| נשלח ב-4/12/2007 15:15 |
 |
| |
יארצייט בעל השדה חמד
היום
כד כסלו חל היארצייט של ר חיים חזקיהו מדיני
בר רפאל אשר אליהו בעל השדה חמד
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2007 15:26 |
|
| |
הרב חיים חזקיה מדיני ,
(נולד ב ירושלים ב ז'
בחשוון ה'תקצ"ג ( 1833 ),
נפטר ונקבר ב חברון ב כ"ד
בכסלו ה'תרס"ה ( 1905 )).
מחבר הספר שדי חמד ,
רבה של העיר קרסו-בזאר
( בילוהירסק ) שב חצי האי
קרים ושל חברון .
תוכן עניינים
1 תולדות חייו
2 ספריו
3 הערכת פועלו
תולדות חייו
הרב מדיני, יליד ירושלים,
צאצא למשפחה וותיקה
בירושלים, הוסמך להוראה
כבר בגיל 13. עקב קשיים
כלכליים היגר לקושטא (
איסטנבול ) ונתמנה ל דיין .
בשנת ה'תרכ"ו (1866)
נקרא להיות הרב הראשי
בעיר קרסו-בזאר בקרים ב
רוסיה לקהילת קרימצ'קים
- קהילה יהודית עתיקה
בחצי האי קרים ודוברי ה
טטרית . התפרסם מאוד
באזור ונערץ גם על ידי
נוצרים ומוסלמים
מקומיים. שם החל
בחיבורו האנציקלופדי
"שדה חמד".
שמו הלך למרחוק, ורבים
פנו אליו בשאלות מגלויות
רחוקות. וכך הוא מעיד על
כך: "רבו טרדותי למעלה
ראש לא במילי דמתא בלבד
כי רובם באו מעלמא מכל
קצווי ארץ ואינם רחוקים
זה בכה וזה בכה בעניינים
במינים ממינים שונים".
ב י"ט בתמוז תרנ"ט
(1899) שב ל ארץ ישראל ,
לאחר כשלושים ושלש שנה
ברבנות בקרים. בתחילה
ישב בירושלים למשך
שנתיים, ואחר-כך נתמנה
לרב הראשי בחברון,
ושימש שם כרב עד יום
פטירתו. בהגיעו לעיר
פתח ישיבה ב בית רומנו ,
ובה סיים את כתיבת
האנציקלופדיה התלמודית
הגדולה "שדה חמד".
הרב מדיני קרא להרחבת
הקהילות היהודיות בארץ:
"עושו חושו להושיט יד
למפעל הקדוש הזה - ישוב
ארץ ישראל ואם ראשיתו
עוד מצער, אחריתו ישגה
אי"ה מאוד ובגלל זה נזכה
לחזות ולחדות ב גאולה
האמיתית".
הרב מדיני היה מכובד
מאוד בין הערבים,
שחשבוהו לאיש אלוהים
בשל מראהו הנאה, וזקנו
שהיה יורד על-פי מדותיו
והגיע, יש אומרים, עד
ברכיו. כאשר הובא
לקבורה בבית העלמין
היהודי העתיק בחברון,
ליווהו גם ערבים רבים
ביראת כבוד, ובלילה
שלאחר הקבורה, התגנבו
לבית הקברות, חפרו
בקברו ורצו לפנותו לחצר
מסגד סמוך. הדבר נתגלה,
והקהילה היהודית הציבה
שומרים לשמור במקום,
במשך תקופה ארוכה.
צוואתו המפורטת נדפסה
בראש החלק הארבע-עשר
של ה"שדה חמד".
על שמו בי"ס יסודי
ממלכתי-דתי ב מעלה
אדומים , ורחובות בערי
הארץ.
ספריו
"מכתב לחזקיהו" חדושים
ו שו"ת ( איזמיר , ה'תרכ"ה
1865)
"אור לי" שו"ת (איזמיר
תרל"א 1871) - לזכר בנו
היחיד שמת בחייו. הספר
נדפס בעילום שם.
"שדה חמד" פסקים
וחידושים וכללים בערכין
בסדר א"ב, בשמונה-עשר
כרכים. הספר "שדה חמד"
הוא מהפופולריים ביותר
בספרות התורנית ולמרות
היותו רב ממדים, נדפס
בכמה וכמה מהדורות.
הספר "שדה חמד" הוא
מעין אנציקלופדיה המרכז
תשובות להלכה יומיומית
ומשלב בעיות אקטואליות
שעמדו על הפרק. הספר
מרכז את תשובותיהם של
חכמי אשכנז וחכמי ספרד
לפי סדר אלפביתי, מה
שלא היה קיים קודם לכן.
בעל שדה חמד מאריך
מאוד, הספר נעשה
במהדורות שונות, והרוצה
למצוא ערך צריך לחפשו
בחלקים שונים.
למעט הספר "פחד יצחק"
שנכתב 300 שנה קודם
לכן, השדה חמד הוא חלוץ
בשדה האנציקלופדיות
היהודיות.
"פקועות שדה" (ירושלים
ה'תר"ס 1900) תוספת
ל"שדה חמד"
בקרים הדפיס גם
"בקשות" ו"נעים זמירות".
הערכת פועלו
האדמו"ר האחרון של
חב"ד, הרב מנחם מנדל
שניאורסון מלובביץ',
העריך מאוד את שיטתו
של הרב מדיני, והאיץ
בחסידיו ללמוד ב'שדה
חמד', ולהוציאו מחדש
במהדורה מפוארת.
הרבי מלובביץ' כתב על
הרב מדיני כי "עוד בשחר
טל ילדותו הצטיין
בכשרונותיו הנשגבים,
בהתמדתו הגדולה
ובבקיאותו הנפלאה.
בילדותו יצק מים על יד
חכמים ורבנים
מפורסמים... כל מעייניו
היו תמיד בלימודיו
ובספריו.. וישם לילות
כימים לשקוד על דלתי
התורה והעבודה. לבד
שהיה נותן שיעורים
פרטיים בתורה, וימלא
כרסו בש"ס ופוסקים
ראשונים ואחרונים וגם
מחכמת הנסתר לא הניח
ידו. וכאשר הניח לו ה'
מסביב, שם ליבו להחל
הבניין הנהדר אשר שאף
אליו תמיד - לחבר
אנציקלופדיה של הלכה,
ופרי עמלו הרב היה ספרו
הגדול והמפורסם 'שדה
חמד', שרוב חלקיו יצאו-
לאור עוד בחיי המחבר
(מהם בכמה מהדורות)
ומקצתם אחרי פטירתו".
עוד כותב הרבי מלובביץ'
כי "בספרו זה שם לו
המחבר למטרה להמציא
למעיין בו כל דין והלכה
(וגם כמה עניינים באגדה)
על שורשיהם, יסודותיהם
וענפיהם מהתלמוד ועד
אחרון שבאחרונים, מסודר
במשא ומתן ושקלא וטריא
עם המקורות שמהם שאב
אוצר ידיעותיו ופסקי
דיניו. הספר 'שדה חמד'
נתחבב ונתפרסם בכל
המדינות, והרב המחבר
נעשה כשולחני מפורסם
ונאמן, אשר אליו הריצו
שאלות ותשובות מכל
קצווי תבל בבקשה לחוות
דעתו המכרעת. גדולי
עשירי רוסיא... העניקו לו
ממיטב ספריהם בספרות
התלמודית... והרב חיים-
חזקיהו מדיני הרבה תורה
ותושיה לשכלל חיבורו ככל
האפשר".
חוקר תולדות גדולי
ישראל, הרב ד"ר יצחק
אלפסי כותב כי "בפי העם
הוא נקרא החח"ם ובפי כל
לומדי תורה ה"שדה חמד".
יושב לו רב בקראסובזאר
בחצי האי קרים, ובה
קהילות של קרימצ'קאים
ואשכנזים ומצודתו פרושה
על כל רחבי העולם
התורני, האשכנזי והספרדי
ומכל עבר פונים אליו
בשאלות בהלכה ובבקשות
להסכמה, כעדות עצמו
ש"מדי שבוע בשבוע יביא
הדי-דואר טומוס מכתבים
מינים ממינים שונים".
(מתוך ויקיפדיה)
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2007 15:32 |
|
| |
מתוך מאי צדיק..
רבי חיים חזקיה מדיני
בעל שדה חמד
יום: כ''ד כסלו אזור: חברון
אביו: ר' רפאל אשר אליהו.
אמו: מרת קאלו וידא.
אחיו: ר' ניסים שמואל.
אחותו: לאה.
אשתו: מרת רבקה.
חותנו: ר' אפומאדו.
בנותיו: לונא, וינטורא
וחנה לאה.
חתניו: שלמה, דוד וניסים
נתן הלוי.
מוריו: הראשון לציון ר'
יצחק קובו, ר' יוסף בורלא.
מתלמידיו: ר' בכור הלוי, ר'
דוד נתן, ר' חיים שמואל
נר, ר' ניסים יאחיה ור'
ניסים יוסף אלנקוה.
ר' חזקיה נולד בשנת
ה'תקצ"ה ז' חשוון
בירושלים עיה"ק ת"ו
ובסיבת חולי הוסיפו לו את
השם חיים.
מצעירותו התפרסם
כמתמיד בלימודו ובעל
כישרונות. לחתונתו
בירושלים עיה"ק
שהתקיימה בחודש אלול
בהגיעו לגיל 18 הגיעו כל
גדולי הדור.
לאחר פטירת אביו
(ששימש כשד"ר) בשנת
ה'תרי"ג, נסע לקרוביו
בקושטא כעצת ר' חיים
נסים אבואלעפיא, בכדי
להמשיך בלימוד התורה
ללא טרדות הפרנסה.
למד בשקידה גדולה
בישיבת כולל אברכים,
שהחזיק הגביר חיים
ישראל רומאנו בביתו על
חשבונו. אחד התלמידים
התקנא בו על הצלחתו
והתעלותו בלימוד ושיחד
את המשרתת של הגביר
שתוציא שם רע עליו. ר'
חיים חזקיה לא הגיב על
ההאשמות. לבסוף
המשרתת סיפרה לו
שהאברך שיחד אותה, אך
ר' חיים חזקיה לא פרסם
את מעשה האברך כי
העדיף לסבול ולא לגרום
עלבון לחברו. על כן האירו
לו מאותו יום לחדש בתורה
ביתר שאת, החל להעלות
את חידושיו על הכתב
וספריו "שדה חמד"
התפשטו ברחבי תבל.
בשנת ה'תרכ"ז כיהן כרב
בקהילת קרסו בזאר
שבחצי האי קרים (רוסיה)
כדי לקרב רחוקים לתורה
ויראה. בני העיר סייעו לו
בהוצאת ספרי ה"שדה
חמד".
בשנת ה'תרכ"ח נפטר בנו
יחידו ולזכרו חיבר את
הספר "אור לי".
בכדי להשלים את חיבוריו
עלה לארץ ישראל בשנת
ה'תרנ"ט, שהה ביפו
כשבוע ועלה לירושלים.
החכם ר' ניסים חיים
קריאו מאיסטנבול (נמנה
על משפחתו מצד אמו)
שעלה והתגורר בחברון
סייע לו לגור בחברון. ר'
חיים חזקיה ייסד כולל
בביתו ותלמוד תורה
והרבה לפזר מכספו
לצדקה.
לאחר פטירת ר' רחמים
חיים פראנקו אילצוהו
לקבל מישרת "חכם באשי"
ואב"ד בחברון. יחד עם ר'
שמעון מנשה חייקין (רבה
האשכנזי של חברון באותה
עת), ערך מדי לילה תיקון
חצות במערת המכפלה.
השיא את בנותיו
לתלמידיו, האחד סנדלר,
השני חייט והשלישי עושה
כובעים.
בימי מחלתו ציווה כל מי
שיודע איזה עוון שיש בידו,
חייב להזכירו כדי שיתוודה
עליו ושישתדלו עמו שישוב
בתשובה שלימה על
עוונותיו בדברי מוסר.
הסתלק בערב שבת שנת
ה'תרס"ה.
כשנה וחצי לאחר
הסתלקותו בקיץ ה'תרס"ו
מישהו ראה את קברו
פתוח. כל תושבי העיר
הגיעו לבית החיים וגילו
שהעלו אבנים מעל רגליו
וניסו בכוח להוציא את
גופתו ע"י משיכה ברגליו.
לתדהמת הקהל הגוף היה
שלם והתכריכים היו
לבנים ללא כל כתם.
מספריו:
* אור לי ( ק )
* מכתב לחזקיה: חידושיו
בש"ס ופוסקים ( ק )
* שדה חמד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2007 15:38 |
|
| |
מתוך אינצקלופדיה היהודית דעת..
רבי חיים חזקיה מדיני, רב
ומחבר ומעריך; נולד
בירושלם בשנת 1833 ,
ונפטר בחברון כ"ד כסלו
תרס"ה (1905)
הוסמך להוראה בגיל 13 ,
הלך לקושטא ונתמנה
לדיין. בשנת 1866 נקרא
להיות רב הכולל בעיר
קארא-סו-בצר במדינת
קרים ברוסיה. בשנת
1889 שב לארץ ישראל,
ישב שנתים בירושלם,
ואח"כ נתמנה לרב הכולל
בחברון, עד יום מותו.
חיים חזקיה מדיני : רב,
מחבר ועורך; נולד
בירושלם בשנת 1833 ,
ונפטר בחברון כ"ד כסלו
תרס"ה (1905). בהיותו בן
י"ג הוסמך להוראה, הלך
לקושטא ונתמנה שם לדיין.
בשנת 1866 נקרא להיות
רב הכולל בעיר קארא-סו-
בצר במדינת קרים
ברוסיא. בשנת 1889 שב
לארץ ישראל, ישב שנתים
בירושלם. נתמנה לרב
הכולל בחברון, והיה שם
עד יום פטירתו.
ספריו:
"מכתב לחזקיהו" חדושים
ושו"ת (אזמיר 1865)
"אור לי" שו"ת (שם
1871);
"פקועות שדה" (ירושלם
1900);
"שדה חמד" פסקים
וחידושים וכללים בערכין
בסדר א"ב.
הספר "שדה חמד" הוא
מעין אנציקלופדיה
המסדרת את השו"ת
האחרונים לפי סדר
ערכים. בעל שדה חמד
מאריך מאוד, הספר נעשה
במהדורות שונות, והרוצה
למצוא ערך צריך לחפשו
בחלקים שונים.
ר' ח"ח מדיני היה מכובד
מאוד בין הישמעאלים,
שחשבוהו לאיש אלוהים
בשל מראהו הנאה, וזקנו
שהיה יורד על פי מדותיו
והגיע עד ברכיו. כאשר
הובא לקבורה ליווהו
ביראת הכבוד, ובלילה
התגנבו לבית הקברות,
חפרו את קברו ורצו
לפנותו לחצר בית תפלתם.
הדבר נתגלה, ועדת ישראל
בירושלם שלחה אנשים
לשמור את קברו ימים
רבים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2007 15:50 |
|
| |
הגאון "שדה חמד" - ר'
חיים חזקיהו מדיני,
המכונה החח"מ, נולד
בירושלים בחשוון תקצ"ג
(1882). עוד בצעירותו
גילה כשרונות גדולים וכל
מכריו ומיודעיו ניבאו לו
גדולות. רבנו נתפרסם
לאחר כתיבת ספרו
הידועה "שדה חמד". הגאון
ה"שדה חמד" היה עניו
וצנוע ובעל מידות נעלות
ביותר. לאחר מותו של
ר רחמים חיים פראנקו זצ"ל עבר לכהן כרב
ראשי בעיר האבות. עם
בואו לחברון הקים את
הישיבה שנודעה בשם
"שדה חמד" בבית הגביר
רומנו.
הגאון ר' חיים חזקיהו
מדיני המכונה החח"מ היה
ידוע במעשי הצדקה
והחסד שהיה מרבה
לעשות. גם בעיני ערבים
היה הגאון "שדה חמד"
נערץ ובעוברו ברחוב
היתה שוררת דומיה וכולם
היו לוחשים "הנה, זה חכם
היהודים". הגאון היה
ממעט בשינה ובזמנו הפנוי
היה מדובב פרקי תהילים
תוך כדי הילוכו.
משמלאו לו 70 שנה חלה
ונפל למשכב, גדולי רבני
ירושלים התפללו לרפואתו
וטובי הרופאים טיפלו בו
וחברון כמרקחה... בערב
חנוכה תרס"ה עלה הגאון
למרומים.
http://www.hebron.co.il/top/str_rv6.html
|
|
|
|
|
