האינטרנט הוא לא בשבילנו?

טעימה משמה:

יצא לאור ספר
"צואת בנה"
על עניני פרה אדומה

המשגיח הציע לי להוציא את החבורות שלי לאור, ולקרוא לספר אזני חמור, מחמת רוחב ידיעתי. אמרתי לי שלארנבת יש אוזניים יותר רחבות, אז הוא אמר לי שההעמקות וההבנה שלי דומים יותר לחמור.

פרשת שופטים. נזכרתי בווארט של ראובן דונין ע''ה - שעל כל אחד מאיתנו מוטלת החובה לוודא שהרבי. המלך. לא יעבור על הלאו של ''לא ירבה לו סוסים''... ** מה משמעות הפתגם, מה הפירוש "להיות סוס"? באחד ממסעותיו של הבעש"ט ותלמידיו, מסעות שהיו מתוך קפיצות הדרך וריחוף מעל לקרקע, מעל לארציות, ''א טפח העכער פון וועלט", מרוממים ומנושאים מגשמיות העולם - שוחחו ביניהם שני הסוסים. "תשמע" - אומר סוס א' לידידו "אנחנו כבר לא ממש "סוסים", אנחנו מרוממים, אנחנו מנושאים מהקרקע, אנחנו נמצאים יחד עם הבעש"ט ותלמידיו, אנחנו רואים את הרבי, אנחנו שומעים את דברי התורה שהוא אומר לתלמידיו. "אנחנו כבר לא ממש סוסים, ייתכן ואנחנו כבר ממש מלאכים. אנחנו מרחפים, אנחנו רואים מראות אלוקים, שומעים סודות התורה". השיב לו סוס ב': "ייתכן ואתה צודק, אולי אנחנו באמת כבר לא סוסים. המבחן שלנו יהיה כאשר המסע יסתיים ויעמידו אותנו באורווה. ''אם נעוט בלהט אל התבן והקש - הרי שנשארנו סוסים, בדיוק כמו שהיינו לפני המסע''... * אנחנו לומדים את התורה של הרבי, רואים מראות אלוקים, עיתים גם מתרוממים מעל חומריות היום יום. השאלה היא מה קורה איתנו אחר כך, האם בעצם נשארנו סוסים, ורק זמנית היינו קצת סוסים מרוממים, אך ורק בזכות בכוחו של הבעש"ט, או שהתחולל בנו שינוי מהותי... "רק לא ירבה לו סוסים".