מרדכי בן הלל
רבינו מרדכי בן הלל
(כינויו: "המרדכי") ( 1250 -
1 באוגוסט 1298 ) מחשובי
הפוסקים ב אשכנז בדור
שאחרי בעלי התוספות ,
תלמיד רבי מאיר בן ברוך
מרוטנברג (מהר"ם
מרוטנבורג). החל מ 1291
רבה של נירנברג ( נורמברג
) וראש הישיבה בה.
רבינו מרדכי בן הלל מסמן
את שיטת הלימוד באשכנז
שאחרי בעלי התוספות,
כאשר היצירה החלה
להתמקד בבניית ספרי
פסיקה. ספרו מתמקד
בליקוט תשובות הלכתיות
מחכמי אשכנז, החל
מתשובות קדומות, לעתים
אף מ רבנו גרשום , רבי
קלונימוס ממגנצא , ועוד
חכמים מראשוני אשכנז,
חכמים מבעלי התוספות,
כגון ה ראבי"ה וה אור זרוע ,
ועד לחכמים הקרובים
לתקופתו, כגון רבו,
המהר"ם מרוטנבורג. בשל
החשיבות הרבה של ספרו,
חכמים רבים אחרי
המרדכי שלקטו תשובות,
לא כתבו אותם בספר
נפרד, אלא הוסיפו אותם
לספרו, שהפך להיות
למעשה הליקוט החשוב
ביותר של תשובות חכמי
אשכנז.
בתקופות מסוימות, בעיקר
ב מאה ה-15 , היה ספרו
ספר הפסיקה המרכזי
באשכנז. ה רמ"א כתב
הגהות לספרו, והסתמך
עליו רבות בספריו,
ובפסיקות ההלכתיות שלו
בהגהותיו על ה שולחן
ערוך .
רבינו מרדכי נרצח בדמי
ימיו ב-כב אב ה'נח ב
פרעות רינדפלייש .
|
|
