בראשית פרק ו' פסוק ט': "אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדרתיו, את האלקים התהלך נח".

נשאלת השאלה, מדוע כאשר באה התורה לספר לנו על תולדות נח, מספרת לנו על צדקותו של נח, שהרי היה עליה לספר לנו על בניו?

רש"י במקום: ללמדך, "שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים".

יסודות בלימוד פנימיות התורה

 יש להבין זאת על דרך העבודה, אב ובן נקראים סיבה ומסובב. כל אב הינו סיבה לתוצאה, הנובעת ממנו. את סיבת הדבר נהוג ללמוד בבחינת זמן. דהיינו, שהסיבה נמצאת בעבר והתוצאה בעתיד. אך אנו נלמד זאת בגוף אחד בזמן אחד. כפי שאומר בעל הסולם (חלק ז' או''פ אות י') "באופן ששלשלת הזמן המצויה לנו בעוה''ז מבחינת היה והווה, נמשך לנו מהעליונים מכח פנימיות וחיצוניות, שמה שהיה, נמשך מפנימיות, ומה שהיא בהווה נמשך לנו מחיצוניות, והחיצוניות היא תמיד מגולה לנו בעוה''ז, והפנימיות נסתר ממנו ולא משמש לנו כלום, אלא שעתיד להגלות לנו לעתיד לבוא בגמר התיקון". דברים נפלאים אלו של בעה''ס, פותחים לנו אפיק חדש של נקודת ההסתכלות על הווה ועתיד, על פנימיות וחיצוניות, ועל סיבה ומסובב שהקשר ביניהם, הינו קשר של שורש וענף. כל הרוצה לראות את התורה בפנימיותה חייב להפנים ידיעה זאת לכל אורך ורוחב לימודו, שהרי כל לימוד של פנימיות התורה, מבקש להתעלות מעל מימד הזמן.

"כל פעולה שבעולם, הערכתה היא לפי ערך התכלית שמביאה". (פרי חכם א' עמ' קל''ה). כן גם פעולתו של אדם נבחנת על פי התכלית, שהיא מביאה. אם פעולתו מנוגדת לתכליתו, מוערכת היא כדבר שקר. אם מקרבתו לתכליתו, מוערכת היא כדבר אמת. הוא הכתוב (שמות כ"ג, ז') "מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג, כי לא אצדיק רשע". אם התולדות של מעשי האדם מקרבים אותו לתכליתו, נקרא אדם זה צדיק. אם מרחיקות אותו מתכליתו נקרא רשע.

עוד נאמר, שהבחנתנו בין צדיק ורשע נבחנים על פי צורת ההתייחסות למעשיהם. רשע שאיפתו לדברים גשמיים, דברים חיצוניים, דברים חולפים. בהכרח שבמקום זה מוצאים אנו תולדותיו, דהיינו תולדות גשמיים, ילדים גשמיים. צדיק, שאת תכלית מעשיו מבקש הוא ברוחניות, גם תולדותיו יהיו ברוחניות,  הם אלו שיהיו נקראים  מעשים טובים.

עוד יכולים אנו לבחון את האדם, אם צדיק הוא אם לאו, לפי תולדותיו. אם תולדותיו, דהיינו התוצאות של מעשיו, הם כדי להשפיע נחת רוח לבורא, מבינים אנו, שאב זה הינו צדיק. אך אם תולדות המעשים הם רק לקבל לעצמו, אז ודאי נאמר, שהאב הוא רשע.

מובן, שאותנו לא מעניין נח, שחי לפני אלפי שנים, אלא נח המצוי בתוכנו עכשיו. הוא שאמרנו, שכל התייחסותנו היא מעבר לזמן. כך לפחות צריכים להשתדל, אם רוצים לגעת ברובדים , המנסים להתעלות מעל תפיסות גשמיות. גם צריך לכוון את זו ההסתכלות, שתהווה נקודת ציון בעבודה של אדם על עצמו.

אם רוצה האדם להיות צדיק, דהיינו להצדיק את בוראו, זאת יכול הוא לעשות רק אם יחפש תולדות רוחניים, שיהיו בעל מנת להשפיע נחת רוח לבורא. כן יגלה מתוכו אבות ראויים לכל פעולה. הם הנקראים סיבות פנימיות, שאולי רדומות בו, אך צריך הוא לעוררם, כדי שהן תהיינה סיבות לפעולתו ולא ח"ו סיבות גשמיות. גשמי הוא הרצון לקבל לעצמו. הרבה פעמים, אין האדם שם לבו למקום ממנו נובעות פעולותיו. ראוי הוא לעשות כן, שהרי דרך זה יכול הוא לבחון נכונות מעשיו ולכוונם.

להורדת השיעור לחץ כאן

הרב אדם סיני

הרב אדם סיני למד בבית מדרשו של הרב ברוך שלום הלוי אשלג זצוק"ל, בנו בכורו וממשיך דרכו של בעל הסולם.

בעברו עסק הרב בתורות המזרח, הקבלה הנוצרית והאיסלם. בשיעוריו פונה הרב לנפש האדם פנימה ומעורר אותו לשאול שאלות בכדי להתקדם בעבודת ה'. 

בפרושי הרב על התורה והתפילה, נוגע הרב בנקודות מודעות פנימיות ביותר של האדם ומעלה אצלו את נקודת המודעות העצמית לרמה גבוהה מאוד.

הרב נותן הגדרות מאוד מדויקות לנושאים רבים השנויים במחלוקת: מהי הגשמיות והיחס הנכון אליה, מהי בחירה, הכל צפוי והרשות נתונה, מה זה נס, כיצד בודקים מהי האמת וכו'... 

הרב מפרש את התורה כאמצעי לתקן את פנימיות האדם כדבר שנוגע לנו כאן ועכשיו ועונה לשאלות כגון: מיהו פרעה שבתוכי? מי זה בלעם? איך מתמודדים איתם ומהם הפיתויים שהם מנסים לפתות אותנו לסור מן הדרך. 

לרב מגוון שיעורים במגוון נושאים כמו פרשת השבוע על פי פנימיות התורה בדרך תיקון האדם, תפילה כעבודת נפש של האדם, שיעורים כלליים, כמו מהו דמיון, מהי גשמיות ורוחניות, צורות גאומטריות כהקבלה לנפש האדם, מערכת החושים של האדם, זוגיות ועוד נושאים רבים המקיפים את אדם. 

השיעורים פונים לקהל רחב ואיכותי המעוניין להתקדם ברמת המודעות שלו ולקבל כלי הסתכלות והתבוננות על העולם במבט הרבה יותר עמוק מהשטחיות הרווחת כיום.