'אספירין' גם למניעת סרטן? – על-כך ועוד..

אספירין: עכשיו מתברר שהוא עשוי למנוע גם סרטן

השימוש באספירין מקובל כיום למניעת מחלות לב, אבל מחקרים חדשים מראים שהתרופה עשויה גם להקטין ב-20% את הסיכוי לחלות בסרטן השד וסוגי סרטן נוספים. האם זה אומר שכדור או שניים ביום ירחיקו מאיתנו את הסכנה?
(יפה שיר-רז - ynet)

כאשר נחת ניל ארמסטרונג על הירח הוא נשא בחליפתו כמה פריטים סמליים כביטוי לתרבות האנושית כולה (לא סתם הוא נראה כמו דובון, הייתם צריכים לראות כמה כיסי אחסון). בין היתר היה אפשר למצוא בין החפצים קופסה פשוטה ובה טבלית אחת, שנבחרה לייצג את הישגי המחקר הרפואי על כוכב הלכת ארץ - טבלית של אספירין.

ארמסטרונג עצמו לא ידע עד כמה הבחירה התאימה למעמד, ולא בגלל כאב הראש שגרמו לו הנחיתות והקפיצות. אספירין, אחת התרופות העתיקות שגילתה האנושות והתרופה הנצרכת ביותר בעולם, היא בין התרופות היחידות שבה החומר שסונתז לראשונה עדיין יעיל מאוד (בפניצילין משתמשים מזמן בנגזרות של התרופה), ויותר מכך - ממשיך להפתיע. בעשרים השנים האחרונות השימוש המניעתי העיקרי בתרופה נעשה בקרב חולי לב ושבץ. אבל מחקרים שהתפרסמו בשנה האחרונה מצביעים על אפשרות חדשה ומרחיקת לכת. ככל הנראה יש לאספירין השפעה מונעת גם על מגוון מחלות סרטניות, מחלות שהאדם נכשל מלמצוא להן תרופה.

לאספירין יש גם תופעות לוואי לא פשוטות, וקשה להניח שבעקבות הגילויים האחרונים נתחיל לצרוך אותה כולנו מיד כדי למנוע סרטן. אבל האם יש מי שהשימוש בתרופה כבר מוצדק מבחינתו? ובכלל, בין שאתם חולים במחלה כלשהי ובין שאתם בריאים, איך תדעו אם כדאי לכם לקחת אספירין, איזה סוג בדיוק, ומתי?

עד כמה זה יעיל?

השימוש הראשון בעולם באספירין נעשה לפני כמה אלפי שנים, אולי אפילו כאן בסביבה, בארם נהריים (עיראק של היום). בחפירות העיר מצאו הארכיאולוגים כלי חרס שהכילו חומרי מרפא וקושטו באיורים של שיח הערבה שממנו הופקה התרופה לשיכוך כאבי ראש. גם הרופא היווני היפוקרטס (שבועת הרופאים, זוכרים?) המליץ עוד ב-400 לפני הספירה על לעיסת עלי ערבה להקלה על צירי לידה (לא מומלץ, זה מר). מפה לשם עברו כאלפיים שנה, ובמאה ה-18 התברר שהצמח מסייע גם בהפגת תסמיני המלריה, ובעיקר בהורדת חום הגוף.

בראשית המאה ה-19 בודד לראשונה החומר האחראי לשיכוך הכאבים ולהורדת החום, הסליצין. חצי מאה אחר כך, בשנת 1859, סונתזה גם הנוסחה הכימית שלו (חומצת אצטיל סליצילית). כך התקבלה תרופה סינתטית חדשה ויעילה להפחתת חום ולשיכוך כאבים, שהתגלתה בדיעבד גם כנוגדת דלקות, בייחוד דלקות מפרקים (ראומטיזם). תופעת לוואי לא נעימה של התרופה (צרבת קשה בשל מלח הנתרן החומצתי) דחתה את שיווקה המסחרי בארבעה עשורים נוספים. רק ב-1897 הצליחו כימאי חברת "באייר" (Bayer) הגרמנית לייצר נגזרת לא צורבת של החומצה, והחברה זכתה בפטנט על האספירין, שנחשב לתרופה ללא תופעות לוואי.

אלא שמדעני באייר טעו. אצל החולים הראומטיים שטופלו באספירין הופיעו תופעות לוואי שהם לא זיהו, שהתגלו רק בשנות ה-70 של המאה העשרים. התברר שהתרופה שמונעת דלקות, פוגעת גם בתהליך קרישת הדם. מהר מאוד נהפכה תופעת הלוואי הזאת ליתרון הגדול של האספירין, שכן בדיקת השפעתה על חולי לב ושבץ מוחי (מחלות הנגרמות עקב קרישי דם) הראתה שנטילתה מקטינה את הסיכון ללקות בהם ב-30%-25%, ואף מצמצמת את שיעורי התמותה באופן ניכר (על כך בהרחבה בהמשך).

באופן דומה התגלו לאחרונה גם סגולות חדשות של התרופה. רופאים החלו להבחין בהשפעות הנוגעות גם לגידולים ממאירים. מחקרים שבדקו אנשים הנוטלים אספירין באופן קבוע, גילו שהתרופה ככל הנראה מסייעת במניעת כמה וכמה סוגים של סרטן. "רוב המחקרים בנושא התמקדו בסרטן השד", אומרת ד"ר נלי ברק, מומחית לאונקולוגיה ואחראית מרפאת המעקב בבית החולים איכילוב. "המחקר הגדול ביותר פורסם ממש בחודשים האחרונים בכתב העת הרפואי, 'British Journal of Cancer' והראה באופן מובהק ששימוש באספירין למשך שנה או יותר, במינון של 75 מיליגרם, מפחית ב-23% את הסיכון ללקות בסרטן השד".

כל החוקרים מסבירים שלעת עתה יש להתייחס לממצאים בזהירות, אבל מחקרים המצביעים על היכולת למנוע סרטן הולכים ונערמים בעקשנות, וחלק לא מבוטל מהם מתפרסם בכתבי העת הרפואיים היוקרתיים והנחשבים ביותר.

זהירות הרופאים נובעת מהעובדה שהמחקרים שנערכו עד היום הם רטרוספקטיביים (כלומר מחקרים שבודקים את השפעת השימוש בתרופה במבט לאחור לעומת מצב של אי שימוש בה). רק מחקרים פרוספקטיביים (בהם בוחרים את הנבדקים בקפדנות ומחלקים אותם לשתי קבוצות שאחת מהן היא קבוצת ביקורת בה מקבלים תרופת דמה) יוכלו לקבוע בוודאות שהאספירין יעיל במניעת סרטן.

אבל האווירה, כאמור, חיובית מאוד. "במחקר שהתפרסם בבריטניה, הייתה כמות הנבדקים גדולה מאוד", אומרת ד"ר ברק. "יותר מחצי מיליון נשים שגילן 79-30 נבדקו במשך שש שנים, והחוקרים הביאו בחשבון את כל הגורמים שעלולים להגביר את הנטייה לסרטן השד. גם במחקר גדול אחר הראו הממצאים על הפחתה של כ-20% בקרב נוטלות האספירין. באופן דומה הוכיחו מחקרים את האפקט המניעתי בסרטן השחלות, סרטן הערמונית, סרטן המעי הגס, סרטן הלבלב וסרטן הריאות. יש מקום לאופטימיות".

- כבר יש המלצות מעשיות המסתמכות על המחקרים?

ד"ר ברק: "עדיין לא. אמנם מדובר בממצאים מובהקים, חשובים ומבטיחים, אבל אנחנו מחכים לתוצאות המחקרים המבוקרים. אני מאמינה שהמלצות כאלה יגיעו בהמשך, ושנשים, בפרט מגיל המעבר ואילך, יקבלו אספירין גם למניעת סרטן השד. כבר כיום אני נותנת אספירין לנשים שמקבלות טמוקסיפן (תרופה נגד סרטן השד) - לנשים שכבר היה להן סרטן השד או לאלה שנמצאות בסיכון לחלות במחלה. הטמוקסיפן עלול לגרום לקרישי דם, ומתן אספירין חשוב למניעת קרישי הדם. מעבר לכך, המטרה השנייה היא כאמור מניעת סרטן".

המנגנון שבו פועל לכאורה האספירין כדי למנוע סרטן עדיין אינו מוכר. ההשערה היא שמדובר במנגנון עקיף שבו נקשרת התרופה לקולטני התאים, ובכך משפיעה על יכולתם לקלוט הורמונים וחומרים נוספים, דבר המונע באופן כלשהו התפתחות סרטן. מחקר שנערך באוניברסיטת קולומביה על אספירין וסרטן השד, הראה כי ככל הנראה, לפחות בכל הנוגע לסרטן השד, מדובר במנגנון ש'מתערב' בייצור האסטרוגן בגוף, ובכך גורם בעקיפין להפחתת רמות האסטרוגן בשד".

איך זה עובד על הלב?

לעומת הערפל המכסה את מנגנון פעולת האספירין במניעת סרטן, הדרכים שבהם הוא עוזר למניעת מחלות לב וכלי דם ידועות. ד"ר מיכאל שכטר, קרדיולוג בכיר ומנהל המחקרים במכון הלב בבית החולים תל השומר, מסביר איך זה עובד: "האספירין בולם אנזימים מסוימים המשתתפים בתהליך קרישת הדם", אומר ד"ר שכטר, "בכך שהוא נקשר לטסיות הדם שהם אמורים לאגד לגושים. הקרישה חשובה לגוף ומונעת דימומים, אך היא גם עלולה ליצור פקק חוסם על העורקים הכליליים, שמוליכים דם וחמצן למוח וללב. חסימה כזאת עלולה להוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי".

אף שהתרופה נעלמת מהגוף בתוך שעות ספורות, פעולתה על הטסיות ופגיעתה בהן היא בלתי הפיכה, וכך מונע האספירין התקפי לב ושבץ מוחי. מעבר למניעה, מתן של טבלית אספירין בלעיסה לחולים המגיעים לחדר מיון עם התקף לב, פועל במהירות (בתוך רבע עד חצי שעה) להמסת הקריש, תפקיד שמילאה בעבר תרופה יקרה מאוד שניתנה דרך הווריד בהתקפי לב.

- מה בנוגע להשפעת האספירין על המנגנון האנטי דלקתי?

ד"ר שכטר: "האספירין מוריד את רמת החלבון המיוצר בכבד (Protein C-Reactive) CRP שרמתו עולה בזמן שמתרחשים תהליכים דלקתיים בגוף. אצל חולי הלב רמה גבוהה של החלבון כרוכה בהסתיידות מוגברת של העורקים הכליליים בלב, תהליך המוביל לסתימתם. פעולה זו מקטינה את הסיכון לאוטם שריר הלב ולשבץ מוחי".

כאמור, יעילותו של האספירין בהפחתת הסיכון להתקפי לב ולאירועים מוחיים הוכחה במחקרים רבים. אחד החשובים בהם נערך במשך חמש שנים בארצות הברית, כשנבדקיו הם כמה עשרות אלפי רופאים (שידעו כנראה על איזה ניסוי אסור לוותר).

המחקר הראה אצל נבדקים שנטלו אספירין ירידה של 47% בשכיחות התקפי הלב, וגם ירידה של אחוזי התמותה. הממצאים היו כה משמעותיים, שהרופאים שהשתתפו בו המליצו לחוקרים להפסיק את הניסוי ולפרסם את התוצאות מיד. כאמור, מדובר במחקר שנבדקיו היו מודעים מאוד לבריאותם, ועם זאת, נכון להיום, מקובל לדבר על שיעורי מניעה של 30%-25% לפחות בקרב הציבור.

"ההתלהבות מן האספירין, בייחוד בארצות הברית, הייתה כה גדולה, עד כי ב-1984 הופיע במדור הרפואה של השבועון Newsweek מאמר תחת הכותרת: 'One Aspirin a Day Will Keep the Devil Away' (אספירין אחד ליום ירחיק את השטן)", מספר פרופ' בן עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית בבית החולים שיבא בתל השומר. "כותרת כה אמריקאית, מתחרזת יפה ואופטימית זו בישרה על השימוש באספירין כטיפול מקדים ומונע, שמיועד לאו דווקא לאלה שלבם כבר בגד בהם או שעברו אירוע של שבץ מוחי, אלא גם לאנשים בריאים, בני 50 פלוס ואולי אפילו פחות". אולם לצד היתרונות החשובים, לעובדה שהאספירין מונע קרישת דם יש גם השלכות שליליות על הבריאות, בעיקר בהגברת הסיכון לדימומים פנימיים בקיבה ובמערכת העיכול (עד כדי יצירת כיב) ובמוח (עד לשבץ עקב דימום תוך-מוחי).

הסיכון לדימום משמעותי במערכת העיכול עומד על כ-3%, והסיכון לשבץ מוחי על רקע דימום נע בין חצי אחוז לאחוז, לכן חשוב שכל אחד מאיתנו יוכל לדעת מה מסוכן לו יותר - ואם כדאי לקחת אספירין או להימנע.

איך בודקים התאמה לאספירין?

כדי לתת מענה לשאלה זו הורכב לפני כמה שנים פנל מומחים מיוחד בארצות הברית. המסקנות שאליהן הגיע הפנל לאחרונה, תומכות באופן כללי בצריכה נרחבת של אספירין לצורך מניעת אירועי לב ושבץ, גם בקרב אוכלוסייה בריאה. התרומה הייחודית של הפנל היא בבנייה של כלי המאפשר לכל אחד מאיתנו לקחת את בריאותו בידיו ולבדוק, במקביל לפנייה אל הרופא, האם כדאי לו לקחת אספירין גם אם הוא נהנה מבריאות שלמה.

"המומחים השתמשו במידע שהצטבר במחקר פרמינגהם - מחקר רב-מוניטין שהחל בשנת 1948, ובו השתתפו אלפי אמריקאים צעירים", מסביר פרופ' סלע. "צעירים אלה היו תחת מעקב רפואי צמוד במשך עשרות שנים, ובאמצעותם נצברו נתונים רבים על גורמי הסיכון השונים למחלות לב וכלי דם. הנוסחה שבנה הפנל באמצעות נתונים אלה, מאפשרת לכל אדם לחשב בעצמו מהו הסיכוי הסטטיסטי שלו לעבור התקף או אירוע אחר בחמש או עשר השנים הקרובות, ולבדוק אם התועלת שבמתן אספירין עולה אצלו על סכנת הדימום".

- יש צורך בבדיקות תקופתיות כשנוטלים אספירין?

"אין בכך שום צורך, אך רצוי שמי שנוטל אספירין יוודא שהוא אינו מדמם ממערכת העיכול, מה שיתבטא בדם בצואה, הנראה לעין (הצואה נעשית שחורה - י.ש.ר). אם אתם נוטלים אספירין או תרופות נוגדות קרישה אחרות ועומדים בפני ניתוח או עקירת שיניים, עליכם לדווח לרופא המנתח או למרדים על נטילת התרופה, לפחות שבועיים לפני הניתוח, ולהפסיק ליטול אותה כשבוע לפני הניתוח, כדי למנוע דימום יתר במהלכו".



אספירין ונוגדי קרישה אחרים

שלושה דברים שכדאי לכם לדעת לפני שאתם מצטרפים למועדון הגלולה

1. תרופות רבות המצויות כיום בשוק מכילות את החומר הפעיל שבאספירין. בין היתר מדובר באצטוזל, אלקא-זלצר (טבליות אספירין להמסה במים), אקופרין, גודאמד, מיקרופירין (אספירין 75 או 100 מיקרוגרם), טבעפירין וקרטיה (אספירין המצופה בכיסוי שמונע מן התרופה לגרות את רירית הקיבה ומקטין את הסיכון לדימום מהקיבה).
2. חשוב שלא להתבלבל בין סוגי האספירין לנוגדי קרישה אחרים המצויים בשוק, שמנגנון הפעולה שלהם שונה. פעולתם של הקומדין וההפרין, למשל, חזקה הרבה יותר, הירידה בתפקודי הקרישה משמעותית יותר, ועולה גם הסיכון לדימומים פנימיים. התרופות ניתנות רק לאנשים שסבלו מקרישי דם בעבר ולזמן מוגבל (השימוש מצריך בדיקת תפקודי קרישה אחת לעשרה ימים).
3. תרופה נוספת, פלביקס, יעילה יותר מאספירין אצל חולים הנמצאים בסיכון גבוה לאירועי לב ולשבץ, וגורמת לפחות דימומים (הכי טוב לשלבה עם האספירין), אולם היא עלולה לגרום לדיכוי תאי הדם הלבנים (לכן יש לבצע ספירת דם אחת לכמה שבועות). מגבלתה העיקרית: מחירה הגבוה, כ-300 שקל לחודש לעומת חמישה שקלים לאספירין. אף שהיא נמצאת בסל הבריאות, היא ניתנת רק לאחר שבץ מוחי או צנתור (לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים), או לאנשים שנמצאה אצלם אלרגיה לאספירין.