זה בסדר להכניס את זה כאן?
משהו שכתבתי שמתחבר לי עכשיו לשיר שלך...
לשבת באוטובוס, עם אוזניות (כרגיל), ופתאום להרגיש טפיחה קלה על הרגל.
להרים מבט ולראות זוג עיניים כחולות שובבות להפליא ומעליהן ים של תלתלים בהירים, קופצניים.
פעוט בן שנה וחצי, מסתכל עלי בעיניים שדוניות ומאושרות.
אני מחייכת בעל כורחי, הוא ממש חמוד.
מסתכלת על אמא שלו, צעירה דתיה בערך בגילי. נראית מותשת (וכשרואים את הדנדש מבינים למה), אך מאושרת (כנל).
היא מבחינה במבטי והחיוך שלה הופך לעווית של אי נוחות.
אני מבינה ששוב הערגה בולטת מדי בעיני....היא מרחמת עלי, כנראה.
אני רוצה לצעוק לה שאין על מה, שרק תחכה קצת, גם לי יהיו כאלה, שובבים וחמודים.
יש לי עוד דרך לעבור עד שם.
אני מכינה לילדים שלי אמא, אחת כמוה, עם ים סבלנות, שעשוע ואהבה.
אני בונה כלים לשים בהם את הרגש וההכלה.
ממלאת אותם, לאט לאט.
הם יוולדו למישהי שונה ממני, שאפילו אני לא מכירה אותה עדיין.
מישהי שהיתה אני, אבל היא בנויה, בריאה, חזקה, שמחה, כל מה שאני (עדיין) לא.
אז אין מה לרחם עלי, אמא יקרה, המסלול שלי אולי שונה משלך,
אבל הסיפוק יהיה גדול ועצום יותר מכפי שתוכלי אי פעם לדמיין!
נשלח מהאנדרואיד שלי