החטיפה של רנה
"נו, מתי כבר יסתיימו החגיגות?" נשמעה ולא נשמעה שאלה קטנה לחלל האוויר. רעואל הביט למטה, וגילה את אחותו אוחזת בגלימתו, מבטה מתחנן משהו.
"אם אין לך כוח, תעלי לחדרך. כאן זה אירוע, חמדתי. זה ימשך עוד זמן רב" ענה במתינות רעואל, משתדל בכל כוחו שלא להעיר לאחותו הקטנה על כך שזו כבר הפעם העשירית הערב שהיא ניגשת אליו ובפיה אותה שאלה.
מאוכזבת, הבחינה ברגישותה הרבה בכך שפתיו של אחיה קפוצות. היא הבינה את הרמז.
לאחר עשר דקות נוספות, עלתה לבסוף לחדרה.
בחדר היה חושך. רנה האירה אותו בעזרת האבוקה שבידה.כשנשכבה במיטתה, חשה טוב יותר. כאן, בניגוד לרעש שלמטה, היה שקט. רנה אהבה את השקט.הוא אפשר לה לחשוב ברוגע מבלי שמישהו יקטע אותה באמצע.
מיאל ישנה לידה ברוגע ושלווה, שקועה בחלומותיה הוורודים.
אך מרנה סרבו החלומות להגיע.
* * *
"חיילים, שמרו על השקט! עלינו לשמור על גורם ההפתעה!" הזהיר בקול מהוסה קאה הי את צוות לוחמיו שלא מנה מעל 300 איש בסך הכל.
הוא נתן סימן. החיילים החלו לזחול במהירות, מבלי להשמיע אף רחש קל. הרי לכך אימנו אותם במשך חודשים כה רבים.
הם הגיעו לחומה. קאה לקח את סולם החבלים שהוכן מבעוד מועד, והמתין עד שהפטרול יעבור. או אז, זרק במיומנות את ראש סולם החבלים למעלה, אל קצה החומה.
כמו שקיווה, הסולם נתפס היטב, והוא ואנשיו החלו לטפס במהירות, שומרים על השקט ככל האפשר.
לאחר שעלה האיש האחרון,לקח את האבן שהעלה איתו, והניח על קצה הסולם, להסוואה.
כעת הייתה הדרך פנימה קלה ביותר.זחילה פה, ריצה שם, והנה הם. שלופי חרבות ודרוכי חיצים מול דלת האולם.
* * *
רנה התעוררה בבעתה, שטופת זעה קרה. זה עתה חלמה חלום נורא! הו, כה נורא שאינה רוצה לחשוב עליו, אבל הוא לא מרפה ממנה. הוא היה ממש מוחשי.
כאילו שבאמת מישהו הורג את אביה, ואחר כך את אמה, את רעואל, מיאל, והוא מגיעה עכשיו אליה! יצילנו הקל!
רנה חשבה במהירות. אם תלך לאביה, מן הסתם יסביר שזה רק חלום. כן, את זה היא יודעת.
אבל חלום כה מפחיד!
לבסוף, החליטה. היא שמטה את שמיכתה הרכה, והניחה את רגלה על רצפת האבן הקרה. היא לא חשה בקור כלל. לפניה עמדה מטרה ברורה, כשלפתע שמעה קול רחש של משיחת חץ. היא נרעדה בבהלה. היא הכירה את הקול מאימוניו של אחיה. הפעם לא השתהתה עוד. היא רצה כל עוד רוחה בה למטה.
* * *
הדלת נפרצה באחת.
לפני שמישהו הספיק להבין מה קרה, כבר נשמעו זעקות כאב מכל עבר.היחיד שהבין מה קרה, היה המלך.
ביתו הנבונה עמדה לידו חיוורת. נראה כי בעוד רגע תפרח ממנה נשמתה.
המלך מיהר לרוץ למעלה. שם, ידע יש נשק. הוא גם שמע את משיכת החיצים, וחשב שדמיין. אך כשביתו ירדה אליו מבוהלת, הבין שטעה. אך רגע לפני שהספיק לחשוב מה לעשות, היה מאוחר מידי.
לפתע, קלט משהו בתודעתו. אך כבר לא יכול היה לעשות כלום. ולא רק מפני שראה שהקווארים שופכים שמן בכל מקום, אלא גם מפני שהבין שמי שנשאר עכשיו באולם, לא יצא משם חי. וזה גרם לא ייסורים נוראיים, כשהבין שביתו האהובה עליו לא הספיקה לרוץ איתו.
רק כשנמלט הוא ושאר הנותרים במצודה, כולל משפחתו, הביט לאחוריו.
ומה שראה לא גרם לו מצב רוח טוב יותר.
לאשתו, שעדיין לא הבינה בדיוק מה קורה, לחש בעצב עמוק "רנה לא הספיקה לרוץ איתי".
לבני המשפחה לקח מספר דקות לעכל זאת, שאחותם האהובה לכודה כעת בין הלהבות.
* * *
"כן! נגמרה מלחמת עשר השנים! לא יאומן!" עברה השמועה מפה לפה. "המלך סיכם עם הקווארים על גבול חדש, והמלחמה הסתיימה!"
בארמון ישב לו ברכיהו, חושב לאיטו. היה כדאי לוותר על כמה כפרים כדי למנוע מוות ושכול מאנשים נוספים.
שלא יעברו עוד אנשים ייסורים כמו שלו, של אב שאיבד בת חכמה ונבונה, כמוה אין למצוא בכל כוזר.
* * *
קאה הביט לעבר האוהל בגאווה. בעקבות מעשהו האחרון, לשוב עם נסיכה מהקרב האחרון למלחמה זאת, היה קידום משמעותי בשבילו.
וזה התבטא בהפיכתו למפקד הצבאי של מישורי הפלאט!
הוא יתעלל בנסיכה זו עד הסוף, החליט בליבו.
* * *
איש לא הבין כיצד ייתכן,וכל מי ששמע את השמועה המשונה, נדהם.
איך ייתכן שבחור צעיר, נאה וקווארי יישא לאישה ילדה בת עשר, שהיא כוזרית?
אך למרות הכול, למרות התמיהות, הספקות, והשאלות הרבות, קמה החתונה ונהייתה.
רנה, נסיכה קטנה ונבונה,פסעה בהססנות לעבר הבמה הגדולה.
איש לא הסביר לה מה קורה. איש לא היה צריך. היא, בחוכמתה הגדולה הבינה לבד. רצתה להתנגד לדבר המשונה שנכפת אליה. אבל לא יכלה.
על הבמה עמד מי שגרר אותה מתוך האש ברגע שהבחין בה. ולאחר סיום הטקס, התחילה הסעודה.
" אני מכבד את אמונתך" לחש בעלה הטרי לתוך אוזנה " יש לך כאן אוכל כשר למהדרין. את יכולה לסמוך עלי. יש כאן רבינר יהודי" סיים את מילותיו בחיוך. והיא החזירה לו חיוך. יש בו קסם מיוחד, באדם הזה. חשבה לתומה בשעה שהתיישבה ליד הוריו של קאה, נזהרת לא לנגוע באביו.
וזה הצליח. איש לא האמין שזה יצליח. אבל ההצלחה לא צריכה שיאמינו בה.נולדו להם שלושה בנים, ובת.
אין שום ספק, זו משפחה לתפארת.
_________________
-פורום ממלכה במבחן-
אם תרצו, אין זו אגדה!
תוקן על ידי אסתרק ב- 17/06/2014 14:36:13
