"כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה" (ישעיהו סג ד)

בס"ד אור ליום ב ט סיון התשס"ט
הגיע הזמן להתעורר עם ישראל ! כי המשיח בן דוד ילבש בגדי נקם כמ"ש " כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה":(ישעיהו סג,ד)
פירש במצודת דוד וז"ל:"כי יום נקם בלבי . זמן רב היה בלבי יום הנקם : ושנת גאולי באה . בא זמן לגאול את עמי ולעשות הנקם :" עכ"ל ובתיקונים תיקון כ כא דף נא ע"ב ונא ע"א וז"ל:"וְהָיוּ עִינַי וְלִבִּי אַדְכִּיר עַיְינִין וְלִבָּא, בְּגִין דְּצָרִיךְ בַּר נַשׁ בִּצְלוֹתֵיהּ לְמֶהֱוִי עִינוֹי לְתַתָּא לְגַבֵּי נִשְׁמָתָא, דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי אֲסִירָא בְגָלוּתָא, וְלִבֵּיהּ לְעִילָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְרָזָא דְמִלָּה עִינַי תָּמִיד אֶל יהו''ה כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי (תהלים כה טו), וְלִבֵּיהּ לְעִילָא לְנָטְלָא נוּקְמָא מֵעֲמָלֵק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סג ד) כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי, בְלִבִּי וַדַּאי, בֵּיהּ עָתִיד לְנָטְלָא נוּקְמָא, כְּמָה דְנָטִיל בֵּיהּ נוּקְמָא מִמִּצְרָאֵי.
דְּאִיהִי לִבִּ''י שֵׁם בֶּן אַרְבָּעִים וּתְרֵין, אבגית''ץ בֵּיהּ אַפִּיק לְיִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָא, קְרַ''ע שָׂטָ''ן דְּאִיהוּ שְׁמָא תִנְיָינָא דְיוֹמָא תִנְיָינָא, בֵּיהּ קָרַע יַמָּא, וּבְהַאי שְׁמָא אִתְּמַר (בראשית א ו) יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וְגוֹמֵר, נג''ד יכ''ש נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת (שמות לד י), בְּכָל שְׁמָא נָטַל נוּקְמָא בְּמִצְרַיִם.
וּפוּרְקָנָא בְלִבָּא תַלְיָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ הַלֵּב רוֹאֶה, וּבְגִין דָּא "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי" (ישעיה סג ד), נְקָמָה בְּמַאי בְּלִבִּי בְּי''ה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (תהלם קן ו) כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל י''הּ, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (שמות יז טז) "כִּי יָד עַל כֵּס י''הּ", וּפוּרְקָנָא בְלִבָּא תַלְיָא, דְבֵיהּ אִתְּמַר הַלֵּב רוֹאֶה, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין לְלִבִּ''י גִלִּיתִי וּלְאֵבָרַי לֹא גִלִּיתִי, מַאי לְלִבִּי, אֶלָּא אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב אִתְקְרִיאַת לִבִּי, וְאוֹרַיְיתָא דְעַל פֶּה אִתְקְרִיאַת פּוּמָא וְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין מִלִּבָּא לְפוּמָא לָא גַלִּי, לְלִבִּ''י גִלִּיתִי דָא שְׁמָא דְע''ב שְׁמָהָן, וְאִינוּן שַׁבְעִין אַנְפִּין לְאוֹרַיְתָא, דְתַלְיָין מִן ב'.
וְאוֹרַיְיתָא אִית לָהּ רֵישָׁא וְגוּפָא וְלִבָּא וּפִימָא וְאֵבָרִין, כְּגַוְונָא דְאִית בְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן רֵישִׁין רֵישֵׁי עַמָּא, וּמִנְּהוֹן עַיְינִין הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר טו כד) וְהָיָה אִם מֵעִינֵי הָעִדָה, וְאִית מִנְּהוֹן לִבָּא, דְאִינוּן לָקֳבֵל שַׁבְעִין סַנְהֶדְרִין וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל גַּבַּיְיהוּ, דְּלָא חָסְרִין מֵעָלְמָא כְּוָתַיְיהוּ, וְדָא אִיהוּ לְלִבִּי גִלִּיתִי, אֲבָל אָחֳרָנִין דְּאִינוּן כִּשְׁאָר אֵבָרִין אִתְּמַר בְּהוֹן וּלְאֵבָרַי לֹא גִלִּיתִי, וְכֵן בְּאוֹרַיְיתָא שַׁבְעִין אַנְפִּין תַּלְיָין מִתְּרֵין תּוֹרוֹת, אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב וְאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה.
וּבְגָלוּתָא חָלַק לִבָּ''ם (הושע י ב), דְּאִינוּן ע''ב צַדִּיקִים דְּאִינוּן כְּגַוְונָא דְסַנְהֶדְרִין, וְרָזָא דְמִלָּה (ישעיה ל יח) אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ, לֹ''ו בְּחוּשְׁבָּנָא סְלִיק תְּלָתִין וְשִׁית, וְאִינוּן ל''ו בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וְל''ו לְבָר מֵאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וְדָא אִיהוּ חָלַק לִבָּ''ם, וּמָאן חָלַק לִבָּם. (דף נא ע''א) שְׂאוֹר וְחָמֵץ דְּאִינוּן עִרֶב רַב, וְרָזָא דְמִלְתָא וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם (בראשית א ו), דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שמות יב טו) אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם, אַךְ חָלַק, וְאוֹמָאָה דְיִתְמַחוּן בְּי''ד, דְּאִינוּן אַרְבַּע סְרֵי יוֹמֵי דְפִסְחָא, לְקַיְימָא כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת (מיכה ז טו), (ודא שבעה יומי דפסחא דגלותא קדמאה, ושבעה יומי דפסחא דגלותא בתראה), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל מה כא) "חָג שְׁבֻעוֹת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל".
וּבְגִין דָּא אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר, וְדָא אוֹר הַנֵּר דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא וּפִקּוּדַיָּא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן (משלי ו כג) כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, נֵר בְּלִבָּא, אוֹר בְּעַיְינִין, דְּאִיהוּ אוֹר הַנֵּר, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ בְּי''ה, מִתְעַבְּרִין חֲשׁוֹכָא וְקַדְרוּתָא מִנַּיְיהוּ, וּבְגִין דָּא
 "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי ",וְעוֹד בְּלִבִּי דָא ל''ב אלהי''ם דְּעוֹבְדָא דִבְּרֵאשִׁית, וַעֲשַׂר אֲמִירָן דְּאִינוּן י' מִן לִבִּי, וְלֵב הַאי אִיהוּ לֵב, דְּבֵיהּ נָהִיר הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שמות ב ב) וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, וּבֵיהּ עָתִיד לְאִתְגַּלְיָיא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְאוֹרַיְיתָא בְגָלוּתָא בַתְרָאָה, כְּגַוְונָא דְפוּרְקָנָא קַדְמָאָה, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שם ג ב) וַיֵּרָא מַלְאַךְ יהו''ה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ, בְּקַדְמֵיתָא בְּלַבַּת אֵשׁ דִּנְבוּאָה, וּבְגָלוּתָא בַתְרָאָה בְּלַבַּת אֵשׁ דְּאוֹרַיְיתָא. "
 ואמרו חז"ל סנהדרין דף צט ע"א וז"ל:"שמחנו כימות עניתנו" רבי אומר ג' מאות וששים וחמש שנה כמנין ימות החמה שנאמר {ישעיה סג-ד} "כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה" מאי יום נקם בלבי א''ר יוחנן ללבי גליתי לאבריי לא גליתי ר''ש בן לקיש אמר ללבי גליתי למלאכי השרת לא גליתי " ע"כ פירש"י ז"ל:"רבי אומר שס''ה כמנין ימות החמה דכתיב כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה. [ליום נקם של מרגלים ארבעים יום מה יום נקם של מרגלים] שנה אחת בכל יום כדכתיב (במדבר יד) יום לשנה יום לשנה וגו' כך שנת גאולה באה שנה ליום שנה ליום שלכל יום ויום של שנה זו הכתובה שנת גאולי במקרא זה נותנים שנה אחת ואית דגרסי רבי אומר שס''ה אלפים שנה דכתיב שנת גאולי באה ושנה של הקב''ה הכי הוי דכתיב (תהלים צ) כי אלף שנים בעיניך כיום: ועד עכשיו. ימות המשיח: לאיברי לא גליתי. שלא הוצאתי דבר מפי שהיו איברי יכולין לשמוע אבל בלבי היה טמון הדבר": עכ"ל רש"י
ובספר תפארת ישראל כשהגוים מצערים את ישראל זהו תיקונם דוקא וז"ל:"צער השכינה על צערם ומכאובם. אם ישראל יתעכבו מלחזר בתשובה, אז יצטרכו להמתין עד זמן המגבל לגאלה, שהוא מה שכתוב (ישעיה סג, ד) ''כי יום נקם בלבי'', וכתיב (איוב לח ח-יא) ''ויסך בדלתים ים וגו', ואמר "עד-פה תבוא ולא תסיף ופא-ישית בגאון גליך''. עכ"ל