רשימה מעניינת על ההגדה שואל ונשאר בשאלה

-       רשימה של בעל בית –

            רשימה של בעל הבית פטורה מהערות שוליים, וממילא הערות שוליים היו בולעות את הרשימה נוכח החומר הרב הקיים. ההגדה לליל סדר פסח זכתה להיות מודפסת הרבה, מצויירת, מאויירת, ומפורשת – יעיד עובי הביבליוגרפיה שערך אברהם יערי בשנת תשכ"א שלאחרונה עודכנה ע"י יודלוב, ושניהם רק עד שנת 1960.

            מפרשים וחוקרים עמלו לחוקרה ולפרשה, לחלקיה השונים, אולם כיחידה אחת, כמעט אין מי ששאל מדוע נאספו הקטעים הללו, מבין שלל החומרים הקיימים. לא יהא זה גוזמה לומר שאם היינו מציבים שבע מאות איש ומציידים אותם בספרות חז"ל, בכרכי תורה שלמה, ומיטב הפרשנים על פרשיות שמות-בא, היינו מקבלים שבע מאות הצעות שונות למקראת ההגדה (אגב, המשכילים נכשלו בנסיון ליצור מקראה של פרקי התורה "סיפור יציאת מצרים" מפרשת שמות עד בא, פשוט לקרוא את פרקי התורה כמות שהן – רעיון, לכאורה, מעניין ומתבקש). בהגדות רבות נמצא את המלים: הנני מוכן לקיים מצוות סיפור יציאת מצרים. אולם המעיין ברמב"ם ימצא שיש למקראת ההגדה מעין הוראות יצרן, מה הגדה יש בהגדה.

            הרמב"ם הגדיר כך (הלכות חו"מ פרק ז' הלכה א') :" מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן...אפילו חכמים גדולים חייבים לספר ביציאת מצרים". אפשר לקרוא את המשפט הראשון בנשימה אחת, שמדובר בנסים שנעשו לאבותינו בליל חמישה עשר, או שהכוונה שיש לספר בליל ט"ו, בנסים ונפלאות שנעשו במצרים, בתרי נישמין. בהלכה ב' "...ואם היה הבן גדול וחכם מודיעו מה שאירע לנו במצרים ונסים שנעשו לנו ע"י משה רבינו".

            לפי "הוראות היצרן" כמה קטעי הגדה עוסקים בזה? על פניו, מעט מאוד. דווקא רוב סיפור השעבוד, על מדרשיו, אינו בהגדה, ומכות מצרים מעט, על מדרשיה. אכתי קשיא עיקר חסר מן הספר?

            ניתן לחוש שהאבודרהם גם כן התקשה בהגדרת המלה הגדה וכה כתב: ונקראת הגדה על שם והגדת לבנך ביום ההוא וכו' ועוד מפני שמגיד בה עניין יציאת מצרים הנסים ונפלאות שעשה עמנו הקב"ה באותו זמן ויש מפרשים הגדה שהוא לשון הודאה ושבח לקב"ה על שהוציאנו מארץ מצרים כמו שתרגם בירושלמי הגדתי היום לה' אלהיך שבחית יומא דין. עכ"ל. 

            לדיון כאן לא נחוץ מחקר היסטורי על התפתחות המקראה הנקראת הגדה, שכן לאחר החורבן, פחות או יותר המסגרת הוקבעה, קדש עד נרצה, הכוללת תורה שבע"פ, סעודה, והלל. השאלה היא האם ניתן למצוא חוט שדרה בקטעי ההגדה. ההנחה חייבת להיות שנוכח כמות החומר - בחירת הקטעים לא הייתה מקרית.

            אך טבעי שפרשני וחוקרי ההגדה נמנעו מלדון בשאלה הזו כי היא באמת קשה, בלתי אפשרית לפענוח, והעדיפו חקור עמוק בכל קטע לבדו - מה שרובינו עושים בליל הסדר. הרב זכריה תנעמי שליט"א אחז בשאלה בקרניו, ופרסם חוברת חלוצית ("פרקי מבוא ועיון להגדה ולליל הסדר", רחובות, ניסן תשס"ג, בהוצאת עמותת הליכות עולם). כדרכו, הבהירה והברורה, עשה הרב תנעמי סדר בהגדה, ובא למסקנה שלהגדה יש מבנה ספרותי וחינוכי – כל כולו לשמש מערך שיעור לכל אב ועורך סדר למען הסברת מטרה אחת: בחירת עם ישראל, ביום הולדת עם ישראל, הוא הלילה הזה מדי שנה. תמונת ההגדה בחוברת שלימה, ויש בה מענה ברור ויפה לשאלה שהצבנו. גם אם כולנו חכמים ויש לנו כל פירושי החכמים לקטעי ההגדה, לעורך סדר יחסר שבע ידות ללא החוברת. הרשימה כאן היא בעצם הערת שוליים בעקבי החוברת ונסיון לפתח מוטיב אחד.

            באופן אישי נהניתי למצוא, בספירה חופשית, ולחביבותא, חמישים קטעים מקדש ועד אכילת המצה (על משקל שער הנו"ן שאלמלי נגאלו הייינו נשארים במצרים לעולם). נחוץ לערוך מיפוי קצר של חמישים הקטעים, והנה הרשימה:

1.         סימני הסדר קדש ורחץ

2.         קידוש

3.         ברכת האדמה כרפס

4.         הא לחמא

5.         מה נשתנה

6.         עבדים היינו

7.         מעשה בר"א ור"י

8.         אמר ראב"ע

9.         ברוך המקום

10.       חכם

11.       רשע

12.       תם

13.       שאינו יודע לשאל

14.       יכול מר"ח

15.       מתחילה עע"ז

16.       ברוך שומר הבטחתו

17.       והיא שעמדה

18.       צא ולמד

19.       במתי מעט

20.       וירעו

21.       ויענונו

22.       ונצעק

23.       וירא את ענינו

24.       ויוציאנו

25.       ביד חזקה

26.       בזרוע נטויה

27.       במורא גדול

28.       באותות

29.       דם ואש

30.       ד"א ביד חזקה שתים

31.       דם צפרדע

32.       דצ"ך

33.       ר"י הגלילי מנין

34.       ר"א מנין

35.       ר"ע מנין

36.       דיינו

37.       על אחת כמה וכמה

38.       ר"ג היה אומר

39.       פסח

40.       מצה

41.       מרור

42.       בכל דור ודור

43.       לפיכך

44.       הללויה

45.       בצאת ישראל

46.       ברוך אתה...גאל ישראל

47.       ברכת בפה"ג

48.       ברכת ענ"י

49.       ברכת המוציא

50.       ברכת על אכילת מצה

            קטעים רבים אינם עונים על "הוראות היצרן" ומקומם מהמשנה ועד קיצור שולחן ערוך כגון, מה נשתנה, יכול מר"ח, הדרשות על כמות המכות בים, ועוד.

            חיובי המשנה הם כל שלא אמר שלושה דברים אלו, פסח, מצה ומרור, וכן מתחיל בגנות ומסיים בשבח, עבדים היינו ומתחילה עע"ז, וזה בעצם החיוב הברור היחיד. היוצא הוא שרוב קטעי ההגדה אינם עומדים, לכאורה, במבחן "הוראות היצרן".

            האם ניתן איפוא למצוא שדרה אחת לקטעי ההגדה שנבחרו?