| נשלח ב-25/7/2005 00:49 |
|
| |
ההבדל בין נבואה לחכמה ?
בס"ד:
שאלת אור בערפל:
נושא זה הוא נושא שעדיין לא הצלחתי להבין לאשורו, ובהתקלי בו מדי פעם בצורה מרוכזת בלימודי, אני מגלה שחסרה לי בהירות על ההבדל המדויק:
מה ההבדל העקרוני והמעשי בין חכמה לנבואה?
האם רק העדר תהליך סיבתי לידיעה ברורה הוא ההבדל?
מה בטל כשבטלה הנבואה?
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=207880
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2005 00:52 |
|
| |
בס"ד
תגובתי לעניין:
מהר"ל מפראג זצ"ל מבאר את מה שאמרו חכמים
(ב"ב י"א ע"א)חכם עדיף מנביא ,וביאור זה כי הנבואה דומה בדבר לחוש העין שירגיש המוחש מבחוץ, ואף אין כי הנבואה היא של הנביא שהוא כח המדמה או מה שהוא הכח המקבל הנבואה,שהוא מתדבק בדבר שהוא מתנבא עליו ,ומפני זה יותר עדיף החכם ,אשר הוא משיג ויודע הדברים הנעלמים ומוציא אותם בשכלו עצמו ,ומפני ההבדל הזה יקרא הנביא רואה או חוזה,כי דבר זה נבדל מן האדם,ולפי שהוא נבדל לגמרי מן האדםלא תפול הנבואה בו,שכבר אמרנו כי הנבואה צריך להתדבקות מבחוץ במה שהוא מתנבא עליו,ולכך עוה"ב והשארת-הנפש יתבאר יותר בחכמה,שהחכם משיג הדברים הנעלמים יותר
ממה שיתבאר בנבואה ,לכך חכם עדיף מנביא מה שהוא יכול להשיג דבר שאי אפשר בנבואה,ועיין בהקדמה ראשונה לס' גבורות ה'.עש"ה.מכאן רואים שאדם יכול להשיג בחכמה יותר מדרגתהנבואה ולהבין עניינים מה שאי אפשר בנבואה עניין עוה"ב והשארת הנפש,לכן הנביאים נתנבאו לימות המשיח אבל לעוה"ב "עין לא ראתה אלקים זולתך".
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=4&topic_id=207880
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2005 00:54 |
|
| |
בס"ד:
תגובת יצחק_יונתן:
מורה נבוכים ח"ב פל"ב:
"השקפות בני אדם בנבואה כהשקפותיהם בקדמות העולם וחידושו,כוונתי בכך כי כמו שאותם אשר נתברר אצלם מציאות ה' יש להם שלוש השקפות בקדמות העולם וחידושו כמו שביארנו,כך גם ההשקפות בנבואה שלוש.
ולא אתעכב על השקפת אפיקורוס מפני שאינו סובר מציאות ה' כל שכן שיסבור נבואה, אלא מטרתי להזכיר השקפות מאמיני ה'.
ההשקפה הראשונה היא השקפת המון העמים הקדמונים מאותם המאמינים בנבואה,וגם מקצת המוני אנשי תורתנו סבורים כן, והיא שה' יתעלה בוחר מי שירצה מבני אדם ומנבא אותו ושולחו,ואין הבדל אם היה אותו אדם לדעתם חכם או סכל, גדול בשנים או צעיר בשנים, אלא שהם מתנים בו גם הגינות מסוימת וכושר מידות לפי שבני אדם לא הגיעו עד כדי כך לומר כי ה' מנבא אדם רע,אלא שיעשהו הגון תחילה כפי השקפה זו.
וההשקפה השניה השקפת הפילוסופים,והיא,שהנבואה שלמות מסוימת בטבע האדם,ואותה השלמות לא תושג לאדם אלא לאחר הכשרה להוציא מה שבכוח המין אל הפועל אם לא יעצור בעדו מעצור מזגי או סיבה חיצונית כל שהיא,כמשפט כל שלמות שמציאותה אפשרית במין מסוים,אשר לא תתכן מציאות אותה השלמות במלואה ותכליתה בכל פרט מפרטי אותו המין, אלא בפרט מסוים בהחלט,ואם הייתה אותה השלמות ממה שדרוש בהשגתה למוציא הרי לא יתכן בלי מוציא.
ולפי השקפה זו אי אפשר שיתנבא הסכל,ולא שהאדם ילון בלתי נביא וישכים נביא כמי שמוצא מציאה.
אלא יהיה הדבר כך,האדם החסיד השלם בהגיונו ובמידותיו, אם היה כוחו המדמה בתכלית השלמות האפשרית,והתכונן ההתכוננות אשר אשמיעך, הרי זה מתנבא בהכרח,לפי שזה שלמות הוא לנו באופן טבעי.
ולא יתכן לפי השקפה זו שיהא האדם ראוי לנבואה ויתכונן לה ולא יתנבא, כמו שאי אפשר שיאכל האדם הבריא במזגו מזונות חשובים ולא יתהווה מאותו המזון דם טוב,וכיוצא בזה.
וההשקפה השלישית והיא השקפת תורתנו ויסוד שיטתנו,והיא בעצם דומה להשקפה הפילוסופיה הזו,זולתי בדבר אחד,והוא, שאנו סוברים כי הראוי לנבואה המתכונן לה אפשר שלא יתנבא וזה ברצון אלוהי, וזה לדעתי כעין כל הניסים ונוהג כמנהגם, והרי הדבר הטבעי שכל מי שראוי כפי טבעו והוכשר כפי חינוכו ולימודו יתנבא,והמנוע מכך הרי הוא כמי שנמנעה תנועת ידו כירבעם,או נמנע מלראות כחיל מלך ארם כאשר בקשו אלישע."
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=4&topic_id=207880
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2005 00:58 |
|
| |
בס"ד:
תגובת שלמה ל.
ראיתי להוסיף קטעים מדבריו של ראי"ה קוק מתוך ספרו 'אורות' בעניין.(הפיסוק שלי,בהשמטת חלקים)
קטע מעניין לדעתי,מאוד אופייני לכתיבתו בין בתוכן בין בצורה."חכם עדיף מנביא"
בנוהג שבעולם,המשוררים והמליצים מתארים יפה את הדרת החיים בכלל,את כל פינותיהם היפות,ביחוד הכוללות זרם רב וטל-חיים מרובה.הם יודעים להציג גם לראווה את הכיעור הכללי של הקלקולים שבחיים ולמחות נגדם בכל תוקף.
אבל, לחדור לתוך-תוכם של כל הגורמים הפרטיים,איך מכשירים את החיים ומעמידים אותם על הבסיס הטוב ואיך משמרים אותם מכל קלקלה גם קטנה שבקטנות, שסופה להעלות שרטון גדול ולהרוס הרבה מאוד,דבר זה-אין לו עסק עם כח המדמה החם והעז, כי אם עם החכמה המדייקת.כאן תחל עבודת הרופאים,החסכנים,המודדים,השופטים וכל החכמים המעשיים. ....
השערות הדקות,שמהן מצטרפות עבות העגלה של החטאת...אלה המה המסתרים הצפונים מעין כל נביא וחוזה. המצוות המעשיות כולן ופרטי הלכותיהם, בכל דיוקם הנמרץ, איך בהמשך הזמן ע"י קיומם ותלמודם, הרגלם וחיבתם, יצא הנועם הפנימי החבוי בהם, וזרם החיים האלהי הטהור יגרש בעוזו את חשכת עבודת אלילים מבלי תוכל עוד קום, ואיך העזיבה האיטית המזלזלת במעשים, בענפים ודיוקים, מפתחת דרך של הרס, מאבדת את הכלים שבהם יקלט הרוח העליון, וממילא יצר לב האדם, הדמיון המתעה המלא ציצי זוהר מבחוץ ואבק רעל מבפנים, הוא הולך ועולה מאליו- דבר זה לא ניתן לנבואה בכלל, לנבואה של אספקלריא שאינה מאירה.
אמנם ניתן לנבואתו של שמה, אותה הנבואה של פה אל פה, של אספקלריא המאירה, שרק היא יכולה לראות עוזם של הכללים ודיקנותם של הפרטים כאחד. אבל לא קם כמוהו, "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ד' פנים אל פנים". והוצרכה עבודת הכללים להמסר לנביאים ועבודת הפרטים לחכמים.
וחכם עדיף מנביא. מה שלא עשתה הנבואה בכלי מלחמתה החוצבים להבות אש לבער מישראל עבודת אלילים ולשרש אחרי עיקרי ההשפלות היותר גרועות של עושק וחמס, של רצח וזימה, רדיפת שוחד ושלמונים, עשו החכמים בעבודת התורה, בהעמדת תלמידים הרבה ובשנון החוקים הפרטיים ותולדותיהם. "הליכות עולם לו"- אל תקרי הליכות אלא הלכות.
במשך הזמן הרב נתגבר עסק החכמים על עסק הנביאים והנבואה נסתלקה, ארכו הימים והכללים החלו להתרופף, נבלעו בפרטים ולא יראו חוצה. על כן באחרית הימים, שצמיחת מהלך שיבת אור הנבואה תתחיל להופיע, "אשפוך את רוחי על כל בשר".אז שנאת הפרטים תתגבר:"חכמת סופרים תסרח,ואנשי הגבול,אלו ת"ח שמשימים גבול לדבריהם,ילכו מעיר לעיר ולא יחוננו"- עד אשר לא כפרי בוסר,כ"א כבכורים מלאים טל וחיים יצאו הניצוצות של התחלת אור הנבואה מנרתיקם,וזו,תכיר בכללה את גודל פעולת החכמה ובענוות צדק תקרא:חכם עדיף מנביא...
------------------------------
אל תאמר לכשאפנה אשתנה
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=4&topic_id=207880
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2009 03:57 |
|
| |
בס"ד
בחכמה רואה דברים ברורים כשמש בנבואה צריך פירוש לדברים כי יש נבואות שבאות בדרך משל !
|
|
|
|
|