מסר מילד אוטיסט - אפרים אביאני, בתקשור שנערך עימו בחול המועד פסח תשס"ט.
הילד העביר מסר ארוך ומפורט על המצב של עם ישראל.
למרות שמלכתחילה התקשור נערך רק כדי לדבר על עניינים אישיים, הילד העביר מסר ארוך ומפורט על המצב של עם ישראל.
מומלץ מאד לקרוא ולהפנים. אין במסר גילוי עתידות, אבל בהחלט כיוון לאן הדברים מתגלגלים.
יש רשות להעביר, להעתיק ולפרסם בכל דרך.
תקשור שנערך עם הילד אפרים אביאני ב-י"ח ניסן, חול המועד פסח תשס"ט
ש. חג שמח ומועדים לשמחה
ת. חג כשר ושמח. לצערי, אני לא יכול לשמוח כמותכם. גם בגלל מצבי הגופני וגם בגלל מה שאני
רואה. יש קיטרוג עצום על עם ישראל להאבידו כולו.
ש. הרי ישנה הבטחה כי עם ישראל ישאר לתמיד ?
ת. גם להבטחה הזו ישנם סייגים. אם מקבל המתנה מוותר עלי''ה – הרי שאין כח בעולם שיכול להכריח אותו לקבל אותה. מתנה מקבלים רק מרצון. הבטחת השם לעמו ונתינת התורה וארץ ישראל הינה בבחינת מתנה מאבא לבן, אולם אם הבן מוותר עליה ועוד זורק אותה על האבא ויורק לאבא בפנים – יש לאבא זכות לחזור בו. אני מציע לא להסתמך על נימוק זה. גם הצדיקים בשמים
כבר מבינים שלא זה מה שיציל את המצב.
ש. על מה הקיטרוג ?
ת. על מה לא ? על החילוניים הרי אין בכלל מה לדבר. אין עבירה ותועבה שלא עושים. אם זה שפיכות דמים והפלות שדינן כרצח ממש ונערכות בארץ הקודש לאלפים ורבבות, אם זה רמיסת השבת, אם זה אכילת טריפות ונבילות. אם זה מאות אלפים זוגות שחיים באיסור - בלי חתונה, בלי טהרה, עם בני זוג לא יהודים והורסים את הבסיס לקיום העם. אם זה בגילוי עריות ותועבות שעושים בגלוי ועוד מתהדרים בכך במיצעדים ומקבלים תמיכה מהממשלה ומחיאות כפיים מהציבור והתקשורת. ישנה
התעלמות כללית מהתורה והמיצוות.
רק בשבת האחרונה [שבת חול המועד - י.א.] יצאו מאות אלפים "לחגוג" את החג עם מכוניותיהם תוך רמיסת השבת והחג בצורה פרועה ומשוקצת. מאות אלפי ילדי ישראל מקבלים חינוך משוקץ של כפירה ולעג לתורה ולמיצוות וגדלים כגויים לכל דבר.
לבוש בנות ישראל ברחובות ובפרהסי''ה או יותר נכון חוסר הלבוש ממש מבהיל. ואני לא מדבר מה קורה בים ובחדרי חדרים.
גם במיצוות שבין אדם לחברו, כמתוקנים שבגווים – אינם שומרים. תאונות דרכים במידה שכמעט לא קיימת באומות העולם ושדינה כמעט כרצח, אוי לו לזקן שנקלע לבית חולים, לא מטפלים כלל כי חבל להם על הכסף, ולפעמים גם הורגים אותו בידיים ממש.
בתי המשפט מלאים במאות אלפי משפטים המעידים על גודל המחלוקת והקנאה והשנאה והשקר והגזל שקיימים פה בין אדם לחברו.
החילוניים מתעלמים כליל מהשפע הגדול שהקדוש ברוך הוא השפיע לעמו שעה שבכל העולם מצוקה קשה . לוקחים בשתי ידיים את כל הברכה – ויורקים לנותן בפנים.
אבל גם על החרדים והדתיים הקיטרוג עצום. כל התנהגותם סטתה מרחק גדול מיהדות אמיתית כפי שהשם רוצה. תחת לאזן במעט את התנהגות החילוניים - הם עוד מוסיפים משקל לצד החובה והקיטרוג. הם ממציאים כל מיני חומרות במקום שהשם לא ציווה וכל מיני קולות במקום שהשם אסר. התורה נהפכה לפלסתר [? י.א.] ממש על ידם. חומרות מגוחכות מחד ורמיסת איסורי תורה מפורשים מאידך.
אני יכול לכתוב יום שלם ואתם כבר תתעייפו מלכתוב ועדיין לא אגיד את כל מה שיש בשמים נגדם.
אני חייב להדגיש שישנם מעטים שעושים את רצון השם בשלימות או כמעט בשלימות, אבל הם רחוקים מאד מלהטות את המאזניים לצד הזכות. באופן אישי בוודאי השם לא ישכח אותם וישלם להם שכר טוב, כאן או בעולם האמת.
עוד דבר חשוב שצריך להגיד, רבים מהחרדים אינם עושים זאת "להכעיס" אלא כבר ניגררים אחרי האווירה הכללית והמנהג הכללי. אבל זהו תרוץ קלוש שלא יתן להם הרבה סיכוי. השם נתן להם מוח ושכל וספרים קדושים והם צריכים להבין מדעתם מה זה רצון השם ומה זה המצאה וזיוף של כל מיני אינשי דלא מעליא שממציאים חומרות וקולות - לא כדי להיות אהובים לפני השם אלא כדי להתהדר בצדקנותם לפני אנשים ולהעשות לרבנים, למנהיגים, ראשי קהל, לזכות בשידוך טוב וכדומה. אבל ניחא לאותם חרדים בהצגה הזו ולכן הם ניגררים אחרי''ה ולכן התרוץ שהם ניגררו לא יעמוד להם.
ש. בכל זאת האם אפשר לפרט מה הטענות נגד הדתיים – אולי אפשר עדיין לתקן ?
ת. אני אגיד רק כמה דברים כי אי אפשר לפרט הכל. בענין כל כך חשוב של "ציפית לישועה" הם רחוקים מאד ממה שצריך להיות. אין אפילו מנין של יהודים שמצפים ודורשים גאולה כפי שצריך. כל התפילות שלהם - ולירושלים עירך ברחמים תשוב, שיבנה בית המקדש – זה הכל מהפה ולחוץ. בלב הם לא מרגישים שום געגוע לשכינה, לבית המקדש, למשיח. לא איכפת להם לחזור על התפילות עוד הרבה שנים אם רק יש להם אוכל ובית ובריאות ולא שואלים את עצמם מה קורה, למה לא נענים, מה אפשר לעשות. לא מצטערים שבזמן כל כך זכאי כמו חודש ניסן, ופסח, ומוצאי שביעת – ועדיין לא רואים מאומה.
לא איכפת להם למסור אפילו את ירושלים לערבים אם רק יתנו להם עוד קצת כסף לישיבות.
לא חשים שום השפלה ועלבון כאשר עומדים בכותל למטה – והערבים למעלה בקודש הקודשים. כאשר סיסרא בושש לבוא – עמדה אמו על יד החלון ובכתה – למה הוא מאחר, פה אין מנין יהודים שעומדים בחלון ומחכים ובוכים – נו, נו, אפוא הוא, למה מתעכב, אין.
כאשר ילד שלהם מאחר בחמש דקות מיד רצים לחפש אותו, אבל את המשיח שמתאחר כבר הרבה אחרי זמן "בעיתה" אין מי שיחפש.
לא מרגישים בכלל שחסר. לא מבינים בכלל מה פרוש ימות המשיח. אם מישהו מדבר איתם על גאולה ומשיח הם חושבים אותו לחסר דעת ומוזר. זה כלל גדול בשמים – לא נותנים אם לא מבקשים, וכאן אין מי שיבקש באמת וזה גורם קיטרוג גדול בשמים נותן כח לס"א לטעון נגד הגאולה.
ענין אחר שגורם לקיטרוג ולהסרת השכינה זה ענין הצניעות בלבוש. גם כאן סטו החרדים, לא כולם אבל חלק גדול, ממה שנדרש מיהודי. גם הגברים ובעיקר הנשים. יהודי צריך להתלבש מכובד - אבל צנוע. אם אשה לבושה שמלה ארוכה אבל בצבע אדום עם כל מיני דוגמאות – אז השמלה הארוכה הזו איננה צניעות אלא פריצות. נשים חרדיות מוציאות הון רב, שלעיתים אין אותו לבעל, כדי לקנות שמלות וחולצות וחליפות הכי מודרניות עם דוגמאות וצבעים ופיתוחים שמושכים את העין.
אופנה חרדית - זה תרתי דסתרי וכשיש לזה עוד הכשר מהודר – אז בשמים מתפוצצים מכעס.
וכשהגברים הולכים ביום חול לבושים כחתן בחופתו עם הכובעים וחליפות ונעלים ושעון וטלפון הכי יקרים – ועוד לקרוא לזה לבוש חרדי - זו עזות כלפי שמים. כתוב שצריך ללכת נקי, ללא רבב, אבל מהיכן למדו מזה שצריך ללכת מהודר. גם את הילדים והילדות מרגילים מקטנות להתהדר .
ובאותו ענין – הפאות הנכריות. פעם הפאות היו פשוטות וצנועות. כל אחד ראה שזה פאה. היום הגאווה של האשה היא שלא מבחינים שזו פאה וחושבים שזה השיער האמיתי . האם לזה אפשר להתחיל לקרוא לזה צניעות. הרי ברור שיש כאן סילוף נורא של הכוונה. גם הכובעים נהפכו לתצוגת אופנה, בדוגמאות וצבעים וקישוטים כדי ללכוד את העין – ההפך הגמור מהכוונה של ההלכה.
חלק נכבד של הגברים והנשים והילדים החרדים הולכים לבושים כך וגורמים לכעס גדול בשמים.
כל הענין הזה גורם להרחקת השכינה וכעס גדול ומביא צרות ופורעניות. ואין מה לדבר שמרחיק את הגאולה.
ענין אחר שגורם לנו בעיות קשות זה הצניעות בהתנהגות. אני לא אפרט הרבה רק אומר שבשמים אין דבר נסתר ושם יודעים כי הרבה מצאו לעצמם קולות שאין להם שום סמך ושאסורים באיסור תורה. נגיעה בזמן שאסור, הבטה על מקומות שאסור ועוד ועוד. ישנו תרוץ נפוץ מאד ש-אם לא זה – אז אעבור על דברים חמורים יותר. ברור שתרוץ כזה לא יציל מעונש קשה. גם בין בחורים
נעשים מעשים קשים והרבנים מתעלמים ושותקים.וראו בו מקולקל. והכל מנימוקים מסולפים של הלכה כביכול.
החרדים מעולם לא עשו חשבון נפש – אולי אשמים אנחנו.
הם מאשימים את כל העולם בשואה – רק לא את עצמם. גם שם סילפו את ההלכה כמו כאן עכשיו.
וגם היום חלק נכבד מהם מואס בארץ ישראל, למרות שאפשר ומצוה לעלות לארץ, עקב נימוקים של הלכה כביכול. אבל האמת היא שזה בגלל נוחיות אישית ורדיפת ממון ותאוות.
הלבשת תאוות ונוחיות בנימוק של שמירת תורה והלכה מכעיסה מאד וגורמת כעס גדול. גם מעכבת את הגאולה ונותנת כח לס"א לטעון שאינם חפצים בגאולה.
גם המנהיגים והנציגים לא מענין אותם ארץ ישראל. לא איכפת להם שימסרו כל הארץ לגויים אם רק יתנו כסף לישיבות ולילדים. לא רוצים להבין כי לימוד מכסף כזה של מכירת הארץ לא שווה מאומה והולך ישר לפה הס"א.
גם הילדים שנולדים כביכול לקיים המיצווה אבל בלב הכוונה היא לחיות מכסף שיביא הילד [כנראה הכוונה לקיצבאות בטוח לאומי –י.א.] וחלק גדול מהילדים נולדים גם או בעיקר בגלל כוונה כזו, זה רע מאד בעיני שמים. ובנוסף לזה- שעוד מוכרים את ארץ ישראל כדי לקבל עוד כמה שקלים עבור הילד - זה נורא מאד.
ש. [מאורח] האם גם חסידי חבד לא מצפים למשיח כמו שצריך?
ת. איתם יש בעי''ה קשה אחרת. הם כבר החליטו בשביל השמים מי המשיח.
אם יתברר להם שזה לא מי שהם רוצים אז הם עוד יסקלו אותו.
מצבם קשה מאד. צאן בלי רועה. ממציאים מדעתם דברים.
ש. אז מה לעשות כדי להציל את המצב ?
ת. אין מה לעשות. זו תשובה מפחידה, נכון ? אבל אמיתית. גם לפני השואה היטלר הכריז מעל כל במה מה בכוונתו לעשות ליהודים – וזה לא עזר כלום. אף אחד לא הפנים את האזהרה. גם היום קם צורר שמכריז ברור מאד מה בכוונתו לעשות ליהודים – ואף אחד לא זז !
הקדוש ברוך הוא לא ברא דבר בחינם בעולם.
כנראה שבקרוב יעשה שימוש בכל כלי המשחית האיומים.
אין מנוס מלהודות שעם ישראל נכשל בתפקידו.
ש. אז הכל אבוד ? אין תיקווה?
ת. חלילה. אנחנו חייבים לעשות את שלנו עד הרגע האחרון ממש. והשם הטוב יעשה את הטוב בעיניו.
אני רוצה להגיד כי נישמות הצדיקים והחסידים שנמצאים בעולם האמת ממש מרעישים את כל העולמות ומוסרים עצמם למען עם ישראל. אם היו רואים פה את מסירות הנפש של הצדיקים בעולם האמת למען בני עמם, את הבכיות והיללות והתחנונים ואת לימוד הזכות – לא היתה נשארת עין אחת יבשה. אנשים היו נמסים מדמעות ובכי.
זה דבר שקשה לי לקבל.
פה הוללות והפקרות ופה בכי ומספד למען אותם הוללים, מי שרואה את שני הדברים מתקשה מאד לעכל זאת.
אני רוצה להגיד כי עכשיו העלו טענה שבכל זאת כעת בנות ישראל הולכות פחות גרוע בלבוש ממה שהי''ה בעבר אך הס"א טענו כי הדבר רק בגלל שמזג האויר קר ואם הי''ה חום הן היו חוזרות לסורן ויצא הפסק לנסות חום חזק כדי לראות מי צודק.
מכל מקום האבות והאמהות והצדיקים מנסים כל דרך וטענה כדי לעורר רחמים ולהגן על עם ישראל.
אותם יהודים כשרים שמבינים מליבם כי כל מה שאמרנו זה אמת - צרכים לעזור להם במסירות נפש בכל הכח.
אסור להתייאש. הגאולה תבוא. השאלה היא רק מי יזכה לראות אותה.
ש. באנו רק כדי להגיד חג שמח ולשאול מה שלומך ויצאנו עם מסר מאד קשה ?
ת. זיכו אותנו מהשמים להעביר מסר זה לעם ישראל.
ש. האם לפרסם אותו?
ת. אין שום מניעה לפרסם, אבל זה לא יעזור. החילונים לא יקראו אותו כי לא מאמינים כלל בהשגחה ובמסרים משמים וגם החרדים לא יקראו אותו כי הרב או הרבי שלהם לא אמר להם לקרוא אותו ולא נתן "הכשר".
הם שוכחים כי הרבנים גם לא נתנו הכשרים לתנורים ותאי הגזים של הגרמנים וכי גם הטילים של חיזבאאלה ואירן וסורי''ה וחמס יוכלו לעופף בלי ההכשר של הרבנים שלהם.
אבל עקב כך שאולי יהודי אחד יהרהר בתשובה אולי כדאי בכל זאת לפרסם.
