|
|
| נשלח ב-18/5/2014 15:10 |
|
| |
נכון מאד!!! מהללאל לא ברח בגלל המכות אבל עדיין - היו מכות!! וגם אם מה שאת אומרת נכון והוא ברח בגלל הזלזול של אבא הגדול בדברים שבקדושה עדיין - הוא ברח אל עתיד שהוא חשב שיהיה טוב יותר. אולה עשה שאת עשה למען כבוד אביו ובחסר ברירה תוך כדי ידיעה שהוא מפסיד הכל!!!! זה וגם הרחמים על התסבוכת שאליה נקלע גורמים לי להתחבר אליו מאד מאד בספר!!! מחילה אם השתמעה בדברי איזושהי פגיעה במהללאל............ (אבל דרך אגב בתחילת הספר (גם כשהוא מחליט לברוח) מהללאל מתואר כטיפוס די חסר אופי וחוט שדרה.....)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2014 23:54 |
|
| |
יפה קנז:) ואני בהחלט מעריכה את הדמות של אולה! ומתנצלת אם הי'ה נשמע ההיפך:) לגבי המשפט האחרון - את צודקת אבל לא לחלוטין... הוא פשוט נשמע לי יותר מחפש ומגשש א דרכו, וכשבאה לידיו ההזדמנות לבחור - בתחילה בכניסה לשטחי דיאלידאן וכל הדרך משם, הוא לא זנח את המורשת שהנחיל לו אלי'הו ודבק באמת...
_________________
הרה"ק רבי שלמה אבן גבירול אומר: במה יתנקם האדם בשונאו?? שיוסיף מעלה יתרה בעצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2014 18:00 |
|
| |
אליהו אפילו נוזף בו שהוא צריך להיות עם קצת יותר אופי ונחישות (שוב מחילה)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2014 20:12 |
|
| |
חחחח קנז מצחיקה... מסכימה איתך, אבל לא לחלוטין
_________________
הרה"ק רבי שלמה אבן גבירול אומר: במה יתנקם האדם בשונאו?? שיוסיף מעלה יתרה בעצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2014 18:29 |
|
| |
סתם מעניין, קנז- איך את חושבת על מהללאל בסוף הספר? ואיך זה מסתדר לך עם איך שהצטיירה לך דמותו בהתחלה?
כי לדעתי, כל הקטע הזה שהיה לו קשה להתנתק מאבא הגדול לא נובע מחוסר עמוד שדרה וכד', אלא מסיבות צדדיות ומובנות מאד: א. הכרת הטובה לאבא הגדול, מהללאל לא רוצה להשאיר אותו לבד בלי עזרה, בגילו המתקדם. ב. מהללאל חש בטוח ומוגן ביער, כי זה בערך המקום היחיד שהוא מכיר על בוריו, וקשה לו להתחיל חיים חדשים ולא מוכרים. (וזה בהחלט היה קשה בסופו של דבר- החיים בחוץ לא ממש האירו לו פנים!!)
אבל למרות הסיבות המשמעותיות האלו הוא מצליח להתגבר ולהחליט לצאת ולהתנתק מאבא הגדול. כי: א. באופי שלו הוא בחור ישר, אוהב אמת וירא שמיים- קווי אופי שלא מסתדרים עם דמותו של אבא הגדול ב. הסבל שלו תחת אבא הגדול והרצון לחיים טובים יותר ג. הדחיפה מצד אליהו, החבר האמין היחיד שלו, שאמירותיו עזר לו להחליט
והאופי שלו בס"ה נשאר אותו דבר- ביער ומחוצה לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2014 20:17 |
|
| |
לדעתי העובדה שלא כל הזמן היה למהללאל עמוד שידרה, רק עושה אותו קצת אמיתי יותר. זו הסיבה שמאוד התחברתי לאולה דווקא. הוא אישיות, עובד על עצמו והכל אבל חולשות אנושיות. משהו שאפשר להזדהות ולראות את עצמי בפנים, בהתמודדות. לעומת אליהו למשל, שבתור אביי היה יצור עלוב, ופתאום הוא כמעט מושלם. (ועדיין הוא דמות נחמדה (-:)
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2014 02:28 |
|
| |
| קנז כתב: |  | לא יודעת. בעצם כן!!! למהללאל זה לא כ"כ חכמה להתחבר - הוא הדמות הראשית והרגשות שלו מאד מפורטים לאורך כל הספר. אני מאד מאד מאד מרחמת על אולה ועל המצב המאד מאד לא נעים שבו הוא נמצא. ושימי לב שאין אף אחד שיכול להבין מה הוא מרגיש..... אף אחד שמרחם עליו!!!! במערכה הזאת הוא לגמרי לגמרי לבד!!!! מהללאל מצליח למצוא חברים פה ושם ולהסתדר וחוץ מזה שאין לו מה להפסיד......... אולה הפסיד הכל!!! (והיה לו הרבה) אבל תראי איך הוא יצא מזה כמו גדול!!!!!!!!! אני מקווה שהסברתי את עצמי.................... |
|
קנז - אני איתך!! אנחנו עם אולה שלנו
_________________
פורום_פרחי_מיאמי_החדש
קומו, אוהדים!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2014 14:14 |
|
| |
אידי - סחתיין!!!! אסתרק - אין לי את הספר פה אבל אני כמעט בטוחה שאליהו נוזף במהללאל על זה שהוא צריך להיות יותר עצמאי וחזק - והוא כן השתנה!!!!! (בסוף הוא מגיע למסקנה שהוא זה שחינך את עצמו!!!) ולכל הכותבות פה בפורום שמגנות על מהללאל בכל מחיר: א. כל הכבוד לכם על הנאמנות!!!! ב. לא מזלזלת ח"ו במהללאל!!!! ג. שוב כמו שכבר אמרתי -ברור שהכי קל להתחבר אליו כי תכל'ס הוא הדמות הראשית והרגשות שלו הכי מפורטים. ד.א. אני עדיין עם אולה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2014 17:07 |
|
| |
ד.א. אני עדיין עם אולה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!![/quote]
גם אני 
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2014 21:24 |
|
| |
האמת היא שיש כמה דמויות שאהבתי... בסטיאן- אדם רגיש מאוד מאוד, אבל עם שריון מדי עבה, שגורם לו מדי פעם להתפרק. הוא אדם טוב, עם קבלת עול מדהימה, ועם הרבה מאוד התמודדויות. בן אדם. אולה- כמו שכתבו כאן, צריך להתמודד עם ה כ ל לבד. אבל הוא עושה את זה. שימו לב שהוא היה יכול לעשות צעדים מאוד דרסטים, כמו לערוק לצד השני, אבל המחשבה הזאת אפילו לא עוברת לו בראש. יש לו הרבה מאוד התמודדויות, אבל כולן קשורות לעבודה עצמית ולפגיעה האישית שלו, בשום אופן לא לבגידה! וכמובן.. יקוואל..- קודם כל כי הוא מאוד מזכיר לי מישהו שאני מכירה מקרוב. חוץ מזה, הוא מייצג התמודדות שיש לכל אחד- לשקוע בכאב, או להתרומם. זה יכול להיות אפילו בדברים קטנים- כמו יום דפוק שגורם לי להרוס את הדיאטה... אני רק מקווה שהיא לא תהרוס לי אותו ביוזבד... אני מאוד אוהבת את השובבות שלו ואת הדוגריות, שלא תהפוך אותו למושלם כמו איסתרק או לשתקן כמו פנרס...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2014 14:09 |
|
| |
תשמעי. לאהוב את יקוואל זה באמת משהו............ כל הכבוד לך. אני ממש לא מצליחה להתחבר אליו!!!!!!!! אבל אני מתה עליו בקטע שהוא מסתגר בגג!!!
|
|
|
|
|