נידון עצם הענין של טבילת עזרא [טבילה לגברים] בכל יום:
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=447029&forum_id=1364

והעירוני חכם אחד לדברי החיד"א בס' שם הגדולים, המציין מנהג לא ידוע [לי] שבערי פרס טובלים קודם תפילתם, ומשמע שם שכן היה נהוג אצלם לטבול בכל יום לפני התפילה.

האם ידוע לקוראים נכבדים על מנהג פרסי כזה, והאם דבר זה עדיין נהוג אצלם?

עוד יש לברר, מה היתה טיבה של הנהגה זו?
הכנה לתפילה?  תוספת קדושה? שהיו זקוקים לטבילה (כל יום)? כדי שלא לבייש מי שבאמת היה נצרך לטבילה?

ס' שם הגדולים (מע' ספרים, אות ת, קונטרס אחרון, תלמוד, אות ד):
בא"ד, ובא וראה מפלאות תמים דעים אשר היו בערי פרס כמה דורות אמוראים, ועד אחרון רבינא ורב אשי שסידרו התלמוד....ונדלדלה התורה עד שהיום בערי פרס אפילו תפילה אינם יודעים לא בכתב ולא בעל פה, ורובם אינם יודעים כי אם אשרי יושבי ביתך ופסוק שמע ישראל ולא עוד. והם טובלים קודם תפילתם, ונכנסים לבית הכנסת ברעדה....כמו שידעתי מפי מגידי אמת.

כנראה החיד"א קורא למקומות רבינא ורב אשי " ערי פרס"  אף שהם כידוע לכל ערי בבל, מפני שבזמן התלמוד היו הערים הללו נמצאות תחת שלטון האימפריה הפרסית. ( עד התפשטות הערבים לבבל )

אבל אם כך, הרי שתמיהתו ירדה פלאים, שהרי "ערי פרס" של רבינא ורב אשי ( שהם כידוע בארץ בבל )גם  בזמן החיד"א לא היו ריקות מתורה וברוך ה' לא פסקה תורה מהבבלים לא בזמן החיד"א וגם לא אחריו.

ואילו ערי פרס ממש ( הגיאוגרפית ), לא היו מרכזי תורה גדולים אף בזמן התלמוד ( ובגמרא קידושין " בבל בריאה, מישן מתה, מדי חולה עילם גוססת " )

פורתניק,

אדרבא, לפי הציטוט שהבאת תגדל התימה.

תחילה צריך להבין שכדי לדעת שמרכזי התורה עברו מבבל לספרד ולצרפת וכו' , אין לנו צורך לדברי החיד"א.די בידיעת ההיסטוריה. כוונתו היא להסביר את התופעה המופלאה הזו, ולצורך כך הוא משתמש בעניין בירור הניצו"ק.

כדי להוכיח את הסברו הוא זקוק ל 2 נתונים במציאות.: 1 - פעולת הבירור. 2 - הוכחת ההתרוקנות.

לכן הוא אומר כי בפרס היו ערים של אמוראים לאלפים ולרבבות, כמו גם בבל, .וזה הנתון הראשון, ביצוע פעולת הבירור..

בכך יובן הנתון השני ( לפי מה שהוא שמע ) כי כעת ערי פרס ריקות מתורה וכו'. מאחר והתרחשה שם פעולה הבירור של סעיף 1.

על הנתון הראשון אני שואל " מנין?"  היכן ראה החיד"א שהיו בערי פרס רבבות ואלפים אמוראים. הרי אנו עוסקים כאן בפרס הגיאוגרפית. ובפרס הגאוגרפית ככל הידוע לי לא היו מרכזי  אמוראים. אלא בבבל. נהרדעא סורא פומבדיתא פום נהרא מחוזא וכו'.
אם כן, לא התרחשה בפרס פעולת בירור כבירה בבל, ולכן אין מקום להסברו כי בגלל הבירור שנעשה אז, הם כעת ללא תורה ותפילה.

ואם תאמר שכוונתו על ערי בבל שנשלטו על ידי פרס מקדם,ולהם הוא קורא פרס, אך הם גיאוגרפית ערי בבל,  הרי שגם בזמן החיד"א היו בבבל ת"ח ובודאי שידעו תפילה וכו' ולא כפי שהוא מתאר. וידען כמותו ודאי הכיר כמה פוסקים שמוצאם מבבל. ובכל אופן רואים שהוא נזהר ומייחס זאת רק אל פרס, אך בפרס כנ"ל, לא אירע בירור כביר כמו בבבל, ואם בבבל נותרו תלמידי חכמים, על כרחך שאין מקום כלל להסבר זה. כי בבל היתה צריכה להיות מרוקנת מתורה הרבה הרבה יותר מערי פרס מאחר ורוב ככל חכמי התלמוד היו בה, ואם היא לא רוקנה, אין שום סיבה שפרס תתרוקן מסיבת האמוראים שבה. נמצאת למד: הסברו ופליאתו מוקשים מיניה וביה.