התבוננות נוספת מובילה אותי ליישוב, אולי בחלקו הוא לא מכבד מספיק.
ידועים דברי הרמב"ם באגרתו לתלמידו [נד' גם בשו"ת פאר הדור קמב] שבנו צעיר וחם מזג, וע"כ הוא נוהג להכנס בויכוח על דבריו. עי"ש. והביאו הרב מרגליות בהקדמת ספרו של הר"א.
לענ"ד תקופת הר"א כמיישב דברי אביו היא כנראה בצעירותו, כשהנושא הוא יישוב דבריו, ובמחכ"ת אולי גם בלי התבוננות אובייקטיבית בדבריו. לכה"פ אני הק' בד"כ לא מצאתי בדבריו תשובה ניצחת וביאור נוח לדברים, כאופי משיבים מתוך נקודת מבט סובייקיטיבית.
ועפ"ז מובן השנוי שערך בעצמו בבגרותו הניכר לחוקרים בספר המספיק.
|
|
