מדוע שמואל הקטן תיקן ברכת-המינים?

בס"ד:מהפורום הדף-היומי
מדוע דווקא שמואל הקטן-הוא אשר תיקן את ברכת המינים ? רעיון יפה כותב הראי"ה קוק ב"עולת ראיה". אני מביא את הקטע המצ"ב,מחוברת של הרב אלון,מבוססת על דברי הרב.
לאחר עיון בתקליטור השו"ת-מצאתי רעיון דומה בשו"ת "קול מבשר"(לרב משולם ראט).
תנו רבנן: שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה. אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים ? עמד שמואל הקטן ותקנה. לשנה אחרת שכחה והשקיף בה שתים ושלש שעות ולא העלוהו (=מן התבה)..."

מה כל-כך קשה בברכת המינים שאף אחד לא יכול לתקנה ? מה מיוחד בשמואל הקטן שרק הוא יכול לעשות זאת ? וכיצד יתכן שלאחר שנה של אמירת ברכת המינים לא יכול שמואל הקטן להזכר בברכה שהוא עצמו תיקן, ושהוא אומר אותה כל יום שלש פעמים ? ובאמת, הייתכן שבכל בית-המדרש ביבנה לא היה אפילו אדם אחד שיוכל "להזכיר" לשמואל-הקטן את שכחתו ?!

ברכת המינים נתקנה כברכה של שנאה ומשטמה נגד המשומדים והמינים אשר רדפו את עמנו וביקשו למוסרו לשפלים שבאויבינו. אולי לכן - כך נדמה לנו - ניתן למצוא די בקלות מי שיתנדב לתקן את נוסח הברכה. (לכל היותר אם יטעה, יוסיף עוד "תעקר" או "תשבר" או "תמגר"...) כשביקש רבן גמליאל לתקן את ברכת המינים הוא חיפש אדם בעולם שאין בלבבו שום שנאה פרטית כלפי אויביו כאדם. אדרבה, הוא כאדם מלא אהבה לכל, ושנאתו היא אך ורק מפני שהם "משנאי ה'" ואת "משנאיך ה' אשנא" . אבל השנאה היא הרי תכונה אנושית-טבעית ומי יוכל לומר שהוא נקי ממנה ? עד שנמצא שמואל הקטן. שמואל הקטן הוא התנא היחיד בש"ס שמשנה שלמה שנאמרת בשמו אינה אלא צטוט מדויק וללא כל תוספת מדברי שלמה במשלי:-

"שמואל הקטן אומר: בנפל אויבך אל תשמח ובִכָּשלו אל יגל לבך..."

"שמואל הקטן אומר", פרושו, ששמואל הקטן היה "בנפל אויביך" מהלך, חי ונושם כל ימיו. רק אדם כזה אשר:-

"הסיר מלבבו כל רגש שנאה - גם לשונאי נפשו - כשיתעורר לתקן ברכה למינים, לא תמצא בה כי אם הרגשת לב טהור לתכלית הטוב האמיתי הכללי".
(הראי"ה זצ"ל, עולת ראי"ה, עיי"ש בהרחבה)

עתה אפשר לשער מה קרה בשנה האחרת. שמואל הקטן שכל תפילתו נבעה ממעמקי נפשו הטהורה, חש שהפעם גם בו התערב "כזית" של כעס, של שנאה אנושית כלפי אי-מי מאויביו המלשינים והמינים. בשעה כזאת, לא הרגיש שמואל-הקטן כָּשֵר לומר את ברכת המינים ולהתפלל על כליונם של הרשעים. ( ואם המצב הוא ששמואל הקטן לא יכול, האם ישנו מישהו בקהל שיוכל ?! ) אותה שעה "השקיף" שמואל הקטן בנפשו ובברכה, עד שמצא עצמו כָּשֵר להתפלל אותה. צא וחשוב על שתים ושלש השעות של מלחמת המוסר שהתרחשה באויר בית המדרש של יבנה. עד שיצאה הקריאה מפיו של שמואל הקטן ונאמרה בקול רם התפילה של מוסר המלחמה.
פורסם בקישור הבא:
www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1327850