החסידות היא אות על החכמה .

חברי פורום נכבדים, שלום ובטחון.
שלום במיוחד לך, "שי 98".
אני כותב בפורום שנקרא "גאולה", זהו פורום פרטי של כמה חבר'ה מהצבא ששרתו על כלי שיט שנקרא גאולה.
אנא, אל תכתבו שם.
זה לא אתחלתא דגאולה ולא שומדבר.
החלטתי לפרסם הודעה זו בפומבי, למען יראו כולם.
אנא, לשם שלום בית בפורומי היידפארק, שמרו את ההערות הפאגאניות שלכם לעצמכם ותחסכו מאתנו את הכפיה ומיסיונריות המזעזעות ממילא.
ובא לציון גואל.

בס"ד
לענ"ד ברור הדבר שלא שייך שהאדם יהיה מוסרי ללא קיום
מ"ש מוהרח"ו זצ"ל בס' 'שערי קדושה',שקודם לכל חייב האדם לתקן את מידותיו ושיותר ממה שצריך ליזהר ממצות עשה ולא תעשה יש ליזהר ממדות הרעות וכו' שע"י מדות רעות יבטל את המצוות וכן להפך ע"י מדות טובות בנקל יקיים את המצוות. ע"ש.
פורסם בפורום בקישור הבא:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1319012

תוקן על ידי - shay98 - 28/03/2005 5:51:49

בס"ד ביטחון בה' ית'
לידידי ניסים גבאי לא לפחד לבטוח בה' ית' טוב מאד שחיסלו את השיח' אחמד יאסין צורר היהודים שידיו היו עסוקת ברצח יהודים כל היום הגיע הזמן להרים קומה ולהילחם באויב הערבי ולהכות באויב ללא רחם 'הבא להרגך השכם להורגו'ולא לחכות לטבח הבא מטה המאבק להצלת ישראל
הצ' שי בוארון עמנואל
פורסם בקישור הבא:
http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=4367&cid=320

אחד הרביים דיבר עם תלמידיו על כך שמכל אדם ניתן ללמוד משהו.
שאלוהו הם:ומה ניתן ללמוד מאפיקורס, רח"ל?
ענה להם: מאפיקורס יש ללמוד מידת ההטבה עם הזולת.
תמהו החסידים.
הסביר הרבי:המאמין עשוי לעתים לפטור עצמו מעזרה לחברו ולהסתפק בעידודו לאמר "ה' יעזור".אפיקורס,שאינו מאמין בהשגחת האל,מוכרח לעזור בעצמו.
ןכו' ואני אומר שהדבר נבחן אצלי תקופה ארוכה והגעתי למסקנה דלהלן:
נכון הוא שאצל חרדים אפשר למצוא פעמים רבות סוג של ביטחון שאינו אלא 'סמוך', אלא שגם רעה זו שורשה באותה אמונה דטרמיניסטית חיובית בהיות כל התוצאות מעשי האלוקים.
מרבית החרדים מעדיפים להביא לך דוגמאות על 'חכם גדול שמת ברעב' ו'טיפש גדול שעשה ים כסף' מאשר להביט בסטטיסטיקה המוכיחה את הקשר הישיר בין רמת ההשכלה לרמת ההרווחה. לאמונה האמורה ולפתגמים השגורים בעניינה יש השפעה מכרעת על הלך-החשיבה הזה.
אני עצמי נתקל בקושי גדול להשתחרר מצורת-החשיבה הזו, המביאה במקרים רבים להסרת-אחריות גרידא הרבה יותר מאשר ל'ביטחון'במשמעותו המקורית.
אפשר שזו דוגמא קיצונית, ובוודאי ניתן למצוא גם אנשי-מלאכה חרדים המכלכלים מעשיהם בתבונה כאחיהם הכופרים, ובכל זאת קל כמדומה לקבוע בהכללה כי החרדים לוקים בסימפטומים של ביטחון שאין לו בסיס.
פורסם בקישור הבא:
www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1357281

בס"ד
תגובת ריב:
נכון הוא שאצל חרדים אפשר למצוא פעמים רבות סוג של ביטחון שאינו אלא 'סמוך',אלא שגם רעה זו שורשה באותה אמונה דטרמיניסטית חיובית בהיות כל התוצאות מעשי האלוקים.
אתה מתנחם בעובדה שזאת האמונה הדטרמיניסטית החיובית שהצמיחה אמונה ששורשה רע? החיובית =לאמיתית ונכונה?
אם היא חיובית (אמיתית ונכונה) לא יתכן שתצמיח אמונה שתוצאותיה יהיו רע-עד כדי כך שהמציאות החברתית אליה הגיעו מאמיניה בהסרת האחריות מעצמם על חייהם-הביאה אותם אל התעשיה היחידה שמופעלת ופורחת בקהילה זו,תעשיית הקבצנות והשנור-עד שנוצר מצב שגם העני המרוד שעומד בפני נפילה נרתם לעשיית צדקה וגורם לעצמו ולמשפחתו רעה-וזה מפני שהוא יודע ובטוח שאם הוא יגיע למצב של חוסר כל, יהיה זה הוא שיתרימו עבורו.
אולי כדאי לחדד את ההבדלים בין תפיסת הרמב"ם את ההשגחה והביטחון-לבין התפיסה הרווחת ב'אמונה הדטרמיניסטית החיובית' (שהחזיקו חלק מחז"ל בעיקר אלה שהושפעו מתפיסת ההשגחה בפילוספיה האיסלמית) אחריה נוהים המאמינים בעיניים עצומות.
פורסם בקישור הבא:
www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1357281

בס"ד
לפי חובות הלבבות לימוד הפילוסופיה היא הכרת האדם את עצמו.
פורסם בקישור הבא:
www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1358678

בס"ד:תגובת יהוסף
החכמתי מקריאת דברי הפילוסופים, אך יותר מטעויותיהם.א"כ מה הרעש הגדול? כי העובדה היא שכשאת קוראת את האנשים שפירשו והמשיכו בדרך קודמיהם אתה לא יכול לסלוח על חוסר הניסיון לתקן את שעיוותו ראשונים.
אם נתייחס לפילוסופיה כניסיון לפתור חידה אזי מה טוב, אך להסיק בגלל החידה שיש חוש שמיני,או שהדמיון נלחם בנו בהצלחה,ובפרט אם קוראים ולא מתנגדים זה מרגיל את השקר, אולי זה לא מפריע להנות...אבל אם לאמת טענו,זה עלול מאד להרחיק.
פורסם בקישור הבא:
www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1358678

בס"ד:
הסבא מנובהרדוק כותב (מדרגת האדם שער הבטחון פרק ט'):"ובענין המדרגות בבטחון, מצינו בספר "אבן ישראל" לאדמו"ר הגאון ר' ישראל סלנטר ז"ל:שיש שני מיני בטחון: בטחון של חובת הלבבות,ובטחון של הרמב''ן.להחובת הלבבות צריך לבטוח בהקב''ה על ידי השתדלות דוקא,כי אסור לסמוך על הנס,אף כי אין מעצור להקב''ה להושיע אף בלא השתדלות, אעפי"כ מה שבכחו לעשות מחויב הוא לעשות (עיי"ש שער הבטחון פרק ד'),וחטא אסא היה מה שלא דרש בה' כלל,רק ברופאים כמפורש בפסוק.
ולהרמב"ן הבטחון הוא להשליך על ה' לבד יהבו,בלי שום סיבה. ומה שדרשו רז"ל "ורפא ירפא",היינו שניתן רשות לרופא לרפא,אבל העובד השלם אין ראוי לדרוש כלל ברפואה טבעית,ולדידיה גם בפרנסה אין צריך שום השתדלות,רק בטחון בה'.
אמנם גם להחובת הלבבות אסור להרבות בהשתדלות,רק לעשות סיבה שיהיה אפשר גם כן על פי הטבע להרויח,ולבטוח בהשי''ת, אבל ריבוי ההשתדלות הוא חסרון בטחון כידוע.
אבל המינים והאפיקורסים שאינם מאמינים שהשי''ת מנהיג העולם, רק נתנו ההנהגה לכוכבי השמים וכסיליהם, זה דרכם כסל למו להרבות מאד בהשתדלות לעשות סיבות למחסוריהם, מאחר שאינם מאמינים רק בטבע.

וכפי הנראה שיטת החובת הלבבות היא בשביל בעלי בתים היראים, והשיטה של הרמב''ן בשביל חובשי בית המדרש, אשר אחת שאלו שבתם בבית ה' כל ימי חייהם, שאינם צריכים שום סיבה אלא לבטוח בה' בלי שום השתדלות.
אמנם מצינו שגם החוה''ל כתב בשביל יחידי סגולה שיטה מיוחדת של בטחון בלי שום השתדלות,באמרו שם: והעילה אשר בעבורה חייב הבורא את האדם לחזר ולסבב על סיבות הטרף ושאר מה שהוא צריך אליו,לשני פנים:אחד מהם מפני שחייבה התורה בחינת הנפש בעבודת האלוקים ובהמרותו,בחן אותה במה שמראה זה ממנו והוא הצורך והחסרון אל מה שנחוץ לה ממאכל ומשתה מלבוש ומַעון ומשגל,וצוה אותם לחזר עליהם להביאם בסיבות המוכנות להם על פנים מיוחדים ועתים ידועים וכו'. והשני כי אילו לא הוצרך האדם לטרוח ולחזר ולסבב להבאת טרפו היה בועט ורודף אחר העבירות וכו'. ואם הוא מגביר עבודת האלוקים, ובוחר ביראתו, ובוטח בו בעניני תורתו ועולמו, סר מן הדברים המגונים, וכוסף למדות הטובות לא יבעט במנוחה, ולא יטה אל השלוה, לא ישיאהו היצר, לא יפת בכשפי העולם, יסתלק מעליו טורח הגלגול והסיבוב בהבאת טרפו. מפני הסתלקות שתי הפנים מעליו, הבחינה, והבעיטה בטובה, ויבואהו טרפו בלי טורח ובלי יגיעה כפי סיפוקו ומזונו, כמו שנאמר ''לא ירעיב נפש צדיק''. מדברים אלו למדים אנו שבעצם אין מחלוקת בין הרמב''ן לחובת הלבבות, אלא הכל תלוי בדרגת האדם. גם אם יאמרו שיש מחלוקת בינהם, זה רק לגבי כמות ההשתדלות שחייב אדם לעשות, ולא לגבי גדר הבטחון שהכל לפי חשבון מדוקדק.
פורסם בקישור הבא:
http://courses.jercol.macam.ac.il/62/halacha/hishtadlut/lesson11.html