לימוד הזהר הקדוש

בס"ד אור ליום ד' י"ד אדר א' התשס"ה
עניין יחוסו של רשב"י לס' הזהר הק'
יש המייחסים אותו לרשב"י והוא הנכון
ועל זה נביא את מ"ש רבנו האר"י אשלג זת"ל בהקדמתו
לס' הזהר אות נ"ט ואות ס' וז"ל:'והנה כל הצוים אצל ספר
הזהר הק' ,כלומר המבינים מה שכתוב בו הסכימו פה אחד
,שס' הזהר הק' חיברו'התנא האלקי רשב"י ,חוץ מהרחוקים
מחכמה זו ,שיש מהם המפקפקים ביחוסו זה ,ונוטים לומר
,על סמך מעשיות בדויות ממתנגדי החכמה הזו ,שמחברו הוא ,
המקובל ר' משה די ליאון,או אחרים הסמוכים לו בזמן.
ואני כשאני לעצמי ,הרי מיום שזכיתי באור השי"ת להתבונן
מעט בס' הקדוש הזה לא עלה על לבי לחקור ביחוסו ,והוא מטעם פשוט ,כי לפי תוכנו של הספר ,עלה בלבי מעלת יקר התנא רשב"י ,לאין ערך יותר על כל התנאים הקדושים,ואם היה מתברר לי בבירור גמור שמחברו הוא שם אחר ,כגון ר"מ די ליאון ז"ל ,וכדו' ,הרי אז ,היה גדל אצלי מעלת האיש ר"מ
די ליאון ז"ל יותר מכל התנאים הקדושים ,וגם רשב"י בכללם.
אמנם באמת לפי מדת עומק החכמה שבספר,אם הייתי מוצא בבירור
,שמחברו הוא אחד ממ"ח נביאים ,היה זה מקובל על לבי ביותר,
ומכ"ש אם היתי מוצא ,שמשה רבנו קיבל אותו מהר סיני מהשי"ת
עצמו ,אז היתה שוככת דעתי לגמרי,כי לו נאה ולו יאה חיבור כזה.ולפיכך כיון שזכיתי לערוך ביאור המספיק השוה לכל בעל
עיון ,להבין מעט מה שכתוב בו בספר,אני חושב שכבר נפטרתי
מלטרוח עוד ולהכניס עצמי בחקירה הזאת ,כי כל משכיל בזוהר
לא יוכל להסתפק עוד ,שמחברו יוכל להיות איש פחות במעלה מהתנא הרשב"י הקדוש.' עכ"ל הטהורה של רבנו בעל הסולם,

בס"ד
תגובת לב:
ישנה סכנה בגישתו של הרב אשלג.כי הוא נוטה לייחס את המציאות והגדולה התורנית על פי התפעלות מהחכמה,כאילו אין מסורת.לדעתי,המסורת היא העיקר,וההתפעלות מישנית.בכך אני מבטיח,שאף אם אתפעל מאד מאיזה חכם הודי,לא אשוה אותו לקל שבחכמי ישראל.וד"ל.
תגובתי לדבריו:
בודאי שלמסורת ישראל ישנה חשיבות עליונה
על ההתפעלות ועל זה גם רבנו האר"י אשלג זת"ל
מודה שישנם ספרים שהם גועל נפש למעיין בהם,
כי הם נכתבו ללא קבלה איש מפי איש.
בקישור הבא:http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=981207

תוקן על ידי - shay98 - 16/07/2005 22:02:16

בס"ד תגובת אמשלום בפורום עצור כאן חושבים
לב,יש בדבריך חכמה,אבל מצד שני -
הרב אשלג מדגים בדבריו גישה נאה במורכבותה ביחס להתמודדות בין המסורת והמחקר, שנדמה כי סותרים זו את זה.
הוא אינו מבטל את האחת על חשבון השני (ולהיפך), אלא יוצר עמדה שמנסה להתאזן בין השניים ולחיות איתם בשלום. גם לולא חיבבתי את הפיתרון הספציפי שהוא מציע כאן, עצם הניסיון שלו ראוי להערכה, בעיני.
פורסם בקישור הבא:http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=981207

בס"ד מאמר איך נתחבר ס' התיקונים
מדברי רבנו הרמ"ק זלה"ה בספרו 'אור יקר' על התיקונים
הובאו דבריו בהקדמה לס' התיקונים הוצאת הר' דניאל פריש
א.אין ספק שמכל דרושי העולם אין חשוב מדרישת סתרי תורה
מפני שהם נוגעים באלקות,כי מציאות כל מה שנתן תורה לישראל
הכוונה לדעת האלוה ולעובדו,והנה מיני העבודה תתחלק לחלקים,והמובחרים הם אותם שעמדו על סוד ה' והעמיקו בדברי ר' שמעון וסתרי סודותיו,והכירו וידעו את אלד'י אביהם,ועבדוהו בידיעה ולא כאותם הסתומים עיני השכל,
ואלו הם שכוונו להצדיק מעשיהם על כוונת בריאחם שלא נברא אדם אלא לשני עניינים אלו הא' לעבוד,הב' להכיר ,ואלו היודעים עבדו והכירו.
ב.עד שבא ר' שמעון ועמד והעמיק בסוד הידיעה הזאת,
ונעזר מן השמים ונפתחו לו שערי בינה ,ונתחכם מתוך הקדמת רבותיו ועזר השפעה עליונה,והדריך והנהיג החכמה בבחינה כל מי שיכנס בשערי ספריו סמוך לבו לא יפול וודאי במהמורות השגיאה ,לולי אם יזיד איש להרוג עצמו בערמה,וישתתף לזה כניסתו אליה בלי הכנעת לבו אל המידות הישרות .
ג.ןעכ"ז הוצרך מן הטעם הזה להנתן לו רשות לחבר החכמה הזאת ולכתבה בספרים כדי שיהיה שולחן ערוך לפני הכל,ואלמלא רשות זה עדיין היה הדבר תלוי אם יפה לימנע,אלא ניתן לו רשות מלמעלה ועזר מפורסם,אז אסף ר' שמעון החברים הנשארים מחיבור האדרא,הידועים בשם,ר' שמעון,ר' אלעזר בנו,ר' אבא,ר' יהודה,ר' חייא,ר' יצחק,ר' יוסי,ויש עוד נוספים מחדש,אבל היו תלמידים ואינם מהחברים החשובים אלא אלו השבעה.
ד.ונתקבצו יחד ופירשו עצמם מבנ"א בהתבודדות גדול,ובהשתתפות אליהו הנביא,והרבה נשמות מגן עדן,והיה ר' שמעון מעתיק דברי הנשמות ומעלה אותם בכתב,ובפרט ע"י נשמת משה רבנו ע"ה בנשמת ר' שמעון,והיתה מאירה ומשפעת בו להיותו נובע סודות-התורה.והטה הקב"ה השמים ושמי השמים ממש למקום ישיבת ר' שמעון,והחברים היו מלובשים באש ,עד שרוחניות עליון מתנוצץ עליהם,וכל המציאות העליון שם עמהם מנשמות ועד למלאכים ומלכם בראשם,וכערך סיני לכל העולם היה המקום המיוחד להם ביני אילני חקלא.
ה.עניין המושב והמעמד הזה היה האש מכתרת אותם ותוך הבל האש היה מתהלך כמה מציאות,עליה ,ירידה ,ביאה ,גילוי ,פריחה,הכל בתוכיות הפרוכת המסך הפרוס עליהם,וכל העולמות כלולים שם,והיה המעט המחזיק את המרובה.
ו.ור' שמעון זכך חומרו ,ובזכותו החברים,עד שהיו הם עם הנשמות נמצאים כמדבר איש אל רעהו.
ז.והדבר הזה היה אחר שהתחיל השעבוד והגלות על ישראל שנחרב הבית בשניה,ושכינה גלתה עם ישראל,שזמן ר' שמעון היה כמו ששים או שבעים שנה אחר החורבן,והיה מגיע פגם גדול לצדיקים כולם ,והחשכת מאורי אורם,כמעט טועמת מר ממות בראותם הגלות מחשיך ובא,לכן עמד ר"ש וחבריו לחבר ספר זה לתקן מחץ מכת הגלות ,כדי שע"י גילוי הסודות היה מתגלה אור הת"ת והיה למלכות נחת רוח קצת ביחוד ותיקון,והיה החיבור הזה ממש מלחמת מצוה להגביר כח השכינה,ולהחליש כח הס"מ ולילית בעסק סודות-התורה ,ולא לבד שיאמרו הסודות שימצא תועלת לפי שעה,אלא ג"כ יעלו בכתב לדורות לזכות לגאולה שזה גמר ביטל החיצונים.ולכך הזכיר ר' שמעון כל התורה הזאת בחיבור הזה ,ולזה השיגו מעלה גדולה הוא וכל החברים והזהירו בזוהר עליון,והחיבור הזה היה אחרון ונוסף על כולם,לזה העמיקו עניינו שהיה נמשך להם סודותיו מסוד זוהר הרקיע .
ח.ואחרי שניתן להם רשות וזכו שיתגלה על ידם,לא יה אלא לפי שעה ולא בפומבי,עד דרא בתראה דמלכא משיחא,שאז יתגלה החיבור וימצא בידי הכל לעסוק בו,וכן היה שנתעלם ונסתתר מעיני היודעים ואין מי שידע האיך נגנז ,ולא נתגלה מציאות ספר זה עד דורינו אלה,וכן היה במציאות גילויו שאין מי שידע אופן גילויו,ויש בזה דרכים רבים וכו',ואפי' אחר שנתגלה ביד החכמים בגניזה ולא היו מפרסמין אותו עד עתה שנתפרסם ,וזה מורה שהיה עיקר צורכו לסוף הגלות בירידת השכינה אל תכלית הנפילה כדי שיהיה לך סמך בסוף גלותינו זה שחשכו מאורי אור מכל וכל.
ט.אין ספק שגם בדורינו אלה בעסוק האדם בחכמה הזאת הוא עושה תועלת גדולה ושכינה שורה עליו בפרטת אם דרכיו הגונים.
וכשעוסק בחיבור זה מעוררים כח הנשמות וכח הצדיקים ההם ,עם כח משה רבנו ע"ה מאריה דחיבורא,כי עניין החיבור הזה היה להקדים רפואה למכה,לעזור לישראל בגלות ע"י היחודים והעניינים הנעשים בו כדי להגביר כח הקדושה,וכדי שילמדו הדורות לקח בסתרי-תורה ,שהוא העומד להם ממשא מלך ושרים,וידעו לייחד ולעורר רחמים ולהנצל מגזירות ושמדות וכו'.עכ"ד הרמ"ק המשך המאמר אי"ה בפעם הבאה.

בס"ד המשך המאמר מהרמ"ק בס' 'אור יקר'וז"ל שם:
'י.ע"י החיבור הזה שכינתא מאירה ומזהירה בזכות חיבורו
בעת חיבורו,שהם 'תיקונים'שהשכינה מתתקנת ברזי התורה
כשעוסקים בהם למטה,ועוד ע"י מה שיעסקו בו אח"כ תמיד
יחדשו אורו וזוהרו,כי בהיותם מתעסקים בו מחדשים האור המחודש שנתחדש בעת חיבורו,ומזהירה השכינה ומאירה מאותו
האור כתחילת חידושה אז,ועוד שע"י ההקדמות המתחדשות בו,
יולידו המשכילים עוד הקדמות ויחדשו חידושי-תורה ושכינה מאירה ומזהירה בהם ונמצאת פתח כינסתם החיבור הזה.
יא.וסגולת החיבור הזה שמיד שעוסק בו בחשקו אהבת ה'
ישאבנו כשאיבת האבן השואבת את הברזל ,ויכנס אליו
להצלת נפשו רוחו ונשמתו ותיקונו.
יב.והנראה לי שהספר נתחבר חיבורים חיבורים וכו' ושמא הפסיקו בין חיבור לחיבור,ואפשר שהיו צריכים לעניין החיבור התבודדות גדול ,ולא היו יכולים לסבלו בלי אכילה ושתיה אלא ימים מספר,וחוזרים להתחזק בעסק-התורה בביתם,
וחוזרים להתבודד בייחוד מעוטרים באש להבת כעניין האדרא,ומתעכבים ימים מספר בלי אכילה ושינה,כי פחות מזה אי אפשר להתעסק בין אבני אש הנשמות,ולכן היה החיבור הזה
פרקים פרקים וכו'.
יג.והנה הס' הזה לא נמצא אצלינו על תיקונו וסדרו,
והמסודרים בדפוס אינם מסודרים כראוי,וכנראה כי היו
הספר חלקים רבים,הכלל שאין סדר מסודר למשנתו,ועכ"ז
דבריו מתוקים וכוללים כללים רבים ,שאפילו שיש כמה
מאמרים שחסר ראשם וסופם ,יש בתוכם כמה חידושים ,שאין הסתר הראש והסוף מונע יופי תוכם,עד יבא מורה צדק
ויציאנו כולו אלינו,ור' שמעון ביאר במלת 'בראשית' שבעים פנים מהם ע"ד צירוף מלת בראשי"ת בר"א תי"ש יר"א שב"ת וכיוצא בהם על מציאות המלה בעצמה.
יד.ומפני היות סודות-התורה תיקוני קב"ה ושכינתה להתייחד,לכך קראום 'תיקונים' תיקונא קדמאה תיקונא תניינא וכ',דהיינו תיקונין וקישוטין ששכינה מתתקנת בהם בסודם וכן קב"ה.
טו.ולפי הנראה בסו"ד ה' שעלוה שבעים שהכוונה שבעים פנים לתורה,לאו דווקא בפסוק אחד,שאינם אלא דרושים דרושים בעניינים נפרדים בדילוג ,נרמזים רמז מועט במלת בראשית,וכל אחד מגלה פן אחד בסודות-התורה בספירות העליונות וסוד וקשר ועניין חדש מה שלא הורה חבריו ,והעניין כי התורה תפארת ,וסתרי-תורה סוד הדעת שהם סתרי הת"ת והמלכות שבע ספירות ,וכל אחת כלולה מעשר עולה שבעים,וכולם במעשה בראשית ועניינו'.
עכ"ד הרמ"ק זת"ל.

בס"ד כתב הרה"ק מוהרח"ו זת"ל בס' החזיונות (בנדמ"ח עמ' ע"ד)וז"ל:'גם אמר לי:"כי לסיבה שהייתי בגלגול אחד מן הקודמים בלתי מאמין הרבה בחכת-הזוהר ,שצריך שעתה אעסוק תמיד בכל יכלתי בחכמת-הזוהר.ושזה הוא העיקר הגדול שאני צריך לעשות עתה בגלגולי זה",וגם אמר לי:"כי לסיבה הנזכרת,צריך שלא אקשה קושיות רבות בזוהר,עד אשר אלמוד עמו זמן נודע אצלו,ואחר כך יהיה לי רשות להקשות ולשאול כל מה שאני רוצה לחקור ולידע בס' הזוהר." עכ"ל הטהורה.