התקפי לב בישראל: ירידה דרמתית בתמותה

הסיכוי לצאת בחיים מהתקף לב עלה מאוד בעשור האחרון. אם ב-1992 מתו כ-20% מהלוקים בהתקף לב בתוך שנה מהאירוע, בשנת 2002 המספר ירד ל-13% .הסיבות: טיפולים חדישים, כמו סטנטים ובלונים, ותרופות יעילות.
(ynet)

שיעור התמותה מהתקפי לב בישראל ירד באופן דרמטי בעשור האחרון - כך מגלה סקר לאומי ראשון מסוגו, שיוצג היום (ה') בכנס השנתי של המרכז הלאומי לבקרת מחלות.

מחלות לב מהוות את סיבת המוות המובילה בישראל, לפני גידולים ממאירים, מחלות כלי דם במוח ותאונות. סקר לאומי חדש בנושא תסמונת כלילית חריפה (התקף לב) בחן את השינויים באופי האשפוזים והטיפול בחולים לאחר התקף לב בעשור האחרון. הממצאים לגבי שיעור התמותה של חולים לאחר התקף לב מצביעים על פערים משמעותיים בין המצב היום למצב רק לפני עשר שנים. בחלק מהקריטריונים ירדו שיעורי התמותה כמעט לחצי.

בשנת 1992 8.8% מהלוקים בהתקף לב נפטרו בתוך שבוע ימים. לאחר חודש היה שיעור התמותה 13.5% ולאחר שנה 19.1%. כעבור עשור, ב-2002, שיעור התמותה בתוך שבוע לאחר התקף לב היה 4.6%, לאחר חודש 6.9% ולאחר שנה 12.8%. כלומר, אחד משמונה מהלוקים בהתקף לב ימות בתוך שנה, לעומת אחד מחמישה לפני עשור.

מממצאי סקר שבוצע לפני שנים אחדות התברר כי 6.5% מהגברים בני 45-64 דיווחו כי לקו באוטם שריר הלב (התקף לב). שיעור הנשים בגילים אלה שדיווחו על אוטם בשריר הלב היה 2.1%.

"כשאדם מתאשפז לאחר התקף לב הצוות הרפואי מפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותו על מנת להציל את חייו", אומר 'פרופ שלמה בכר, מנהל העמותה למניעת התקפי לב וקרדיולוג בכיר במרכז הרפואי "שיבא", שערך את הסקר. "לפני 20 שנה לא ידעו למשל שאפשר לבצע צינתור בשבוע הראשון לאחר ההתקף. בעשור האחרון נכנסו טיפולים חדשים שלא היו בעבר, כגון חומר כימי המוזרק לדם כדי להמיס את קריש הדם ולפתוח עורק שנסתם. תחום הבלונים והסטנטים (תומכנים) התפתח מאוד, ובישראל היום כמעט בכל בית-חולים יש יחידת צנתורים, כך שהטיפול מהיר ויעיל יותר.

"גם התרופות הניתנות לאורך זמן יעילות יותר, וכיום רוב החולים מקבלים 3-4 מהתרופות הבאות: אספירין (לדילול הדם), חוסמי בטא (להורדת דופק, לחץ דם ועומס על הלב), סטטינים (להורדת כולסטרול ושומנים) ואנגיוטקסין (להורדת יתר לחץ דם ושיפור תפקוד הלב). שילוב כל סוגי התרופות, שכולן כלולות בסל הבריאות, מעלה משמעותית את הסיכוי להישרדות".

עוד עולה מהסקר כי בשנת 1992 אושפזו במחלקות הקרדיולוגית 941 חולים, ב-1998 אושפזו 1,118 חולים, וב-2002 כבר עלה המספר ל-1,490 חולים בשנה. "בעבר, מטופלים לאחר התקף לב התאשפזו לעשרה ימים לפחות. היום הממוצע הוא חמישה ימים בלבד. לכן, אנחנו יכולים להפחית את העומס מהמחלקות הפנימיות ולקבל יותר חולים למחלקות הקרדיולוגיות", אומר פרופ' בכר.

והיכן נמצאים הישראלים בהשוואה לאירופים מתברר כי בישראל לוקים יותר גברים ויותר צעירים בהתקפי לב לעומת הממוצע ב-32 מדינות אירופיות. 75% מהלוקים בהתקפי לב בישראל הם גברים, לעומת 68% באירופה. הגיל הממוצע שבו לוקים בהתקף לב בישראל הוא 64.3, והוא נמוך בשנה וחצי מהממוצע באירופה.

לדברי פרופ' בכר, ככל שאדם מתרחק מהיום שבו לקה בהתקף הלב, הסיכוי שלו לשרוד הולך ועולה. עם זאת, חולה שעבר התקף אחד נמצא בסיכון להתקף נוסף ולסיבוכים אחרים, ולכן שיעורי התמותה עדיין עולים עם הזמן. "חלק מהסיבות למחלות לב הן גנטיות, אך עדיין יש דברים שאפשר לשנות, כגון מצב השומנים בדם, סוכרת, עודף משקל, עישון, מתח נפשי, חוסר פעילות גופנית, לחץ דם ועוד. אדם צריך לעקוב אחר מצבו ולהיות ער לגורמי סיכון. ברגע שזה יקרה, שיעורי התחלואה והתמותה יירדו אפילו יותר", הוא אומר.


כמה אושפזו במחלקות הקרדיולוגיות:
שנה מס' חולים
1992 941 חולים
1998 1,118 חולים
2002 1,490 חולים