הזהר :ההולך ד' אמות ללא נט"י חייב מיתה

בס"ד
דגים שאל:
למה אין החברים מתייחסים לשאלה הגדולה והקשה שנחשפה בנושא שלפנינו,שמדובר פה כה הרבה בדברי זוהר,ואינם מצויים בזוהר שלפנינו? וכפי שכבר העיר על כך הרחיד"א בברכי יוסף.אע"פ שיש סימן מיוחד על כך, סימן ד,לא יכלו הפוסקים להמתין והעירו על כך מיד בפתח השו"ע בהערות לסימן א (הבאה"ט,השע"ת והמשנ"ב, הערה שניה...).אמנם כמובא בשע"ת בשם ברכ"י בשת תול"י מדובר במיתה ביד"ש ולא חיוב מיתה ביד"א.אגב,יש רבים הטועים וסבורים שהרשב"א הנזכר שם הוא מן הראשונים,אך הכוונה היא לתנא שנזכר בברכות.
השאלה היא כיצד יש מובאות מן הזוהר,ואינן מועטות, שאינם נמצאות בזוהר? האם הזוהר אינו שלם? בענין השלמת ק"ש לרמ"ח,למשל,מובא קטע שלם של זוהר שאינו בזוהר (שו"ת הרדב"ז).ואם יתגלה בכ"י ספר שיהיו בו הקטעים הללו,יתגלה ספר זוהר חדש? האם יתכן כזאת על המשנה,או התלמוד,או אפילו הרי"ף והרמב"ם,הטור והשו"ע,שיובאו מהם דברים שאינם בהם,ובכ"ז יתייחסו אליהם כאל דברי הספר? ומה בדבר השנויים שבין שני הדפוסים הראשונים (מנטובה וקרימונה) של הזוהר,האם נבדקו השנויים,ומה פשרם (למשל באחד מהם יש הקדמה ובאחר ההקדמה כלולה בתוך הספר עצמו).
התשובה לשאלתו של דגים נעוצה בהבנת השתלשלות נוסח הזוהר. מעולם לא היה נפוץ בישראל נוסח אחיד ושלם של ספר הזוהר, ולו מכיון שהוא עצמו אינו ספר אחיד ושלם, אלא אוסף מאמרים וחיבורים, לדוגמא: האידרות, רעיא מהימנא, סתרי תורה, תיקוני זוהר (שהוא ללא ספק חיבור אחיד ורציף), ועוד, ואף בזוהר עצמו שי הפניות לחיבורים שאמורים להיות כלולים בו ואינם בידינו.
בצורה זו של קונטרסים קונטרסים של מאמרים וחיבורים, מהם גדולים ומהם קצרים נפוץ הזוהר בישראל מראשית האלף הנוכחי ועד להמצאת הדפוס.
במנטובה ובקרימונה פעלו שני בתי דפוס שהעסיקו תלמידי חכמים בעריכת הספרים לדפוס,ושניהם שמו להם למטרה לקבץ את ספר הזוהר אל פונדק אחד ולסדרו כדבעי.לצורך זה אספו בשקדנות את כל כתבי הזוהר שהגיעו לידם וסידרום על פי הבנתם,מתוך תפיסה שמדובר בחיבור רציף,אלא שחלקים רבים סודרו בצורה שונה,מה עוד שבדפוס קרימונה כללו בתוך ספר הזוהר מאמרים רבים מספר הבהיר ועוד,שעל פי הבנתם היו שייכים לעניין.
מדפיסי מנטובה וקרימונה הוציאו את מהדורותיהם בשנת שי"ח-ש"כ,ולאחר מספר שנים הודפס אוסף מאמרי זוהר נוסף בשם "זהר חדש",ועוד השמטות והוספות בדפוסים נוספים.
כללו של דבר:עד אשר יבדקו וימופו כל כתבי היד של ספר הזוהר למחלקותם,יסודרו לפי ענייניהם, ויועמדו כל אחד במקומו,אי אפשר לדון שום דבר ממה שמצוטט ולא נמצא לפנינו.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1452377