| נשלח ב-7/5/2013 19:33 |
|
| |
הלב שלי.
לב שהרגיש,
אהב.
מיתר שניגן,
פקע. פצע. כאב.
ורק הגעגוע מזכיר,מעיר.
מחשיך את העיר.
השמש עולה,
אך החושך מזהיר.
הכול שחור,
גם האור...
מרגישה,
איך הבדידות מתפשטת,
בשקט.
והלבד,
אני ועצמי לעד.
לא לאהוב כדי לא להיפגע
לבכות כדי להרגע.
ורק העצב שנגע..
מרגישה את המגע.
ומתעלמת..
נעלמת לתוכי.
מרוקנת את מוחי.
אוספת את שאריות כוחי.
וממשיכה..
עם לב שבור,מרוקן.
ממשיכה..
אולי עוד יתוקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2013 20:01 |
|
| |
מבריקה , איחולי לשמחת חיים המון אושר לעד
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2013 22:38 |
|
| |
רק לב שיודע סבל ובדידות,
יכול לפתח רגש כה עדין
כמו שלך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2013 00:11 |
|
| |
את רוצה שיתוקן?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2013 11:14 |
|
| |
מבריקה, השיר מקסים על אף שבגדול אני לא מתלהבת מאילוץ של שורות בשביל חריזה.. שורה שמעוררת אצלי מחשבה "לא לאהוב כדי לא להיפגע", האם באמת עדיפים חיים יבשים - ולו גם בלי כאב לב ופגיעה - על פני חיים מלאי דרמה, גם כשהיא לעיתים כואבת?
אצלי, בכל אופן, הכאב והרגשות הקשים הם חלק בלתי נפרד מלחוות את החיים בעומק
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2014 11:00 |
|
| |
את פשוט מבריקה אין דברים מוכשת ויודעת להעביר רגשות לדף.... ובין לבין אני חושבת שעדיף לדעת מאשר תמיד לתהות זה אומר לדעת מה שווה הלאהוב מאשר לא לדעת אף פעם ויש כאלה שנפגעו יותר מדי בשביל לאהוב שוב.... קשה אחר כך להאמין באנשים...
|
|
|
|
|