|
|
| נשלח ב-17/4/2005 20:22 |
 |
| |
מהי דרך לימוד הגמרא האמיתית?
בס"ד ראיתי את דברי חד_וחלק שכתב :
יושבים 'בעלי התוספות'ולומדים דף גמרא,
אצבע אחת על הגמרא,האחרת על פירוש רש"י,
כך הם לומדים בשקידה והתמדה.
ופתאום,שאלה.קושיה.
פירושו של רש"י לא מתיישב להם טוב בשכלם
הם חושבים,מתעמקים,מתייגעים–אך לשווא
פירושו של רש"י לא מתיישב להם טוב בשכלם
הם מפרשים אחרת את דברי הגמרא.
לפעמים הפירוש שלהם הוא רק פירוש אחר בדברי הגמרא
לעיתים הפרוש שלהם מהווה שינוי מהותי מפירושו של רש"י
יש,והבדלים בפירושם הם בסיס להבדלים בפסיקה הלכתית.
כשלמדתי בישיבה הורו לי רבותי:
אם קיימת במוחך שאלה על דברי המפרשים, עליך לדעת,
שדבריהם – דברי אלוקים חיים,כך הוא ולא אחרת,
והשאלה שבמוחך,היא בעיה שלך, בשכלך,
עליך להעמיק, להתייגע ולמצוא דרך לפתור את השאלה שלך
אך אין בשאלתך נתינת מקום לשלילת דעת המפרשים.
גם הגרע"א, למרות שבעשרות מקומות נותר ב"צריך עיון גדול",המשיך ללמוד את דברי הראשונים באותה ארשת כבוד ורצינות.
ובעיקר,לא חלק על דבריהם.כי דבריהם,כך הוא ולא אחרת.
אז מהי בעצם דרך הלימוד האמיתית?
במקום שיש לתלמיד שאלה האם נכון וחובה למצוא דרך חלופית להבנת הגמרא?
או שעליו להמשיך ללמוד באותה דרך לא מובנית מבלי לנסות להמציא דרך חדשה?
למה 'בעלי התוספות',לא נשארו ב"צריך עיון גדול", וחיפשו דרך אחרת להבנת הגמרא?
פורסם בקישור הבא:
www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1345956
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2005 20:25 |
|
| |
בס"ד תגובתי לדבריו
דרך הלימוד האמיתית של התלמוד היא עיונית ולא חייבים לקבל את דברי רש"י כהלכה למשה מסיני,כי אם יש ספרי נגד פירוש רש"י אז הפירוש שלו יותר מחייב אותנו כי זה דברי תנאים כפי ששמעתי מרב אליהו רחמים זיני שליט"א רב הטכניון.ומי שרוצה לדעתיותר שיעייןבס''דרך-תבונות'לרבנו
הרמח"ל זצ"ל שמסביר את מבנה התלמוד ע"פ חכמת-האמת.עש"ה.
בברכה הצ' שי בוארון
פורסם בקישור הבא:
www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1345956
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2005 15:35 |
|
| |
בס"ד:תגובת וצדק
ראיתי מאמר מעניין של שלמה הבלין שטען שההבדל בין ראשונים לאחרונים הוא הדפסת הדפוס.
כל עוד לא הודפס הדפוס והיה לכל לומד תורה כמה גרסאות להכריע (ואפילו אצל הר"ן מצינו הכרעות גרסאות) נשאר הלומד ברובד ההבנה שלו מהי הנוסחה הנכונה ולכן ברובד של פירוש ישיר של הגמרא.
ברגע שהודפס הדפוס, הנוסחא התקבעה, ומעכשיו הדרך אל הגמרא היתה רק דרך המפרשים לא דרך היגיון הלומד. הנוסחא נקבעה, בעיקר לפי פירושים מסוימים (רש"י), ומכאן ואילך אין לך ללמוד אלא דרכם.
בכל אופן זה עדיין לא מנע מהפני יהושע להציע פרשנויות נוספות על פשט הגמרא.
ושמע האמת ממי שאמרה.
פורסם בקישור הבא:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1345956
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2005 08:41 |
|
| |
בס"ד:תגובת יהוסף
"ובקשר לפירושים חדשים,לא נמצא בדברי כל הראשונים והאחרונים מדורות קודמים שלא ניתן לפרש אחרת, אדרבא כל שאינו נוגע להלכה [שהוא עניין נפרד של "לא תתגודדו"] ביד האדם לפרש כל פירוש שירצה, ומאז ומעולם גם אחרונים ראו עצמם כמפרשים פירושים אחרים מדברי ראשונים משום שהיו טובים בעיניהם מפירושי קודמיהם, ראה תוי"ט נזיר ה',ה'."
פורסם בקישור הבא:
www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1345956
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2005 09:32 |
|
| |
בס"ד
דרך הלימוד האמיתית היא הבנת דבר מתוך דבר ולהדמות מילתא למילתא וישנם הרבה סוגיות בש"ס דלא איתפשטו ונשארו בתיקו ר"ת ת'שבי י'תרץ ק'ושיות ו'בעיות.ועל סוגיות אלו הכריע
בהם רבנו האר"י זלה"ה בספר ליקוטי הש"ס כפי הידוע שקיבל רבנו האר"י זלה"ה את קבלתו מרבו אליהו הנביא והוא התשבי
וזה הוא התירוץ לכל בעיות התיקו בש"ס שצריך להגיע לנ' שערי-בינה ע"מ לתקן את הקושיא בגמרא כי בזהר אמר במפורש
שכל התלמוד נאמר על רזין דאורייתא,ומכאן יובנו דברי הגר"א זלה"ה שתחלת ההשגה מתחלת מהסוד ואח"כ הדרש ואח"כ הרמז ואח"כ הפשט כי הפשט לא יופשט ,כי ע"י העסק בפנימיות-התורה יתבארו כל הספיקות שבש"ס תלמוד בבלי וירושלמי.
פורסם בקישור הבא:
www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1363932
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2005 12:05 |
|
| |
הדרך האמתית היא ללמוד ללמוד ועוד פעם ללמוד.
אינו דומה השונה.....
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2005 12:37 |
|
| |
בס"ד
חז"ל אמרו:"כי לא דומה השונה פרקו מאה פעם לשונה פרקו
מאה ואחד" ורבנו בעל הבן איש חי הסביר כי מי ששונה פרקו
מאה בגימטריא עולה ס"מ וע"י מאה ואחד מכניע את הס"מ.
בנוסף ידוע שמאה ואחד עולה בגימטריא מיכאל.
בברכת-התורה הצ' שי בוארון
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2005 01:49 |
|
| |
בס"ד
הגיע הזמן להחזיר עטרה ליושנה להתחיל לעסוק בלימוד תורת ארץ ישראל תלמוד ירושלמי אשר ידוע שהוא יותר גבוה מהתלמוד הבבלי שהעידה הגמרא בסנהדרין (דף כ"ד ע"א)במחשכים הושיבני כמתי עולם אמר ר' זירא זה תלמודה של בבל.
וחז"ל אמרו במדרש "וזהב הארץ ההיא טוב מאד" מלמד שאין חכמה כחכמת ארץ ישראל וכתב הראי"ה קוק זצ"ל שתורת ארץ ישראל עוסקת בכללות האומה ולא בעד הנפש הפרטית שזה ההבדל בין תורת חו"ל לתורת ארץ ישראל.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=5&topic_id=466032
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2005 01:58 |
|
| |
בס"ד
תגובת מיימוני:
שי
ברוך השב
אולי תבאר לי ולעניי הדעת אשר כמוני:
א.באיזה אופן התלמוד הירושלמי יותר "גבוה" מהבבלי? איך זה בא לידי ביטוי,למשל,בסוגיות השונות בשני התלמודים?
ב.מה ההבדל בין הנפש הפרטית לנפש הכללית, וכיצד זה בא לידי ביטוי בסוגיות שונות בשני התלמודים?
ההסבר הזה חשוב לי ולאחרים כמוני במאוד,כי אחרת נדמה לנו שאלו רק מילים שאין מאחוריהן מאומה,חלילה.
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=5&topic_id=466032
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2005 02:32 |
|
| |
בס"ד
מיימוני: הענין המהותי בתורת ארץ ישראל הוא שיש לה אויר מיוחד כפי שמבאר הראי"ה קוק זצ"ל במאמרי הראי"ה ח"א (עמ' 78-81) שהיא מסוגלת לרומם את כלל האומה (ואין אלו מילים חסרות משמעות חלילה וחס)אלא לקחת כל רעיון ולרומם אותו לא רק ליחידים ולהפוך כל רע לטוב ,זהו רעיון נשגב . בתלמוד הירושלמי יש מעלה של באירות סוגיות שלא נפשטו במהלך חשכת הגלות בתלמוד הבבלי ישנן הרבה סוגיות שנותרו בתיקו או עד שיבוא אליהו או סוגיא דלא איפשיטא,הרי שלפי הכללים שבידינו בוודאי יהיה לדברי הירושלמי משקל בהכרעת-הפסיקה.דבר נוסף מצינו שר' זירא אמר בסנהדרין (דף כ"ד ע"א) במחשכים הושיבני כמתי עולם זה תלמודה של בבל. ומצינו במ"א שר' זירא התענה ארבעים לשכוח את התלמוד הבבלי ע"מ ללמוד ירושלמי,זה מראה שלתורת ארץ ישראל ובכלל זה הירושלמי יותר גבוה מהשגת הבבלי. וחשוב מאד כיום לעסוק בנוסף ללימוד תלמוד הבבלי ללמוד את הירושלמי כדי לא להישאר בתורת חו"ל.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=5&topic_id=466032
תוקן על ידי - shay98 - 25/07/2006 14:15:23
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.
|
