ומלוש בצק עד חומצתו

ביוצר לשבת הגדול המתחיל ב"אין ערוך" שחברו רבי יוסף טוב עלם (שמוזכר בתוס' בכמה מקומות), כתוב כך: ומלוש בצק עד חומצתו דנם באונים להקנס. פי' כשיעור הזמן שמלישה עד החמצה זה הי' שיעור זמן שבו נקנסו מצרים במיתת בכורותיהם.
שאלתי רבים אולם לא ידעו לתת מקור לזה, יש בתחילת מס' שמחות שהבכורות גססו כל הלילה עד הבוקר.
אודה מאד למי שיעמידני על האמת בענין זה.
אציין כי הלשון מלוש בצק עד חומצתו שאול מהושע פרק ז'.

חושבני שראיתי מה שהתכוונת במכילתא, אולם אין בזה תשובה לשאלתי.