בס"ד בעניין הארבע יסודות מס' שערי קדושה למוהרח"ו
זת"ל ח"א(שער ב')וז"ל:דע כי כל המדות הרעות מושרשות בארבע מדרגות נפש היסודית מצד הרע והקליפה אשר בה ולכן כל המדות רעות נחלקות לארבע מינים וזה פרטם:
יסוד האש ממנו נמשכת הגאוה הנקראת גסות הרוח להיותו
היסוד הקל וגבוה מכולם,ובכללה הכעס,כי מפני הגאוה
מתכעס האדם כשאין עושים רצונו ואילו היה שפל רוח ומכיר חסרונו לא היה מתכעס כלל,נמצא כי הגאוה והכעס מידה אחת
הם ,ותולדותיה שלוש .הקפדנות בלבו כי לולא הגאוה לא היה
מקפיד בלבו,כעניין שביארנו בעניין הכעס,ובקשת השררה
והכבוד להתגאות על הבריות ,והשנאה לזולתו על היותו גדול
ממנו וזה ענף מהגאוה גם כן.
יסוד הרוח ממנו נמשך דיבור הנק' שיחה בטלה לדברים שאין
בהם צורך כלל או נפשיי או גופני.ותולדותיו ארבעה.והן,
לדבר חנף ושקרים ולשוה"ר ולגלות שבחיו לבריות ולהתגדל בפניהם.
יסוד המים ממנו תאות התענוגים כי כן המים מצמיחים
כל מיני תענוג ,ותולדותיה שתים.החמדה לגזול ממון חברו ואשתו וכל אשר לו להתענג בהן.והקנאה,כי יקנא בחברו,
אשר לו מון רב וכיוצא להתענג בו.
יסוד העפר ממנו מדת העצבות בכל פרטיו ,ותולדותה(נ"א ותולדותיה)אחת.והוא העצלות לקיים התורה והמצות מפני
עצבונו על השגת קנייני הבלי העוה"ז או על היסורין הבאים
עליו ואינו שמח בחלקו בשום דבר גם עינו לא תשבע עושר.
נמצא כי אבות כל המידות הרעות הם ארבעה,הגאוה והכעס
הנכלל ומתדבק עימה,והשיחה בטלה,ותאוות התענוגים,והעצבון,
וארבעתם נמשכות מארבע קליפות היצה"ר שבנפש היסודית.
והפכם הם ארבע מידות טובות נמשכות מארבעה יסודות הטוב
שבנפש היסודית.והם,הענוה שהיא תכלית השפלות ומרחק מכל
מיני כעס הבא ע"י גאוה.והשתיקה כאילם לא יפתח פיו לבד
בעסק התורה ומצות או בהכרחי לקיום הגוף ולצורך כבוד
הבריות והמיאוס בכל תענוגי הגוף ומותריו המוכרחים.
והשמחה התדירית בחלקו ,כי כל דעבדין מן שמיא לטב ,וגם לזרז עצמו בתכלית השמחה בעבודת קונו וכמ"ש 'שש אנכי על
אמרתך כמוצא שלל רב'(תהלים קי"ט)וכמו שאמרו רז"ל 'ועשה
תורתך קבע ומלאכתך ארעי'.נמצא כי בהיות המידות הרעות
קבועות באדם נמנע הוא מלקיים התורה והמצוות ,וגם אם
יקיימם יהיה זה שלא לשם שמים ובטורח גדול,ועליו נא'
(משלי י"א)'נזם זהב באף חזיר'וגו',כי עוד טומאתו בו
מלובש תוך הקליפות וכמו שאמרו רז"ל (יומא ע"ה ע"ב)
'זכה נעשית לו תורתו סם חיים לא זכה נעשית לו סם המוות,
וכאשר יתגבר על יצרו וילחם בו ויסיר מעליו מידותיו
הרעות ע"י טורח ויקיים התורה והמצוות יקרא צדיק גמור
ירא שמים וגיבור הכובש את יצרו ,וכאשר יתנהג ויורגל
יותר בזה עד אשר יוסרו מעליו כל המידות הרעות לגמרי
ולא תתאוה להם נפשו כלל ויקנה המידות הטובות בקניין
הטבע ולא יצטרך ללחום עם היצה"ר כי גופו ונפשו היסודית
מנוקים מכל סיג החומר (נ"א האמור)כמ"ש במשה (שמות ג')
'של נעליך מעל רגליך'כנז' בס' התקונים (תיקון ל"א ותיקון
מ"ח),אז יתלבשו בו ארבע אותיות ההוי"ה ,ויהיה כסא
קדוש למרכתו ית' ,וזה האיש נק' אוהב את המקום מאהבה
ונק' חסיד גמור השלם בכל מיני השלמות.'עכ"ל הטהורה.
 |
|
|
