|
|
| נשלח ב-9/12/2014 18:12 |
|
| |
האם בדברים הוארו ההשפעות ההדדיות בין תנועת המוסר והחסידות?
מה תגובת תנועת המוסר לטענת השכנגד:
מוסר = עצבות, חסידות = שמחה או: מוסר = חושך, חסידות = אור.
עד היום קשה לי להבין את דברי הגר"י לווינשטיין זצ"ל שהתפלא מאוד על האומרים שמוסר גורם להם עצבות?
כמובן ביחס לדרגתו, אולי קשה להבין, אבל קשה להבין ביחס לדרגת ההמון?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2014 18:01 |
|
| |
שלום תלמיד ותיק, אכן הנושא נדון בהרצאות ובספר. צוינו ההבדלים בין שתי התנועות, צוינו השפעות החסידות על תנועה"מ (חב"ד על רי"ל בלוך ועל הרב דסלר, חסידויות פולין על ר"מ רוזנשטיין; כמדומני שהועלתה בספק אפשרות השפעת קוצק על נובהרדוק), וצוינה השפעת הגות תנועה"מ על ההגות החרדית בכללה, וממילא גם החסידות בכלל זה. היו מבעלי המוסר ספיתחו שיטות אופטימיסטיות (סלובודקה, אבל לא רק היא). אבל גם המוסרניקים הרגילים שללו בדרך כלל את הזיהוי עם עצבות כי טענו שאדרבא, המוסר נותן אפשרות תיקון עצמי, וכאשר הוא נוכח בשיפורו הוא רואה שיש תקווה לאחריתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2014 18:55 |
|
| |
איך קרה שתלמידיו מעריציו של רבי ירוחם זצ"ל כונו קוזקים?
במה זה התבטא מעבר להערצה פנימית?
הערצת יתר בסגנון קוזקים מתאים אולי לדור המחלוקת של ימינו
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2014 11:42 |
|
| |
אני מודה שמעודי לא שמעתי על כינוי זה...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2014 15:48 |
|
| |
שמעתי זאת פעם מפי דרשן,
וגוגל גם הניב משהו כמצוטט להלן, אם כי אין זה בהכרח מעיד על הכלל..
כותב האיגרת הוא הרב יוסף ברקוביץ מקוסובה הי"ד, שהיה מחשובי התלמידים בישיבת מיר. סמוך למלחמה כבר כיהן כראש ישיבה באוסטריה, בישיבת מהרש"א. גדולי דורו החשיבוהו מאד. מספרים כי באספות הרבנים בוילנא היה הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי אומר כי דעתו של ר' יוסף קוסובר היא "דעת תורה". בעקבות דבקותו ברבו המשגיח ממיר, כינוהו בישיבה "הקוזאק של ר' ירוחם".
מעבר לכך, גיליתי בויקיפדיה תמצות משנתו של רבי ירוחם [מי הכותב שם, זאת לא אדע, אך על פניו נשמע טוב]
אודות גילוי ה"עצמו" ו"יחודיותו" של האדם, שנדמה שאלמלא נברא ויקיפדיה בשביל זה, דיינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2014 19:40 |
|
| |
תלמיד ותיק, גם אני שאלתי את ידידי בן-ציון קליבנסקי, המומחה לישיבות ליטא בתקופה שבין המלחמות, והוא השיב כי הכינוי ידוע. הוא מצא לי מקור (של הרח"א זייטשיק) המעיד על יראת הכבוד שרחשו תלמידי ר' ירוחם לרבם, אך במקור זה דווקא אין איזכור של המונח 'קוזאקים'. גם אני איני יודע מי כתב את הערך בויקיפדיה, אבל ברור לי לגמרי שהוא מבוסס על שיעור שמסרתי לפני כמה שנים. הוא הופיע זמן קצר לאחר אותו שיעור, דן באותם נושאים, נוקט אותם מונחים ומשתמש באותם מקורות. אינני אומר זאת לא מתוך קפידא ולא מתוך השתבחות, אלא רק כמציין עובדה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2015 00:48 |
|
| |
שמעתי כמה פעמים שהסבא מסלבודקא אמר פעם לר' ירוחם שתלמידים הם לא קוזקים. כמובן על רקע ההבדל בצורת הדיבור של שניהם. בעוד שר' ירוחם דבר [וכמו שרואים בכתביו] בצורה של 'התגלות' ורוממות, הסבא היה מדבר בשקט ומקוטע. וכו' כידוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2015 01:50 |
|
| |
| בני_בראון כתב: |  |
מטאפיסיקה כמעט שלא עניינה את הרב וולבה, הוא עסק בעיקר בתיקון הפרט. ואכמ"ל. |
|
לא עניינה אותו, או שהוא ראה אותה גם במבט מוסרי? אני נוטה לצד השני. למשל יצא בשנים האחרונות ליקוט שיחות שלו בענייני גאולה. ושם הוא מתייחס רבות למהלכים עולמיים, אבל תמיד זה מובל למהלך של גאולת האדם עצמו.
תוקן על ידי בעיקרשומע ב- 11/01/2015 01:50:24
תוקן על ידי בעיקרשומע ב- 11/01/2015 01:51:14
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2015 21:20 |
|
| |
| בני_בראון כתב: |  | קוזאקים |
|
תבדוק בספר הלילה איננו אפל
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2015 14:55 |
|
| |
כדאי לעיין בספר "פולמוס המוסר", פרק יז.
|
|
|
|
|