מרן הספק ספיקא שליט"א של הרב עובדיה יוסף זצ"ל

נראה שהרב עובדיה לא הולך לפי מרן ולא לפי הרמב"ם, וכל האמירות על הליכה בדרכם זה בעיקר רק מס שפתיים בעלמא להמונים.

זה מסביר באחת כמעט את כל אותם פעמים בהם הוא חולק על מרן. מכח ספק ספיקא.

כי לעניין מעשה, הרב עובדיה עושה ספק ספיקא לכתחילה נגד מרן והרמב"ם כמעט בכל תנאי ובכל מצב. 

והרי ידוע שעם נבירה בספרייתו הגדולה, ניתן למצוא בספרים הללו מחלוקות על כל פרט ופרט של השלחן ערוך, ומכאן המסקנה הבלתי נמנעת שניתן לעשות ספק ספיקא על כל סעיף וכל הלכה.

ואם יתעקש המתעקש, הוא יצרף לכך גם דעה דחויה ואז ייהפך לספק-ספק-ספיקא. ושאר נימוקים צדדיים.

הגעתי למסקנה אחת ויחידה, " מרן" של הרב עובדיה הוא לא אחר מאשר " מרן הגאון ספק ספיקא" .

וכידוע " מרן הספק ספיקא" יש לו כחא דהיתרא חזק מאד.  כח כזה חזק, שאפילו ילד קטן יכול להשתמש בטכניקה הזו ולהתיר כמעט כל מה שחשקה נפשו.  

כל מה שהוא זקוק לו  לחזות בנועם זיו מרן הספק ספיקא שליט"א זה רק שתהיה לידו אנציקלופדיה ובה יובאו כל המחלוקות שעל כל סעיף בשלחן ערוך, כי אז לא נותר לו אלא ליצור ספק-ספיקא כיד הטכניקה הטובה עליו. והנער הזה באחת יהיה למתיר הגדול בדורינו.


דו"ק ותמצא.

הגרע"י השתמש בצירופי ושילובי ספיקות בתדירות גבוהה אך בסלקטיביות. למשל את היתר הבא"ח לרכיבה על אפניים בשבת הוא דחה, למרות שהיה בנד"ד לא רק ספ"ס כי אם שילוב ספקות דרבנן. 

בקיצור, הוא פסק כפי אומד דעתו כמעשה מרבית הפוסקים, אבל השתמש בזכרונו הפנטסטי על מנת לרפד את אומד הדעת במאות מקורות, מהחשובים שבהם עד האיזוטריים שבהם. מה שבאמת מטריד בשיטה זו, זה דור ההמשך של הפוסקים הספרדים. הגרע"י הקדיש נפח גדול מאוד לעצם הבאת דעות הפוסקים ומעט מקום לניתוח שיטותיהם, והגם שלרב היה שיקול דעת, הנגררים אחריו עלולים להדפיס ים של שו"תים שתורפם אריתמטיקה הלכתית של מקורות שלופים מפרוייקט השו"ת ומאוצר החכמה.

מוטיבןשלום! אם זה כל כך קל ופשוט, אז בקשה, תעשה זאת, תחבר ספרים כאלו, ונראה אם תהיה "פוסק הדור" של הדור הבא. ומעניין שאם זה כל כך פשוט אז למה רק הרב עובדיה התפרסם כפוסק ושאר חכמי הדור לא נתקבלו לפוסקים בקנה מידה כמוהו, האם זאת משום שכנראה הציבור הספרדי רדוד ומקבל דוקא שהוא רדוד בפסיקותיו, וזאת על אף שיש בתוכם הרבה אברכים חשובים ורבנים גדולים שהחזיקוהו כפוסק הדור, האם כולם טעו. שקלאוו, כתבת לענין.

גדולי האחרונים נהגו כך.

אז מה אם הש"ך חולק?