| נשלח ב-23/4/2015 13:26 |
|
| |
הגהות מהר"ם פדובה לרמב"ם
בשנת ש"י נדפס הרמב"ם עם הגהות מהר"ם פדובה על הגליון. בהוצאות הבאות לא נדפסו. האם נדפסו אח"כ באיזשהו מקום? ראיתי שחלק מההגהות נעתק ב"ליקוטים" שבהוצאת פרנקל.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2015 13:47 |
|
| |
חלק מהגהות אלו נדפסו בדפוס וילנא בסוף ספר שופטים, ואולי בסוף עוד חלקים מספרי משנה תורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2015 18:24 |
|
| |
אחרי העיון נראה: את הציונים לטורים העתיקו בדפוס וילנא בשולי כל עמוד. את ההערות הקצרות העתיקו בדפוס וילנא בתוך הג"מ בין חצאי רבוע. ואת ההערות הארוכות יותר לא העתיקו, או הדפיסו בסוף.
חפשתי במבוא של רמב"ם פרענקל שיבאר פרטים אלו, ולא מצאתי. והפלא, שבשעתו רעשה כל הארץ אודות הגהותיו, שנדפסו בויניציאה (בראגאדין) בשנת ש"י, ונגנבו ע"י מדפיס שני בויניציאה (יושטיניאן) באותה שנה. ותיהום כל הארץ, ויצא חרם מהרמ"א נגד דפוס השני הנ"ל. ובדפוסים הבאים נבלעו כאן וכאן - מבלי להזכירם.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2015 20:31 |
|
| |
הארץ לא רעשה דוקא על ההגהות, אלא על שיושטיניאן הדפיס מהדורה של הרמב"ם ממש אחרי שהמהר"ם פדובה השתתף עם בראגאדין להדפיס מהדורה משלו. וכך רצה יושטיניאן לקפח פרנסתו של בראגאדיני ושל המהר"ם פדובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2015 10:48 |
|
| |
היו לזה תוצאות משמעותיות. זה כנראה סלל את הדרך לשריפת התלמוד בשנת שי"ד, הביא ומיסד את מוסד ההסכמות (שהחל מפחד הכנסיה...תקנת ד"א), הביא צנזורה פנימית יהודית, וחיצונית נוצרית, כבדה, וגרם לפריחת ספרי קבלה וזוהר שלא הפריעו לכנסיה. שני המדפיסים הרוויחו תחרות על ארון הספרים היהודי.
מדוע מהר"ם קרא לעזרת קרובו הרמ"א במרחק 760 ק"מ (ויניציאה-קראקא) - הרמ"א בן 19-20, ורחוק מהזירה.
אם מהר"ם לא היה פונה לרמ"א מה היתה יכולה להיות התמונה? בלשוננו: אירוע שיצא לגמרי משליטה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2015 21:49 |
|
| |
ודאי שאירוע שריפת התלמוד הוא אירוע שיצא לגמרי משליטה. ומה הי' קורה בלי התערבות הרמ"א? מי יודע. אלא ששוטונג טוען שכל זה לא קשור להגהותיו של מהר"ם על הרמב"ם, רק עצם הדפסת הרמב"ם. ומה היתה בדיוק סיבת הפניה לאפיפיור נגד התלמוד? נקמת יושטיניאן ברמ"א? כמדומה שפרט זה לא מפורש די צרכו בספרים הדנים בזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2015 00:15 |
|
| |
אכן, הפולמוס הגדול לא פרץ כפועל יוצא של הדפסת ההגהות אלא סביב השותפות בהדפסת הרמב"ם. ראו במאמרו המקיף של הרב ד"ר אשר זיו, הדרום כ"ח (תשרי תשכ"ט) עמ' 183-190:
ראו עוד אצל: יערי, מחקרי ספר עמ' 199-234; על המהדורה של הרמב"ם: שפיגל, עמודים.. הגהות ומגיהים עמ' 548-562; בסיכום מקוצר: הרב צבי לרר, במבוא לשו"ת מהר"ם פדובה, מהדורת זכרון אהרון עמ' 16-17 [אני משער שמקורו ממאמרו בישורון כ"ח].
תוקן על ידי ציטרון ב- 30/04/2015 00:29:12
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2015 07:58 |
|
| |
הפרשה והסתעפויותיה זה אירוע מכונן שהשפיע על פריצת הקבלה לחיינו ופריצת הקבלה בהלכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2015 13:12 |
|
| |
איני יודע אם זה הביא לפריצת הקבלה, היינו הדפסת הזהר בשי"ח, והתפשטות הקבלה בצפת באותה תקופה. אבל מה שברור, שאחר עצירת הדפסת התלמוד עם הגהותיו של בעל השלטי גבורים, בשי"ג, הוא הגיה ומסר לדפוס את הרי"ף וערך לו את השלטי גבורים, בשי"ד. גם יש בספריה סדרת הרא"ש של הוצאת בומברג, ומשער אני, שכשבאו לקחת מביתו את התלמוד לשרפו, ביקש שירשו לו לשמור את הרא"ש שבסוף כל מסכת, והרשו לו.
|
|
|
|
|