האם הרמח"ל סבר שהצמצום כפשוטו?

האם רמח"ל סובר שהצמצום כפשוטו?

כידוע בית מדרשו של הגר"א ניכס לעצמו את הרמח"ל, אמנם רבו הרוצים לערער על כך אך אין עשן בלי אש.
מצינו שנה"ח לא צדד כדעת רבו שהצמצום כפשוטו (לפחות בעצמותו) ואולי זו ראיה לסתור ולומר שאין ענין זה כ"כ עיקרי במשנת הגר"א.

(בכלל לא מובן מדוע יצא הקצף על גדולי החסידות בענין זה אחר שכך אחזו הרבה מגדולי המקובלים בדורות שלפני זה ובראשם בעל השומר אמונים שהתפלמס על כך עם רעהו בעל המשנת חסידים[ויושר לבב]) 
מאידך גיסא ממכתבי בעל התניא עולה שזה היה עיקר תפיסת הגאון על דרך הבעש"ט.

בין כך ובין כך כדאי לדון בדעת רמח"ל בנושא שגם בהנחה שלא כל תורת הגר"א מקבילה לדעתו אבל מן הסתם ישנם הקבלות וקשרי מאורות...

בשטחיות אחר העיון ברוב ספרי רמח"ל הרי שהוא כלל לא עסק בסוגיא זו ואפשר שאף עשה כך במכוון כדי לא להכנס למחלוקת.
הרמח"ל אינו מדבר על הצמצום שהיה בבורא אלא בהשלכה של הצמצום לגבי הנבראים- כלומר הצמצום הוא בפעולות בלבד.
באותה צורה מבאר רמח"ל בענין המידות שאינם אלא שיעורי הרצון והמחשבה, אליבא דשיטתו תוארי המדות אינם לפועל כ"א לפעולות.
כלומר התוארים אינם מתיחסים למדות הפועלות וכש"כ לפועל אלא מתקיים שם התואר מצד הפעולות- אין אנו מתארים הכעס הרחמנות וכו' למדות אלא מכח הפעולות.

אמנם לאורך כל ההדרגה והשתלשלות רמח"ל טורח להדגיש מידי פעם שאף שהפעולות נפעלים מכח מה שלקח לו דרך בגבול, אבל אין זה אלא מה שנותן המצאת השפע והפעולה כפעולה גבולית, אבל מצד הפועל הרי שהוא פועל בשלמותו בדרכים ששם לכך ואין אנו יודעים איך מגיעים הפעולות כמו שמגיעות.
בדומה לכך טורח רמח"ל לומר אודות המשכת הקו [הנהגת היחוד] שאף שהבורא בחר לגלות רק מבחינת מלכות דא"ס שאינה מערך שלמותו וזהוא הנקרא קו מה שאינו מגלה משלמותו אלא הנהגת היחוד.
אלא שמ"מ המשכת הקו מהא"ס ודבקות הקו בא"ס [דרך העיגול הגדול שמקיף החלל] מורה שזה הוא מה שהא"ס נמשך בערך שלמותו בקו אלא שאין מתגלה אלא הנהגת היחוד.
היוצא מכאן לכאורה הוא חידוש גדול ואולי גם סוג של תיווך - יתכן אמנם שרמח"ל סבר שהצמצום שקדם להמשכת הקו הוא אכן כפשוטו אך אין כל נפקא מינה.
כלומר מכיון שהא"ס עצמו חזר והאיר בקו, ומה שאומרים בו קו ולא אין סוף אין זה אלא מצד הנגלה אבל בפנמיות לא שניתי הרי שבין כך ובין כך מלוא כל הארץ כבודו .
(אלא שכל זה נצרך באמת פנים לפנים כי דעת רמח"ל אודות מציאות עולם הגשמי ובריאתו יש מאין בתור מציאות ממשית כלל אינה ברורה ...)

בכל אופן אפשר למצוא מקבילה רעיונית ואולי מרכזית ביותר בין תורת רמח"ל ותורת בגר"א והיא:
בין לדעת רמח"ל ובטח לדעת הגר"א אין שום מצב של השגה באלוקות עצמה או במידות שלה, כלל ההשתלשלות ויכולת ההשגה בה אינה אלא ידיעת ההדרגה והנהגה .

כי 
 אבאר דברי לא כיוונתי שגיירו את דברי הרמח"ל אלא להפך שהרמח"ל גייר את הקבלה והפכה על פיה 
ראה באשכול סמוך בעניין בעל הלשם

תוקן על ידי בערולאאדע ב- 02/09/2014 21:29:47

רמחל לא סבר שהוא כפשוטו ולא שלא כפשוטו , אלא שהוא ת-ו-ס-פ-ת !!! (גם בעל הסולם סבר כך) כלומר היה אור אינסוף , ועליו נוסף הצמצום שהוא מציאות חדשה של גבול ותכלית. כך מבאר באגרותיו.

תוקן על ידי Yosefco3 ב- 18/02/2020 20:52:37

רבותיי, עיינו בספרו של רמ"ח לוצאטו קלח פתחי חכמה, בפתחים א - ה מאריך בביאור צח ובהיר בכך שאין אנו מדברים אלא ברצונו ואף ברצונו, לא הוא הבב"ת, אלא הב"ת, ולא שרק בדרך זו יכל לפעול, אלא שרצה לפעול כך כדי שישיגו ברואיו הרצון והרכבת הכוחות. תגובת דורשי _יחודך שטחית מאד כמו שהעיד הוא על עצמו ע"ש. להביע דעה בלא עיון בתורת רמ"ח במחכ"ת איננה מן החכמה.