|
|
| נשלח ב-31/5/2013 14:55 |
|
| |
בריסק וטלז, מאי בינייהו?
בס"ד
אפתח את דברי בנימה אישית, בשנים האחרונות זכיתי ללמוד במתיבתא שראשיה צאצאי הגר"ח וממשכי או מפתחי דרכו ברמה זו או אחרת, כאמור, השתדלתי לתפוס כמיטב יכולתי את עקרונות הלימוד, את טיב השאלות הלמדניות שיש לשאול ואת אופי התשובות המתקבלות לשאלות מעין אלו, בד בבד, זכיתי לשמוע מכמה רמי"ם "עקיצות" לגבי אופי מסויים של של סברות ותשובות אשר כונו 'טלזאיות', מרפרוף והתעניינות גיליתי דבר כפול, ראשית- שקיימת הסתייגות מסוימת של בית בריסק וגרורותיו לבין סגנון הלימוד הטלזאי, ושנית- מספר מאפיינים שאיני בטוח במהימנותם המבדילים בין בריסק לטלז, והשאלה היא מהיכן נובעת ההסתייגות וכן מהם ההבדלים (שהם ככל הנראה, סיבה להסתייגות) אקדים במעט מן המעט ממה שאספתי עד כה, ואשמח אם תחדשו ותנהירו לי עניין זה:
א. הצד השווה שבהן- ברור שקיימת זיקה מסוימת בין 'בריסק' ל'טלז', שניהם פיתחו מתודה שמטרתה להבין את הגדרים בצורה קונספטואלית, ההתרכזות אינה בסתירות ושלל קושיות משניות אלא בהגדרת הדין והיסוד, הזיקה הייתה כה גבוה עד שיש שסברו שהגרש"ש היה תלמיד של ר' חיים בריסק'ר, מתיאורים של ישיבת וולזי'ן שקראתי בעבר נראה שאין הדבר כן, ובזמן לימודו של הגרש"ש ר' חיים היה אברך מבוגר ותו לא. ב. נקודה שמקובל להגדיר אותה כמחלוקת היא ש'בריסק' מתעסקים ב'מה', ו'טלז' מתרכזים ב'למה'. ג. אופי ההגדרות- בריסק מגיעים לעמקות למדנית בסוגיה בעזרת הגדרות למדניות, בטלז אנו מוצאים חקירות בעצם הגדרים, דהיינו אם בבריסק יחקרו בדרך כלל ויבחינו בין דינים בעלי אופי למדני שונה, או יפרידו בין 'שני דינים' וישייכו אותם לתחומים שונים ('חפצא' או 'גברא' הוא המפורסם שבהם), בטלז ניתן למצוא חקירות בעצם הגדרים הלמדניים, כגון- מה גרם למה, חיובי ושלילי, האם שני הדינים נובעים ממקור אחד או לכל אחד יש מחייב משלו, כמובן, דוגמה קיצונית להנ"ל ניתן למצוא בספר 'המידות לחקר ההלכה' של הרב עמיאל, שהביא את דקות החקירה בעצם הסברות למקצוענות של ממש (וכן מחלק מהספרים של הרב ריינס למעיינים הבקיאים). ד. אופי המקורות- הספרות הבריסקאית על שלל אנפיה מסתייגת מלימוד אחרונים, בטלז לא מצאנו זאת (אע"פ שידועה ההקדמה לשערי ישר ביחס לכך שלא עיין רבות באחרונים) כמו כן, הספרות ה'טלזאית' היא יותר עשירה מבחינת כמות הראשונים שלוקחים בה חלק מאשר הספרות הבריסקאית המקוריות, מאידך- הרמב"ם הוא הרבה פחות דומיננטי, ואם נקבל את מה שכתבתי באות ג', ניתן להבין גם מדוע.
עד כאן כתבתי, מכאן אני מצפה לשמוע את דעתכם המחכימה, תודה רבה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2013 17:19 |
|
| |
בכל הכבוד הראוי לנתוח הנאה והמחכים של מר, לענ"ד אין צורך לנסות להבין כוונת העניין, מפני שיסודו בגאוות היחידה של ישיבת וולאז'ין מול טלז ולהיפך (ראה בהרחבה במוולזין עד י-ם של המב"א), וכך היא המדה שבכל מקום צריך שיהיה איזה 'שם' לתלות בו סברא שאינה נושאת חן אך קשה להסביר מדוע, למשל: 'את הקושייה הזו תחזיק חזק, תכניס למעטפה, ותשלחנה מיד בדואר לפוניבז''... וכל כיו"ב.
תוקן על ידי מנטש ב- 31/05/2013 17:20:47
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2013 17:58 |
|
| |
תראה, כבר קדמו אותי בהתייחסות לשאלה הזו, אינני חושב שהכל מסתכם בגאוות יחידה, שהרי וודאי יש הבדלים בין ראשי הישיבות שעסקו ב'שיטת ההבנה' (או בכל שם על שתרצה להגדיר אותה), כמדומני אפילו רא"ז מלצר באחת מהקדמותיו דן מה ההבדל בינו לבין ר' חיים בריסקע'ר.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2013 22:33 |
|
| |
אם מתעקשים אפשר למצוא הבדלים דקים בין סגנונות הלימוד, אבל אלה הבדלים שרק טעלזער יוכל להבחין בהם... כמדומני ששורש העניין, שבבריסק - קרי, משפחת סולובייצ'יק - תפסו את התורה כעסק משפחתי. התורה ניתנה לבית הלוי וצאצאיו בלבד, וממילא כל מי שבחוץ לא יכול בעצם להבין כלום. מי שאונזערע, לעומת זאת, יכול להגיד ככל העולה על רוחו וזה יהיה המאור שבתורה ממש.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2013 22:43 |
|
| |
עיק,
יש אכן בבריסק גאוות יחידה קצת מוגזמת בנוגע למשפחה [בולט אצל רא"י סולוויצ'ק].
ראה באשכול הנפלא בפורום בח"ח [שושנה בין החוחים] אודות בריסק [יש קישור בויקיפדיה בערכו של רא"י סולוויצ'ק]. ע"ש. ותרווה נחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2013 23:02 |
|
| |
אני לא מגדיר את עצמי כ'טלזר', (אבל כנראה אינני בריסק'ר של ממש כמו שכבר שמת על לב- לא כל מילה שניה היא 'האבא אמר') וברורה לי העובדה שיש ניסוחים ושינויים של ממש, אצל ר' חיים לא תמצא חקירות מרובעות, אצל ר' שמעון ותלמידו כן, במיוחד אצל הרב עמיאל והרב גוסטמן. ר' שמעון גם חוקר ומעיין בגדרים לאחר שהוא מנפה אותם, ר' חיים לא עושה את זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2013 23:18 |
|
| |
אני לא יודע האם ההשוואה בין הגר"ח לגר"ש שקופ ולקונטרסי שיעורים נכונה. בשערי יושר יש נסיון לברר עניין שלם באופן יסודי. הקונטרסי שיעורים הוא מערכות שלמות סביב סוגיה מסוימת. ועל המידות לחקר ההלכה אני בכלל לא מדבר. מטבע הדברים, הרזולוציה והסגנון יהיו שונים בספר חידושי הגר"ח (שלפחות מבחינת צורת הכתיבה שלו, בא להסביר כמה הלכות קשות ברמב"ם). גם בסטנסיל יש לנו רק ראשי פרקים משיעורים על הסדר. שיעורי הגרי"ש שקופ, למיטב זכרוני, בהחלט לא נראים כמו השערי יושר.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2013 10:40 |
|
| |
ההנחה הפשוטה שמרן הגר"ש שקאפ זצ"ל הוא הוא "סגנון הלימוד הטלזאי", מנלך?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2013 02:46 |
|
| |
ההבדל ביניהם ידוע בתור ה"ואס" וה"פארוואס".
אבל כיום לנסות להגדיר את זה, זה יתחיל ויגמר בשלל מילים באוויר. אין הוכחה לשום תזה ולא פירכה. אין אף אחד שיודע מה בדיוק אמר רבי חיים מטלז או רבי אליעזר גורדון או רבי שמעון שקאפ, וכן לצד השני - מה אמר רבי חיים מבריסק באותן סוגיות.
מספרי הרב עמיאל אי אפשר ללמוד על רבי שמעון כלום ואכמ"ל במה שהיה ידוע ומפורסם בין תלמידי ר' שמעון.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2013 06:31 |
|
| |
בעלנסיון, מה כוונתך בנוגע לספרי הרב עמיאל ש"אכמ"ל במה שהיה ידוע ומפורסם בין תלמידי ר' שמעון"?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2013 09:07 |
|
| |
אינו נחשב תלמיד ר' שמעון, ולא נמנה ביניהם בשיטת הלימוד אלא כמפתח שיטה עצמאית. והיו היייחסויות בין ר' שמעון אל תורותיו של הרב עמיאל.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2013 21:41 |
|
| |
קראתי עכשיו את התיאור של ר' ירוחם ורהפטיג של המרד שהיה בטלז, ולפני שנים רבות קראתי על המרד שהיה בוולוז'ין. נראה לי שההבדל הוא שבטלז הפעילו את המח אחרי שהעלו את הבעיות ואירע המרד וחוליו של רה"י, ואילו בוולוז'ין המח הופעל במרד עצמו. ואם המשל הוא אמת, אזי בנמשל הוא שבטלז התשובות אמיתיות ובבריסק (וולוז'ין) גם הקושיות אמיתיות. וד"ל
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|